windowssupport.org The Activation Keys and Download Links will be sent directly to the email address associated with your purchase after payment is confirmed. Deliveries are generally completed in 5 - 60 minutes, but may take longer depending on the time of purchase. Office Professional Plus 2016 Key online windows 10 key online office-professional-plus-2013 key parajumpers sale canada goose sale לזכרו של טאהא מוחמד עלי (2011-1931) في ذكرى طه محمد علي /שני שירים - قصيدتين / רוני סומק על קובץ שיריו
מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

14/11/2011-18/6/2018
אלכסנדריה - שירי נוסטלגיה / اسكندرية – أغاني حنين / Alexandria – Nostalgic Songs
אלבר לוֹנְדְר - 1932-1884 / העט המושחז
אלבר לונדר : יהודי נודד, האם הגעת? (קטע*)
מרים אלגזי-גרא: ח י י ם - קטעים מתוך אסופת זיכרונות אישיים ממלחמת העולם השנייה.
...ועל כל פשעים תכסה אהבה / יעל אונגר
צילום מגויס / עודד ידעיה, אש ורודה
ירושלים החדשה / דרמה מאת דייויד אייבס בתיאטרון החאן, ירושלים / בועז טרינקר: ראיון עם הבמאי סיני פתר
נתן רועי: בפנתיאון של נובודוביצ'י עם חרש אילם
אמיל זולה - "תמורת לילה של אהבה" (ספר חדש, קטע)
אמאל אלמת'לות'י (שירים) / آمال المثلوثي (أغاني)
הסופר יצחק שָמי (1949-1888) / נתן רועי: יצחק שָמי, ערבי–יהודי נשכח / חנן חבר (בקולו) על יצחק שָמי
טאהא מוחמד עלי - طه محمد علي (1931-2011) - שלושה שירים / ثلاث قصائد
יעקב בסר – 2006-1934 / שיר חורף
אטהואלפה יופנקי - Atahualpa Yupanqui
צ'ארלס דיקנס / 1870-1812 - סופר העשׁוּקים והחלכאים
צ'ארלס דיקנס / מחווה-הוקרה / ניצול ילדים באנגליה הוויקטוריאנית
אלני קראינדרו - Eleni Karaindru / קטעי מוזיקה, יוון
אמן, אמונה, אמנות - הגלריה לאמנות של גבעת חביבה, תערוכה קבוצתית - 20.1-20.2.2012
"אמא, אדמה" – סרט תיעודי / בימוי: רבקטל פיינה
סדנאות צילום בכפרים הבדואים אלסרה ואל-עראקיב בנגב
נתן אלתרמן: תפילה לשנה החדשה
סזריה אבורה - הדיווה היחפה מ-Cape Verde איננה
נתן אלתרמן - אל תתנו להם רובים (1935)
חשופות (Whistleblower), סרט - סחר נשים בחסות "כוח השלום" של האו"ם בבוסניה
וִיקְטוֹר חַרַה – Victor Jara: אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָךְ, אָמָנְדַּה / יחד נמצא את הדרך - שני השירים בקולו / תרגום: אלעד זמיר
רוזה אשכנזי, קנרית מתוקה שלי, שירים – Roza Eskenazi

לזכרו של טאהא מוחמד עלי (2011-1931) في ذكرى طه محمد علي

שני שירים* -  قصيدتين* / רוני סומק על קובץ שיריו -  روني سوميك عن ديوان الشاعر (عبري)

 

                           

                                               

איכר

אִכָּר
בֶּן-אִכָּר אֲנִי
תְּמִימוּת-אֵם יֵשׁ בִּי
וְעָרְמָה
שֶׁל סוֹחֵר דָּגִים
לֹא אַפְסִיק אֶת הַטְּחִינָה
כָּל עוֹד בְּצַוַּאר הָרֵחַיִם
גַּרְגִּירִים מְלוֹא הַחֹפֶן
וְלֹא אַשְׁבִּית אֶת הַחֲרִישָׁה
כָּל עוֹד
מְלוֹא קֹמֶץ
גַּרְגְּרִים לִזְרִיעָה בְּשַׂקִּי
 
25 ביוני, 2000

فَلاَّح
 
فَلاَّحْ...
ابْنُ فَلاَّحْ
بي سَذَاجَةُ ﭐلأُمِّ
وَلي مَكْرُ
بائِعِ سَمَكْ
لا أُوْقِفُلجَرْشَ
وَفي حَلْقِ جاروشَتي
قَبْضَةُ حَبْ
وَلا أَكُفُّ عَنِلحَرْثِ
ما بَقِيَ في خُرْجِي
مِنْ بِِذارِي
مِلْءُ كَفّْ!
 
25/6/2000

 

לא יותר
 
הַשִּׁנּוּיִים שֶׁחָלוּ בְּמַצָּבִי
הַגּוּפָנִי
לְאַחַר שֶׁדָּרְכָה כַּף רַגְלִי
עַל מִפְתַּן הַשִּׁשִּׁים
שֶׁל שְׁנוֹתַי
הָיוּ סְפוּרִים וּפְשׁוּטִים.
סְתָם כַּמָּה שִׁנּוּיִים, לֹא יוֹתֵר:
לַחַץ דָּם מָתוֹק עַד כְּדֵי סֻכֶּרֶת,
דַּלֶּקֶת שֶׁלֹּא מַפְסִיקָה לְהַדְלִיק אֶת הַמִּפְרָקִים.
הַפְרָעוֹת כְרוֹנִיּוֹת
בַּהַפְרָשָׁה שֶׁל יְחִידַת-עִלִּית
מִקֶּרֶב הַבַּלּוּטוֹת הָעִקָּרִיּוֹת.
בְּפֶה מָלֵא אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר
שֶׁשְּׁמִיעָתִי כָּבְדָה
וְהִשְׁתַּבְּשָׁה רְאִיָּתִי בְּאֹפֶן יְסוֹדִי
דֶּרֶךְ מִשְׁקָפַיִם עֲבֵי-עֲדָשׁוֹת.
תְּלוּת מֻחְלֶטֶת בְּמַקֵּל הַהֲלִיכָה
אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי סְתָם מִשְׁתַּעֵל.
נְדוּדֵי-שֵׁנָה שֶׁנָּדְדוּ אֵלַי מֵאֶרֶץ הָאַמְגּוּשִׁים,
וּמְנַדְנְדִים בְּלִי הֶפְסֵק בְּלַיְלָה שָׁחֹר כְּזֶפֶת
אָרֹךְ יוֹתֵר מִשְּׂעָרָן שֶׁל שִׁשִּׁים שֵׁדוֹת רָעוֹת.
 
סְתָם כַּמָּה שִׁנּוּיִים, כְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים.
אָה, שָׁכַחְתִּי: וְגַם תְּשִׁישׁוּת שֶׁלֹּא תָּמוּשׁ
מִן הַשְּׁרִיר הַמֻּפְקָד עַל הַשִּׂמְחָה בְּלִבִּי.
 
כְּמוֹ-כֵן, כְּדַאי לָשִׂים לֵב לְתוֹפָעָה מְעַנְיֶנֶת,
כְּגוֹן הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁעָשִׂיתִי לְעֵיל בַּבִּטּוּי
"בְּפֶה מָלֵא",
וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר
"בְּפֶה רֵיק מִשִּׁנַּיִם".
 
1 במאי, 2004

لَيْسَ إِلاّ
 
اَلتَّغَيُّراتُ ﭐلَّتي تَعَرَّضْتُ لَها
في جَسَدي
بَعْدَ أَنْ وَضَعْتُ قَدَمي
فيلسِّتّيناتِ
مِنْ عُمْري
كانَتْ مَعْدودَةً وَعادِيَّةً.
بِضْعُ تَغُيُّراتٍ، لَيْسَ إِلاّ:
ضَغْطٌ يُضاغِطُ »سُكَّرِيّ«
اِلتِهابٌ مُقِيمٌ في ﭐلمَفاصِلِ.
اِضْطِرابٌ مُزْمِنٌ
في عُصاراتِ كَوْكَبَةٍ
مِنَ ﭐلغُدَدِلأَساسِيَّةِ.
فُضَّ فَمِي
ثَقُلَ سَمَعِي
خَلَلٌ جَذْرِيٌّ
في رُؤْيَتي عَبْرَ نَظّاراتٍ سَميكَةٍ.
اَلاعْتِمادُ ﭐلكُلِّيُّ عَلىلعُكّازِ
حَتّى، عِنْدَما أَسْعُلُ.
أَرَقٌ مَجوسِيٌّ لا يَخْمَدُ
في لَيْلٍ أَسْودٍ أَسْودٍ
أَطْوَلَ مِنْ شَعْرِ سِتّينَ غُولَةً.
 
بِضْعَةُ »تَغَيُّراتٍ«، كَما تَرى،
إَلى جانِبِ وَهْنٍ دائِمٍ
في عَضَلَةِ ﭐلفَرَحِ مِنْ قَلْبِي.
 
أَيْضًا، مُلاحَظَةُ حالاتٍ عامَّةٍ لافِتَةٍ:
مِنْ فِئَةِ ﭐللُّجوءِ إِلى اسْتِعْمالِ ﭐلتَّعْبيرِ:
»
فُضَّ فَمِي«
بَدَلَلقَوْلِ:
"
سَقَطَتْ أَسْنانِي
".

 

* המקור/المصدر: שירים מאת טאהא מוחמד עלי, מהדורה דו-לשונית (ערבית ועברית), תרגום לעברית: אנטון שמאס, הוצאת אנדלוס / طه محمد علي,  قصائد (طبعة بالعربي و بالعبراني), ترجمها للعبرية: أنطون شماس, دار الاندلس للنشر.

טאהא מוחמד עלי –

לצייר מחדש את מה שנמחק

מאת רוני סומק*

שירים טאהא מוחמד עלי. תירגם מערבית: אנטון שמאס.
מהדורה דו-לשונית. הוצאת אנדלוס, 230 עמ'.

לפני כמה שנים, בדרום צרפת, באחד מלילות פסטיבל השירה בלודב ראיתי את טאהא מוחמד עלי פוסע לאורך דרך צדדית, תוקע עיניים בנוף חשוך. כשקלט אותי חייך ואמר "יפה כאן. כמו בספוריה". "אני לא רואה כלום", עניתי לו, "רק חושך". החיוך שלו התרחב עוד יותר והוא ענה: "זיכרון זה תמיד חושך".

ספוריה הוא כפר ילדותו של טאהא. הכפר נמחק ב-1948 וכמה משירי הספר המרגש הזה מתכתבים עם הרצון לצייר מחדש את מה שנמחק. ההתכתבות היא עקיפה. טאהא יודע שבהפגנה הפרטית שלו אסור לתת לשלט להיות גלוי מדי. יש להקטין את ממדיו על מנת להגדיל את עוצמתו. זוהי, אם תרצו, חוכמת סוחר מטבעות, וטאהא הוא כזה בשוק אלקזנובה בנצרת.

כרטיס הביקור השירי נשלף כבר בשיר הפותח: "איכר/ בן-איכר אני/ תמימות-אם יש בי/ועורמה/ של סוחר דגים/ לא אפסיק את הטחינה/ כל עוד בצוואר הריחיים/ גרגירים מלוא החופן/ ולא אשבית את החרישה/ כל עוד/ מלוא קומץ/ גרגרים לזריעה בשקי". יותר מעורמה ותמימות עובדת כאן העקשנות שעות נוספות. בעקשנות הזאת בולטים המעשה הסיזיפי, והתחושה שבצוואר הריחיים תמיד יישארו גרגירים כמו שהשק לא יהיה אף פעם ריק מגרגרי זריעה.

חוסר המנוחה ינוקד בעוד שירים. באחד מהם ("ענבר") יהיו הדברים חזקים ובוטים יותר: "... בוגדנית היא האדמה/ האדמה לא תשמור אמונים/ האדמה חסרת מבטחים/ האדמה זונה היא/ משדלת את השנים/ מנהלת בר-ריקודים/ עבור המלחים/ צוחקת בכל הלשונות/ ומלעיטה את מתניה לכל המזדמן". בשורות האלה אפשר גם לראות את היכולת הנפלאה של טאהא מוחמד עלי לסלסל את האסוציאציה. הוא מדמה את האדמה לזונה.

המלה "זונה" רוקדת עם המלה "משדלת". לכבוד אותה הזניה נפתח "בר ריקודים/ עבור המלחים". למלחים יש, על-פי הקלישאה, זונה בכל נמל, ולכן האדמה "צוחקת בכל הלשונות". גם כאן וגם במקומות אחרים נאחז המשורר בעוגן האירוניה גם כאשר מים סוערים מנדנדים את האונייה.

במקומות אחרים הוא יקדים את המטאפורה לאמירה. כך, למשל, בשיר "יין ערבי העצב המשומר". הוא מקנא בציפורים ובנהרות ה"זוכרים את מולדתם לעת ערב", והוא נשאר רק עם היכולת "להביט בטרגדיית שעוני-השמש/ בנסיגתם". באותו שיר הוא יפנה אל עץ הזית ויקרא לו "עץ השבי המתמשך". בחוכמה רבה הוא לא ירחיב את המטאפורה, וישאיר את התמונה על בלימה. גם בנוף חייו וגם בנוף הקוראים הרואים גם את צלו המובס של אותו עץ. אותו צל שמזכיר למשורר את אביו.

טאהא מוחמד עלי הוא משורר המודע היטב לפואטיקה שלו. "שירה", הוא כותב בשיר "איפה?", "מסתתרת/ אי-שם/ מעבר לחשכת המלים". בהמשך הוא יחזור על השאלה וייתמם באירוניה: "אבל - איפה היא מסתתרת?/ מנין/ לי לדעת,/ כשאני בקושי יודע/ לאור יום/ איפה מסתתר העיפרון?" ובאותו עיפרון ובאותה אירוניה הוא יגיד בשיר אחר ("לא יותר") משהו על השימוש בביטוי "בפה מלא", ומיד יגיד: "והיה צריך לומר "בפה ריק משיניים". זהו טאהא וזה כוחו של מי שיודע לנשוך, לרגש ולהעלות חיוך גם בפה ריק משיניים.

ועוד משהו: מתרגם הספר, אנטון שמאס, הוא משורר וסופר נהדר המכיר היטב את אזור הדמדומים שבין העברית לערבית. תרגומו הוא כפפה ראויה לאגרופי השיר של טאהא מוחמד עלי.

---------------

* באדיבותו של רוני סומק, מאמר שפרסם בינואר 2006.

 

 

 

10/10/2011