שתי דעות (יוסף אלגזי וחיה נח) על הבחירות לעיריית ת"א-יפו

האגו זכה לנקודות, הדרך והעקרונות חטפו נוֹקְאָאוּט

העובדה שרון חולדאי נאלץ היה הרבה להזיע כדי להיבחר שוב לראשות עיריית תל אביב-יפו - עשתה טוב להרבה אנשים, ואני בתוכם. אני מזדהה בהחלט עם כל אותם תושבי תל אביב-יפו שלא נתנו את קולם לחולדאי ודאגו להדגיש  זאת.

ואולם, אני סבור שההליכה הנפרדת של רשימות "עיר לכולנו" ו"יאפא" בעיר המעורבת תל אביב-יפו היתה משגה חמור. האשמים בכך הם אותם חברים בהנהגת מק"י-חד"ש שנתנו לזה לקרות. איך הם מסבירים את הסתירה שדב חינין, חבר לשכת מק"י וחבר סיעת חד"ש בכנסת - עמד בראש "עיר לכולנו", ואילו  חברו ללשכת מק"י ולסיעת חד"ש בכנסת, מוחמד ברקה – תמך יחד עם ח"כ ג'מאל זחלקה מבל"ד ב"יאפא". בחיפה, בנצרת, בסח'נין ובישובים נוספים מק"י-חד"ש ובל"ד  נאבקו זו בזו בחירוף נפש. מכאן עולות השאלות הבאות: למי יחבור דב חנין בבחירות הקרובות לכנסת, האם הוא יקים יחד עם שותפו לייסוד "עיר לכולנו" דני רבינוביץ תנועת על-מפלגתית חדשה, הפעם ארצית;  ואיזה שותף  מוחמד ברקה יעדיף: דב חנין או ג'מאל זחלקה מבל"ד. 

באתר של מק"י למחרת הבחירות נאמר, "כאשר סיעות 'עיר לכולנו' ו'יאפא', המייצגת את האוכלוסייה הערבית ביפו, יתאחדו..." – במלים אחרות הנהגת מק"י-חד"ש מודה שבעיר המעורבת תל אביב-יפו, ביוזמתה ובעידוד חבריה, קמו והתמודדו  שתי רשימות נפרדות בעלות צביון לאומי נפרד. דב חנין עמד בראש רשימת  המועמדים של "עיר לכולנו" שלא היה בה אזרח ערבי אחד לרפואה. האם זה הגמול שלו לעובדה שהוא נבחר לכנסת בזכות קולותיהם של אזרחים ערבים שהצביעו חד"ש; הקולות של האזרחים היהודים שהצביעו חד"ש  היו מספיקים לו בקושי כדי להכניס את המרפק שלו לחצר בניין כנסת. יש לשער שבוויכוחים הצפויים במק"י-חד"ש בצל פילוגה בבחירות לעיריית תל אביב-יפו יהיו מי שיזכירו  עובדה זו.

באתר האינטרנט של מק"י-חד"ש צוין כי כ-20 אלף בוחרים תמכו ב"עיר לכולנו" ואילו כ-45 אלף הבוחרים הצביעו לדב חנין לראשות העירייה. דוברי מק"י-חד"ש לא טרחו להסביר מדוע הפער הגדול הזה בין שתי התוצאות. מישהו אחר התנדב להשיב על כך במקומם, אך אני משער שהם לא אהבו את ההסבר שלו. במאמר שפרסם ב"הארץ" (18.11.08), דני רבינוביץ ציין ש"עיר לכולנו" "היא תנועה על-מפלגתית, שאינה יכולה לחבור למפלגה זו או אחרת", ו"שרבים מ-46 אלף הבוחרים שנתנו אמון בחנין אינם רואים עצמם כשמאלנים. אלפים מהם הם מצביעי ימין מסורתיים". האם כדי להשיג יעדים אלו "עיר לכולנו" ודב חנין נמנעו מללכת ברשימה משותפת עם "יאפא"?

בהתפלמסו עם עמוס עוז וחיים אורון על סיכוייה של  התארגנות השמאל החדשה, רבינוביץ קובע שכל עוד ההבטחה שלהם "מסתכמת ברעיונות טובים לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני, סיכוייהם לפרוץ קטנים". ומייד אחרי כן - תוך שהוא שם כמעט את כל המפלגות הקיימות, כולל חד"ש, בשק אחד - הוא הוסיף, "קדימה, העבודה, מימד, חד"ש, רע"ם-תע"ל, מתוני הליכוד וחלק ממנהיגי ש"ס כבר מדברים בשפה דומה. אם זו תהיה חזות הכל, עלול המיזם שלהם להסתכם בנדידת קולות פנימית, ממינסק לפינסק. הכל יישאר בתוך המחנה המצומק והיגע מצדקת דרכו המתארכת, מה שהיה הוא שיהיה". לאיזה "מחנה מצומק והיגע מצדקת דרכו המתארכת" התכוון רבינוביץ? האם התכוון גם לחד"ש? 

הודעתו של דב חנין,  כי מאחר והוא לא נבחר לראשות העירייה הוא לא יכהן במועצת העירייה ויישאר בכנסת – מחייבת אותו להסבר. האם הוא חרד שבהיעדרו בחודשיים-שלושה הבאים עד לפיזורה של הכנסת הנוכחית סיעת חד"ש לא תצליח לתפקד? האם מסיבה כלשהי הוא חושש  לפנות את מקומו בכנסת לבא אחריו ברשימת חד"ש, ד"ר עפו חוסרי אע'בריה מאום אל פחם? האם התפקיד של חבר מועצת עירייה פחוּת בעיניו מזה של חבר כנסת? או שהוא אינו רוצה "ללכלך את הידיים"  בעבודה אפורה באופוזיציה (אולי גם בקואליציה) במועצת עיריית תל אביב-יפו?

בבחירות לעירית תל אביב-יפו האגו האופורטוניסטי זכה לנקודות, ואילו  עקרונות כמו למשל האחווה היהודית-הערבית חטפו נוקאאוט. 

                                              יוסף אלגזי      

"עיר לכולנו" תופעה חשובה שיש למנף אותה        

אני חשבתי כמו יוסף אלגזי שישנה בעיה בפיצול של חד"ש לשתי סיעות עירוניות. אחת יהודית למעשה, והאחרת ערבית-יהודית. אם ההליכה הנפרדת היתה טקטית אפשר להבין זאת, אך זה לא נראה כך. אם היא מביאה לפילוג בתוך חד"ש או יוצרת יריבויות שאינן ניתנות לגישור היא בעייתית ויש לתת לה מענה!

בדיעבד אני שמחה על הקמת "עיר לכולנו". אני חושבת שיש כאן תופעה מדהימה! מאז  הקמת הרשימה והתחלת מסע הבחירות, כל המצביעים ידעו מיהו דב חנין ואת מה הוא מייצג. אם מישהו לא ידע - ח"כ שלי יחימוביץ (העבודה) וכל מי שהשתמשו בחומרים שלה ומחזרו אותם -  טרחו להסביר לו. למרות זאת, עשרים אלף בוחרים הצביעו בעד "עיר לכולנו" למועצת העירייה ויותר מפי שניים הצביעו לדב חינין לראשות העיר. דב חינין לא שינה ממנהגו ולא הסווה את עמדותיו, גם אם הניסוחים היו מקומיים, עירוניים ופחות אנדוקטרינרים. הרשימה פתחה בפני המצביעים אפשרויות שככל הנראה לא היו קודם לכן!

התופעה כשלעצמה היא חדשה ורעננה והצליחה מעל למשוער והנצפה בכך שהיא גרפה אחריה רבבות צעירים ואחרים. יש להדגיש שהרטוריקה העירונית חשובה וההצלחה שנחלה "עיר לכולנו" צריכה לסמן את הדרך.  זהו כוח שחובה לתרגמו לפוליטיקה הארצית ולא להותירו במישור המקומי בלבד.

עקב האכילס של "עיר לכולנו" היה העניין הערבי-יהודי שנעדר מהסצנה שלה. אבל זהו דבר שניתן לתיקון. הפעילים צריכים לשאוף לכך שבפעם הבאה ההתמודדות תהיה משותפת. כמו שהרשימה הכילה את השכונות של דרום העיר אין לה כל בעיה להכיל את תושבי יפו, הערבים, נוצרים ומוסלמים, והיהודים, וכל אחת ואחד.

אני מקווה שהתופעה של מספר המצביעים הגבוה תשלח את כולנו להתבוננות פנימית והסקת מסקנות לגבי הבחירות הארציות המתקרבות. בעיקר חשובה ההתבוננות הפנימית במפלגת האם - חד"ש, אשר אם היא חפצה חיים דו-לאומיים, היא נדרשת לקרוא את המסר שנשלח אליה על ידי אלו אשר הצביעו לדב חנין. זאת, למרות שידעו כי יחזור אל הכנסת במידה ולא ייבחר לראשות העיר. וגם זה דבר שמעטים הפוליטיקאים שהיו מכריזים עליו מראש.

                                                             חיה נח