windowssupport.org The Activation Keys and Download Links will be sent directly to the email address associated with your purchase after payment is confirmed. Deliveries are generally completed in 5 - 60 minutes, but may take longer depending on the time of purchase. Office Professional Plus 2016 Key online windows 10 key online office-professional-plus-2013 key parajumpers sale canada goose sale הקלות הבלתי נסבלת של הרג ילדים / יוסף אלגזי, "הארץ" (7.10.2002)
מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

14/5/2011-7/12/2017
לזכרו של הנרי אלג (Henri Alleg) - האיש שחשף את הפשעים הנוראיים שביצע הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה
הדיבר השישי, יוני 1967 / מאת יוסף אלגזי
לזכרו של רם כרמי (2013-1905) - האדריכל אשר הזניק את הבניין אל-על / יוסף אלגזי, "קול העם", 15.4.1964
ערב א-נעים: עלי גבעה שם בגליל / יוסף אלגזי (9.12.1994)
70 שנה לניצחון בסטלינגרד
השנים חלפו, אך פשעם לא נשכח ולא נסלח / בעיר ההריגה אוראדור / יוסף אלגזי
הטרנספר בגליל המערבי ב-1948 / יומנו המצונזר של יוסף נחמני / ("הארץ", 26.11.1993)
צה"ל נלחם בשוכני המערות בדרום הר חברון / שיזרעו ויקצרו בשבתות ובחגי ישראל / יוסף אלגזי ("הארץ", 25.12.2001)
ליל שימורים בחברתו של ח"כ תופיק טובי (יולי 1968) / יוסף אלגזי
על אישיותו של ישעיהו ליבוביץ' / דברים שאמר עליו האב הדומיניקני מרסל דיבואה לאחר שנודע דבר מותו / ריאיין: יוסף אלגזי
דפים מיומנה של חיה-רוז'י (2011-1920) ניצולת מחנה עבודה בגרמניה, אפריל-מאי 1945
הקלות הבלתי נסבלת של הרג ילדים / יוסף אלגזי, "הארץ" (7.10.2002)
סיפור של מאבק מקצועי בתמנע – מאי 1965 / אריה בן חורין ומפעל הנחושת בתמנע
ביקורות במתקני הכליאה וחקירה? לא אצלנו / יוסף אלגזי, "הארץ" – 13.1.2003
קריית מלאכי: בטנדר חזרה למקלט / יוסף אלגזי, "הארץ", 14.3.1997
הארלם זה כאן / יוסף אלגזי ("הארץ", 11.9.1998)
(לזכרו של שמואל סגל (2011-1917) - אחרון חברי הבריגאדות הבינלאומיות שיצאו מפלסטינה-א"י וחי בארץ / הספד: ערן טורבינר
היו זמנים... ולא כל כך רחוקים - מלחמה ידידותית לסביבה / יוסף אלגזי
לזכרו של משה אונא (1989-1902) / החינוך בחיינו – מכתבי משה אונא
מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה / ג'ון ריד: "אכן, היתה זו הרפתקה, אחת המופלאות שידעה האנושות"
יוסף אלגזי: במקום שהיתה אביגיל המקראית ("הארץ", 10.10.2001)
ה-11 וה-12 בספטמבר 2001 של ג'נין, מאת יוסף אלגזי
על הפילוג במפלגה הקומוניסטית הישראלית בקיץ 1965 / יוסף אלגזי: טעינו, טעיתי.
לזכרה של דידאר פאוזי-רוסנו (1920-2011) / אזרחית העולם, מאת סילבי בְּרֶבַּאן
מלחמת יוני 1967: אֵם כָּל חַטָּאת / 21 שנה לכיבוש, 6 חודשים להתקוממות (מאמר ישן) מאת יוסף אלגזי - 1 ביוני 1988
בירושלים תחת הכיבוש / מאמר שהסופר מרדכי אבי-שאול פרסם ב-1977: ירושלים – הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי ?

הקלות הבלתי נסבלת

של הרג ילדים

מאת יוסף אלגזי, "הארץ" (7.10.2002)

בסוף השבוע עסקה ועדת האו"ם לזכויות הילד במצב הילדים בישראל ובשטחים. מנתונים עדכניים עולה כי בשנתיים של האינתיפאדה נהרגו 271 ילדים פלסטינים, מהם 17 תינוקות ופעוטות בני פחות מ-6, ו-73 ילדים ישראלים, מהם 13 בני פחות מ-6. דו"ח חדש של "אמנסטי אינטרנשיונל" מאשים: הבעיה היא בכך שהאחראים לפשעים הללו לא עומדים לדין.

ביום שני שעבר, באותו יום שבו שר המשפטים מאיר שטרית קיבל לידיו את הדו"ח של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" ובו הנתונים על הממדים הגדולים של הרג ילדים פלסטינים וישראלים באינתיפאדה הנוכחית, נהרגו מירי חיילי צה"ל הילדים מחמוד זגלול (12) בקסבה של שכם ורמי אל-ברברי (13) במחנה הפליטים בלאטה בעיר. ובסוף השבוע נהרגו מאש חיילי צה"ל עוד שני ילדים פלסטינים: מוחמד זיד (15) מהכפר נזלאת ועמאר רג'ב (15) משכם.

דו"ח אמנסטי פורסם ערב כינוסו של מושב מסכם של ועדת האו"ם לזכויות הילד בז'נווה שהתקיים בסוף השבוע שעבר. הוועדה, הפועלת מכוח אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת 1989 שעליה חתומה גם ישראל, שמעה הבהרות מנציגי ממשלת ישראל לדו"ח שהגישה הממשלה אשתקד על מצב הילדים בישראל ושבו התעלמה ממצבם של הילדים הפלסטינים בשטחים הכבושים.   לוועדה הוצגו גם שני דו"חות נפרדים, שהוכנו על ידי הסניף הישראלי והסניף הפלשתיני של האגודה הבינלאומית לזכויות הילד.

 

 

הלווייתו בשכם של עמאר רג'ב בן ה-15, שנהרג

מאש חיילי צה"ל, אוקטובר 2002

 

לפי אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, "ילד פירושו כל יצור אנוש מתחת לגיל 18 שנה". הגדרה זו מקובלת על ארגוני זכויות האדם בישראל, בשטחים ובעולם. הגדרת האו"ם אינה מקובלת על צה"ל, המגדיר בשטחים כקטין ככל פלסטיני שלא מלאו לו 16. מאחורי חילוקי הדעות האלה עומדת הטענה, שבני 18-16 יכולים לתפקד כלוחמים.

מהצלבת הנתונים הנוגעים לממדי הרג הילדים שבדו"ח אמנסטי עם אלה של ארגון "בצלם" מתברר, שבתקופה שבין 29 בספטמבר 2000 לסוף ספטמבר 2002 נהרגו 271 ילדים פלסטינים, המהווים כ-16% מכלל ההרוגים הפלסטינים ו-73 ילדים ישראלים, המהווים כ-13% מכלל ההרוגים הישראלים. בין ההרוגים גם ילדים בגילאים צעירים מאוד ותינוקות. מספר הילדים הפלשתינאים אינו מדויק שכן לא כל ההרוגים במבצע "חומת מגן" בג'נין ובשכם ידועים. בסך הכל ידוע על 344 ילדים ישראלים ופלסטינים שנהרגו באינתיפאדה, מתוכם 79% פלסטינים ו-21% ישראלים.

לפי הנתונים שפורסמו על ידי האגודה הבינלאומית לזכויות הילד בפלסטין, מספר הילדים ההרוגים הפלסטינים באותה תקופה גבוה יותר ומגיע ל-325. ההפרש בין נתוני אמנסטי ובצלם לאלה של האגודה הפלסטינית נובע בין השאר מהעובדה שאגודה זו כוללת בנתוניה גם ילדים שמתו בשל עיכובים במחסומים בדרכם לבית החולים.

ברור שלבד מילדים הרוגים ישנם גם אלפי ילדים פצועים, שמקצתם נהפכו לנכים. מן הנתונים עולה שהילדים הפלסטינים והישראלים גם יחד חיים בקו האש וחייהם נתונים לחסדי אלה שלוחצים על הדק, מפציצים מהאוויר או מתאבדים, ושולחיהם. על רקע זה קראה ועדת האו"ם לזכויות הילד בסוף השבוע הן לישראל והן לפלסטינים לחדול מלראות בילדים מטרה, לחדול מלערב ילדים בסכסוך המזוין, ולחקור ולהעניש את מי שמעורבים בפגיעות בילדים.

11 ילדים הרוגים לחודש

מספר הילדים הפלסטינים ההרוגים מתחלק באופן כמעט שווה בין הגדה לרצועת עזה. 141 ילדים נהרגו בגדה, 127 ברצועה ועוד שלושה במזרח ירושלים, כש-131 מהם נהרגו בשנה הראשונה לאינתיפאדה ו-140 בשנה השנייה. בסך הכל נהרגו בממוצע כ-11 ילדים פלסטינים בכל חודש. חודשי השיא של הרג הילדים היו החודשים הראשונים לאינתיפאדה, אוקטובר (28 ילדים הרוגים) ונובמבר (38) בשנת 2000 וכן אפריל 2002, החודש של מבצע "חומת מגן" (לפחות 29 ילדים הרוגים).

231 ילדים פלסטינים נהרגו מירי של חיילי צה"ל. כלומר, 85% מהילדים ההרוגים נהרגו מירי. טענה חוזרת המופיעה מראשית האינתיפאדה בכל הדו"חות שפרסמו ארגוני זכויות אדם בישראל ובחו"ל היא, שלחיילי צה"ל יש "אצבע קלה על ההדק" ושבעת דיכוי הפגנות ופעולות מחאה למיניהן, שבהן משתתפים גם ילדים, צה"ל "מפעיל כוח מופרז, קטלני וחסר פרופורציה".

לדוגמה, דו"ח אמנסטי מצטט עדות של משלחת הארגון, שהייתה עדה להפגנה שהתקיימה ב-10 באוקטובר 2000 ברפיח ובה השתתפו כ-200 אנשים, רובם תלמידי בית ספר יסודי, שיידו אבנים. לטענת נציגי אמנסטי, אף שלא נשקפה כל סכנה לחייהם של חיילי צה"ל, אלה השתמשו בכוח קטלני לא מוצדק, ירו באש חיה לעבר המפגינים ומהיריות נפגע בראשו סמי פתחי אבו ג'זאר (12), שמת מפצעיו למחרת, ונפצעו שישה ילדים אחרים.

14 ילדים פלסטינים (5%) נהרגו באינתיפאדה בעקבות תקיפות צה"ל מהאוויר באזורי מגורים או כעוברי אורח בעת התנקשויות מהאוויר בפעילי אינתיפאדה. הדוגמה הבולטת ביותר אירעה ב-22 ביולי השנה, כשחיל האוויר הטיל פצצה במשקל טונה על שכונה מאוכלסת בעזה שבה התגורר בכיר החמאס סלאח שחאדה. בהפצצה נהרגו 17 בני אדם, מתוכם שמונה ילדים.

בין ההרוגים הנותרים היו שבעה ילדים, שנהרגו מפגזי טנק. וב-22 בנובמבר 2001 נהרגו חמישה נערים מהתפוצצות מטען ממולכד כשהיו בדרכם לבית הספר בחאן יונס. וילד בן 12, פארס אל-סעדי, נהרג בערב ה-21 ביוני השנה כשחיילי צה"ל פוצצו בית לא מיושב סמוך לבית משפחתו בג'נין. לדברי עדים, חיילי צה"ל לא נתנו כל אזהרה מוקדמת לפני שהרסו את הבית. כמו כן, שלושה ילדים פלסטינים נורו בידי מתנחלים.

לפי נתוני בצלם, לבד מ-271 הילדים הפלסטינים שנהרגו באינתיפאדה בידי ישראלים, עוד תשעה ילדים פלסטינים נהרגו בידי פלסטינים; אחד מהם, בן 12, "במהלך עימות בין פלסטינים חמושים לבין אזרחים פלסטינים, שניסו למנוע מהם לירות לעבר עמדות צה"ל", ושמונה קטינים אחרים "בידי כוחות הביטחון הפלסטינים בנסיבות שאינן קשורות לחשד בשיתוף פעולה עם ישראל".

מנתונים חלקיים של בצלם עולה כי כתוצאה מעיכובים במחסומים וממניעת פינוי לבתי חולים מתו לפחות 13 ילדים, מהם שמונה תינוקות. למרות התחייבות המדינה וצה"ל לבג"ץ להימנע מלעכב חולים ויולדות מלהגיע לבתי חולים, עמותת רופאים לזכויות אדם המשיכה לקבל תלונות של פלסטינים, בכלל זה של יולדות ושל אמהות וילדיהן, על עיכובים במחסומים.

רנא אל-ג'יוסי מכפר כור בגדה המערבית נתקפה ב-9 במארס השנה בצירי לידה. מאחר שהדרכים לכפר וממנו היו חסומות, נאלצה אל-ג'יוסי ללדת בביתה של מיילדת בכפר. התינוק מת בלידה. עם הידרדרות מצבה של היולדת ניסה בעלה להביאה לבית החולים הקרוב ביותר, בקלקיליה, אך היא עוכבה על ידי חיילי צה"ל במחסום. כשסוף-סוף הגיעה לבית החולים באמבולנס קבעו הרופאים את מותה.

מספר הילדים ההרוגים עולה עם הגיל. 17 ילדים פלסטינים בני 6-0 נהרגו באינתיפאדה, קרוב לשלושה ילדים בממוצע לכל שכבת גיל. לעומת זאת, בגילאי 18-13 נהרגו 200, שהם כשלושה רבעים מכלל הילדים ההרוגים, 40 ילדים בממוצע לשכבת גיל.

תביעה למשקיפים זרים

73 ילדים ישראלים נהרגו במהלך האינתיפאדה, עד סוף ספטמבר השנה. 49 מתוכם, שהם כשני שלישים, מתו בפיגועי מתאבדים. יוני 2001 (הדולפינריום), מארס 2002 (בית ישראל) ויוני 2002 (10 ילדים נהרגו בשישה פיגועים שונים) היו חודשי השיא במות ילדים בפיגועי התאבדות, ובסך הכל נהרגו בממוצע שלושה ילדים ישראלים בכל חודש. במקרים שבהם נהרגו ילדים, עדויותיהם של נפגעים ועוברי אורח היו מזעזעות במיוחד, למשל בעקבות הפיגועים בכניסה לאולם הריקודים בדולפינריום בתל אביב (1.6.2001) ובפיצרייה סבארו במרכז ירושלים (9.8.2001). בנוסף להרוגי הפיגועים, 16ילדים (22%) נהרגו מירי ושלושה מיידוי אבנים.

בין הילדים הישראלים ההרוגים, 13 היו בני 6-0, לעומת 17 אצל הפלסטינים. כלומר, בקרב התינוקות והפעוטות יש כמעט שוויון במספר ההרוגים הפלסטינים והישראלים. גם אצל הישראלים רוב הילדים ההרוגים נמנו עם שכבות גיל מבוגרות יותר . 48 בני 18-14 נהרגו מאז תחילת האינתיפאדה, כשני שלישים מהילדים ההרוגים. כלומר, מדובר ב-12 הרוגים בממוצע לכל אחת משכבות הגיל הבוגרות.

ארגוני זכויות אדם בישראל ובעולם קובעים כי בניגוד מוחלט לעקרונות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ישראל והפלסטינים מרבים לפגוע בילדים. "דפוס ההרג של ילדים, שנהיה כה מושרש ונפוץ בשנתיים האחרונות", מדגיש דו"ח אמנסטי, "התפתח על רקע חסינות שניתנה למבצעים של פשעים כאלו במשך שנים רבות. עד לאינתיפאדה הנוכחית, בשנים 2000-1987, נהרגו כ-280 ילדים פלסטינים, רובם על ידי צה"ל וכמה על ידי מתנחלים ישראלים בשטחים הכבושים. באותה תקופה נהרגו 18 ילדים ישראלים על ידי פלסטינים, רובם בישראל וכמה בשטחים הכבושים. ברוב המקרים האחראים לפשעים אלו זכו לחסינות מפני העמדה לדין... התורמת לעידוד מבצעיהם של פשעים אלה להמשיך במעשיהם".

לטענת אמנסטי, ברוב המקרים שבהם נהרגו ילדים פלסטינים על ידי ישראלים, הרשויות בישראל לא ניהלו חקירות הולמות והאחראים להריגתם, חיילים ומתנחלים, לא הובאו לדין. אמנסטי מאשים, כי "המחיר הכבד של אובדן חיי ילדים ופציעתם, והנסיבות שבהן הם נפגעו, מצביעים על כך שלעתים קרובות אין צה"ל נותן תשומת לב מספיקה, או תשומת לב בכלל, להימנעות מפגיעה בילדים".

דו"ח הארגון הבינלאומי מצטט דברים מפגישות רשמיות שהיו לנציגיו עם גורמים רשמיים בממשלת ישראל ובצה"ל. הפרקליט הצבאי הראשי צוטט כמי שאמר ב-16 בינואר 2001 כי "אף צבא אינו עורך חקירות בעת מלחמה". ובפגישה אחרת, שנערכה ב-14 במאי 2002, אמר נציג צה"ל אחר: "אני לא צריך לחקור. עשינו טעויות שגרמו לפגיעות בנפש בשני הצדדים, אבל אף פלסטיני לא נהרג במתכוון". וסגן מנהל המחלקה לזכויות אדם במשרד החוץ הישראלי צוטט בדו"ח כמי שאמר ב-5 באוגוסט השנה, כי "במאבק מזוין חקירות אינן נפתחות אלא אם יש חשד שמשהו אינו בסדר... בדרך כלל חקירות אינן נפתחות אלא אם ידוע שזה היה מכוון".

למחרת פרסום דו"ח אמנסטי בעניין הרג הילדים, בתשובה לשאלה שהוצגה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון בעניין זה בישיבת ועדת החוץ והביטחון, השיב שר הביטחון בנימין בן אליעזר כי בעקבות כל אירוע מסוג זה נפתחת חקירה בצה"ל. דברי שר הביטחון סותרים דברים שצוטטו מפי נציגי צה"ל לעיל. גלאון דרשה מיו"ר ועדת החוץ והביטחון, חיים רמון, לזמן לוועדה את הפרקליט הצבאי הראשי כדי שיתמודד עם ההאשמות שמעלים ארגוני זכויות אדם ובכלל זה דו"ח אמנסטי האחרון, ולפיהן צה"ל אינו מקפיד על שמירת חייהם של ילדים פלסטינים, והאחראים לפגיעות בילדים פלסטינים, הן בצה"ל והן בקרב המתנחלים, נהנים מחסינות.

הביקורת המופנית בדו"ח אמנסטי כלפי הארגונים החמושים הפלסטיניים וכלפי הרשות בעניין הרג ילדים ישראלים חריפה אף היא. "פלסטינים שהיו אחראים להרג ילדים ישראלים לאחר הקמת הרשות הפלסטינים בשנת 1993 נהנו גם הם מחסינות מפני העמדה לדין", מאשים הדו"ח.

ארגון אמנסטי קורא למדינות המספקות אמצעי לחימה לישראל ולרשות לתבוע מהן ערובות אפקטיוויות וניתנות לאכיפה כדי להבטיח שלא ייעשה בהם שימוש בהריגת ילדים. הארגון הבינלאומי חידש את קריאתו לשגר לישראל ולשטחים משקיפי זכויות אדם בינלאומיים.

-----------

* על-פי דרישת מו"ל "הארץ": "ההעתקה אסורה ללא אישור מראש: כל הזכויות שמורות ל"'הארץ'

 

 

8/4/2012