windowssupport.org The Activation Keys and Download Links will be sent directly to the email address associated with your purchase after payment is confirmed. Deliveries are generally completed in 5 - 60 minutes, but may take longer depending on the time of purchase. Office Professional Plus 2016 Key online windows 10 key online office-professional-plus-2013 key parajumpers sale canada goose sale ליל שימורים בחברתו של ח"כ תופיק טובי (יולי 1968) / יוסף אלגזי
מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

14/5/2011-17/7/2017
לזכרו של הנרי אלג (Henri Alleg) - האיש שחשף את הפשעים הנוראיים שביצע הקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה
הדיבר השישי, יוני 1967 / מאת יוסף אלגזי
לזכרו של רם כרמי (2013-1905) - האדריכל אשר הזניק את הבניין אל-על / יוסף אלגזי, "קול העם", 15.4.1964
ערב א-נעים: עלי גבעה שם בגליל / יוסף אלגזי (9.12.1994)
70 שנה לניצחון בסטלינגרד
השנים חלפו, אך פשעם לא נשכח ולא נסלח / בעיר ההריגה אוראדור / יוסף אלגזי
הטרנספר בגליל המערבי ב-1948 / יומנו המצונזר של יוסף נחמני / ("הארץ", 26.11.1993)
צה"ל נלחם בשוכני המערות בדרום הר חברון / שיזרעו ויקצרו בשבתות ובחגי ישראל / יוסף אלגזי ("הארץ", 25.12.2001)
ליל שימורים בחברתו של ח"כ תופיק טובי (יולי 1968) / יוסף אלגזי
על אישיותו של ישעיהו ליבוביץ' / דברים שאמר עליו האב הדומיניקני מרסל דיבואה לאחר שנודע דבר מותו / ריאיין: יוסף אלגזי
דפים מיומנה של חיה-רוז'י (2011-1920) ניצולת מחנה עבודה בגרמניה, אפריל-מאי 1945
הקלות הבלתי נסבלת של הרג ילדים / יוסף אלגזי, "הארץ" (7.10.2002)
סיפור של מאבק מקצועי בתמנע – מאי 1965 / אריה בן חורין ומפעל הנחושת בתמנע
ביקורות במתקני הכליאה וחקירה? לא אצלנו / יוסף אלגזי, "הארץ" – 13.1.2003
קריית מלאכי: בטנדר חזרה למקלט / יוסף אלגזי, "הארץ", 14.3.1997
הארלם זה כאן / יוסף אלגזי ("הארץ", 11.9.1998)
(לזכרו של שמואל סגל (2011-1917) - אחרון חברי הבריגאדות הבינלאומיות שיצאו מפלסטינה-א"י וחי בארץ / הספד: ערן טורבינר
היו זמנים... ולא כל כך רחוקים - מלחמה ידידותית לסביבה / יוסף אלגזי
לזכרו של משה אונא (1989-1902) / החינוך בחיינו – מכתבי משה אונא
מהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה / ג'ון ריד: "אכן, היתה זו הרפתקה, אחת המופלאות שידעה האנושות"
יוסף אלגזי: במקום שהיתה אביגיל המקראית ("הארץ", 10.10.2001)
ה-11 וה-12 בספטמבר 2001 של ג'נין, מאת יוסף אלגזי
על הפילוג במפלגה הקומוניסטית הישראלית בקיץ 1965 / יוסף אלגזי: טעינו, טעיתי.
לזכרה של דידאר פאוזי-רוסנו (1920-2011) / אזרחית העולם, מאת סילבי בְּרֶבַּאן
מלחמת יוני 1967: אֵם כָּל חַטָּאת / 21 שנה לכיבוש, 6 חודשים להתקוממות (מאמר ישן) מאת יוסף אלגזי - 1 ביוני 1988
בירושלים תחת הכיבוש / מאמר שהסופר מרדכי אבי-שאול פרסם ב-1977: ירושלים – הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי ?

ליל שימורים בחברתו של ח"כ תופיק טובי (יולי 1968)

מאת יוסף אלגזי

לאחרונה, לזכרו של המנהיג הקומוניסט תופיק טובי (2011-1922), יצא לאור ספר דו-לשוני, בערבית ובעברית: "توفيق طوبي, مسيرته – תופיק טובי, בדרכו". את הספר הוציאו לאור אלמנתו אולגה טובי, ובנם, פרופסור אליאס טובי.

הספר כולל אסופת נאומים שנשא תופיק טובי, בציבור ובכנסת, ולקט מאמרים שפרסם במהלך שנות פעילותו הציבורית הענפה, וכמו כן, בין השאר,  מאמרים שכתבו, הבן אליאס, וראש עיריית כפר קאסם, עו"ד נאדר סרסור לזכרו. עיון בספר מאפשר לקורא להכיר את אישיותו ומקצת פעלו הפוליטי והציבורי. הספר מהווה מעין אספקלריה של אחד האנשים אשר בזמנם  שחו נגד הזרם והטביעו את חותמם על הדור שלהם. 

 

 

כמי שפעל שנים  במחיצתו של תופיק טובי אני מבקש הפעם לספר על ליל שימורים אחד בחברתו.

זה קרה בשבוע האחרון של חודש יולי 1968, לקראת צאת הכנסת לפגרת הקיץ שלה. באותו שבוע, נותר תופיק טובי לבדו לייצג את הסיעה הקומוניסטית בכנסת שמנתה בעת ההיא שלושה חברים. שני חבריה האחרים של הסיעה, מאיר וילנר ואמיל חביבי, שהו באותו שבוע במוסקבה. באותם ימים, מילאתי את התפקיד של מזכיר הסיעה.

מניסיוני, לקראת צאת הכנסת לפגרה, נערמים לפני חברי-כנסת אין-ספור נושאים הדורשים את הכרעתם. מבלי לפגוע בחשיבותם של נושאים אלה, עומס העבודה הפרלמנטארית באותם ימים נותן את ההרגשה של פעילות "סוף עונה". אף שטובי לא מילא באותה תקופה את התפקיד של יו"ר הסיעה בכנסת, אלא עמיתו אמיל חביבי, הוא המשיך, כתמיד, להקדיש הרבה מזמנו לפעילותו הפרלמנטארית. לא במקרה, תופיק טובי נחשב לאחד הפרלמנטרים הרציניים והחרוצים שידעה הכנסת, ועד היום הוא נמנה עם הטובים שבחברי הכנסת. לא אחת שמעתי חברי-כנסת ועובדים בבניין מזכים אותו בכינוי, "היֶקֶה". לכאורה, מדובר בכינוי אנקדוטי, אך לא בעיני מי שהשתמשו בו ביחסם אל תופיק טובי.

באותו שבוע של "סוף עונה", הובאה לאישורה הסופי של הכנסת הרפורמה של מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל. לרפורמה הזו התנגדה בנחרצות הסתדרות המורים שהנהגתה היתה מורכבת ממפלגות שהרכיבו את "ממשלת ליכוד לאומי"  שקמה במאי 1967 ופתחה במלחמת יוני 1967. אותה ממשלה היא זו שהביאה את הרפורמה בחינוך לאישורה של הכנסת.

ב-28 ביולי 1968, יום לפני אישורה בקריאה שנייה ושלישית של הרפורמה, דאג מאן-דהו בכנסת לגלות את אוזני שכנגד הצעת הוועדה הפרלמנטרית שאמורה להביא לאישור הצעת הממשלה לא קיימת הצעה נגדית המביעה התנגדות לאישורה אף שמרכז הסתדרות המורים ניסח הצעת-נגד משלו. אותו מקור הסביר, כי מאחר ומרכז הסתדרות המורים  אינו מיוצג בכנסת לא יהיה מי שיביא את הצעתו-עמדתו בנושא הרפורמה להצבעה במליאת הכנסת. בנוסף, הוא גם הזכיר בהדגשה, כי הסיעה הקומוניסטית במרכז הסתדרות המורים שותפה להתנגדות לרפורמה.

כשהוא סיים את דבריו נפל לי האסימון. באותו רגע עלה בדעתי הרעיון שהסיעה הקומוניסטית בכנסת תוותר על זכותה להגיש הצעת החלטה משלה ובמקום זאת תאמץ את הצעת-הנגד של מרכז הסתדרות המורים. מיהרתי לשמואל יעקובסון (1997-1929) שמילא באותם ימים את תפקיד עוזר מזכיר הכנסת (לימים מילא את תפקיד מזכיר הכנסת) והתייעצתי עימו מה לעשות. יעקובסון, הזכוּר לטוֹב, יעץ לי בפשטות: "אמצו את עמדת מרכז הסתדרות המורים ובקשו אתם להעמידה להצבעה במליאה". בתגובה, מייד נהגתי כהצעתו אף שלא הספקתי להיוועץ עם תופיק טובי שהקפיד, ובצדק, בכגון אלה.

בערב, עם סיום ישיבת הכנסת, בדרכנו למלון ימק"א בירושלים המערבית, סיפרתי לתופיק טובי את אשר עוללתי. ומרגע זה, הן בארוחת הערב והן בחדרנו במלון ניהלנו דיון נוקב ומרתוני, לא רק על אופן הצגת ההתנגדות לרפורמה אלא גם לעובדה שרשמתי את הסיעה כמי שמאמצת את הצעת מרכז הסתדרות המורים הכוללת בפתיח שלה ניסוח פוליטי פרובלמאטי שאינו תואם את עמדת המפלגה הקומוניסטית ושאימוצו עלול לעורר ביקורת הן במפלגה והן בקרב ציבור תומכיה.

ברור שחריצותי-היתרה ובמיוחד הגילוי שנילווה אליה, הקפיצו את טובי. הוא קרא שוב ושוב את הצעת מרכז המורים, וכל פעם, מחדש, הוא לא הסתיר את אי-שביעות רצונו. ואחרי דו-שיח ארוך שנמשך עמוק לתוך הלילה... טובי הכריע: הוא החליט לא לבטל את ההודעה למזכירות הכנסת בדבר אימוץ הצעת מרכז הסתדרות בנושא הרפורמה. בטון רציני שהיה אופייני לו, אך מלווה בבדל חיוך סלחני, הוא הזהיר את שנינו, בעיקר את עצמו הוא, מהביקורת שתישמע במוסדות המפלגה.

אומנם הפור נפל, אך בכך לא תמה ונשלמה המלאכה. עוד באותו לילה, ציפתה לנו עבודה רבה: טובי צריך היה לכתוב את נאומו שכלל כרגיל אין ספור מחיקות ותיקונים בכתב-ידו הקטן, ועלי היה מוטל התפקיד לסייע לו במלאכה.

אחרי שינה חטופה, בעיניים טרופות,  ירדנו לאכול ארוחת-בוקר בחדר האוכל של המלון, ומכאן נסענו הישר לכנסת. מיותר שציין שטובי הוסיף להתלבט בינו לבין לעצמו, בינו לביני, בעניין צעדו הצפוי בעניין הרפורמה, אך הוא לא נסוג מעמדתו.

מכאן אפנה לפרוטוקול הכנסת מה-29.7.1968, בעיקר לקטע ההצבעות בעניין אישור הרפורמה בחינוך. מובן שתהליך ההצבעה היה ארוך בגלל אין-ספור ההסתייגויות, אך ההפתעה במליאה הגיעה ברגע שיושבת-הראש, דבורה נצר (1989-1897) מסיעת המערך הכריזה: "הצעה לחבר-הכנסת טובי, שהיא הצעת המורים". את מה שהחסיר הפרוטוקול בעת ההצבעה, אני אשלים מהזיכרון ואציין אותו באותיות איטליק/פונט נטוי:

"היו"ר ד. נצר: הצעה לחבר-הכנסת טובי, שהיא הצעת הסתדרות המורים שאומצה על-ידו.

ח"כ מנחם בגין (גח"ל): אינני בטוח שהמאומץ מעוניין במאמץ...

זאב צור (מפלגת העבודה הישראלית): גם אני אימצתי את ההצעה הזאת.

היו"ר ד. נצר: ההצעה הזו הוגשה תחילה על-ידי חבר-הכנסת טובי, ולפי הנוהל אצלנו קורא את ההצעה מי שהציע אותה ראשון. רשות הדיבור לחבר-הכנסת טובי.

תופיק טובי (הרשימה הקומוניסטית החדשה [זה היה כינויה הרשמי של הסיעה בעקבות פילוגה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית בקיץ 1965; רק"ח שמרה  על הכינוי  הזה עד להתפרקותה מרצון של "מק"י" בהנהגתם של שמואל מיקוניס ומשה סנה בשנות ה-70 של המאה שעברה; ובעקבות התפרקותה של זו, חזרה רק"ח להיקרא מק"י – י"א]):

כנסת נכבדה, סיעתנו הקומוניסטית הביעה בוויכוח על דין-וחשבון הוועדה הפרלמנטרית את דעתה על מבנה החינוך ועל הבעיות הדחופות בחינוך, שיש לטפל בהן ולפתור אותן לטובת החינוך היסודי והעל-יסודי. אך לסיכום הדיון על המלצות הוועדה לבחינת מבנה החינוך היסודי והעל-יסודי בישראל, אנו מוצאים לנכון להציע לכנסת לקבל כסיכום את ההצעות של נציגי הסתדרות המורים, שהוגשו לוועדה הפרלמנטרית, וזאת מתוך הזדהות עם עיקרי ההצעות האלה, ומתוך תמיכה בעמדתה של הסתדרות המורים לגבי מבנה החינוך ומתוך ראיית חובה פרלמנטרית להביא הצעת מוסד נכבד זה לפני מליאת הכנסת.

וזאת היא הצעת ההחלטה שאנו מציעים לקבלה, כפי שנוסחה על-ידי הסתדרות המורים בישראל: מערכת החינוך בישראל זכאית לרשום לזכותה...

שר-החינוך-והתרבות ז. ארן: ההצעה כתובה. אין צורך לקרוא אותה.

היו"ר ד. נצר: נכון, ההצעה כתובה ואין צורך לקרוא אותה.

תופיק טובי: (הרשימה הקומוניסטית החדשה): אם תירשם ההצעה בפרוטוקול, אני מוכן לוותר על הקריאה.

היו"ר ד. נצר: זה יירשם בפרוטוקול, כאילו קראת.

תופיק טובי (הרשימה הקומוניסטית החדשה):

"מערכת החינוך בישראל זכאית לרשום לזכותה הישגים רציניים בתחום הקניית השכלה לבני כל העדות בישראל והן בתחום החינוך לערכים..." –

ברור שח"כ תופיק טובי לא הסכים עם משפט פתיחה זה ומשפטים נוספים מתוך החלטת מרכז הסתדרות המורים, אך במקרה הקונקרטי הזה היה לו חשוב יותר לבטא את התנגדות נציגותו הנבחרת של ציבור המורים בישראל לרפורמה בחינוך שעיצבה הממשלה, ושבמהלך השנים, הוכיח הניסיון כי היא גרמה נזק חמור למערכת החינוך. 

בהצבעה על הרפורמה במבנה החינוך, 69 חברי-כנסת תמכו בה, 3 (זאב צור, דבורה נצר [בעברה מורה ומנהלת בית-ספר] ותופיק טובי) הצביעו נגדה, ו-18 נמעו.

             

 

7/5/2012