תגובת הבהרה בעקבות הרצח בסילוואן

בעקבות הריגתו ב-22.9.2010 של סאמר סירחאן, אב לחמישה על-ידי מאבטח חמוש בשכונת סילוואן במזרח ירושלים, כתב ר.י. את תגובת ההבהרה הבאה:

               זכור לי שמפקד משטרת מחוז ירושלים, ניצב אהרון פרנקו, מצולם לאחד ערוצי הטלוויזיה כשהוא טוען שהמאבטח ירה באוויר אבל הקורבן היה בנקודה גבוהה ונפגע.

ראשית, גרסה ראשונית זו סותרת את הגרסה הנכחית של ירי לעבר מיידי האבנים. מעבר לכך,-

גם בהנחה שהפוזיציה של היורה והקורבן סאמר סירחאן (ראו צילום) היתה אכן כטענת פרנקו (הנחה סבירה בתנאי המקום), הסבירות שירי באוויר יפגע במנוח היא זניחה ושואפת לאפס. כל מי שירה באקדח יאשר זאת. ירי שלא דרך הכוונות יחטיא בדרך כלל את המטרה וכאשר אין מטרה אלא אדרבא היורה יורה באוויר על מנת שלא לפגוע  -  הוא לא יפגע. הגרסה של פרנקו הולכת אחורה לשני פסקי דין של נשיא בית המשפט העליון, שמעון אגרנט, שבהם זיכה שוטרים ישראלים שהרגו פלסטינים אזרחים. במקרה של גולד מאמצע שנות החמישים גולד ליווה לתחנת משטרה "מסתנן" מרצועת עזה שהילך לפניו כשעיניו מכוסות (סביר שהיה אזוק אבל זה לא נאמר בפסק הדין).

השוטר (גולד) חזר ממשימת הליווי ולא דיווח מאומה. כעבור יומיים נמצא הערבי (שמו לא נודע...) ירוי ומרקיב. נפתחה חקירה (כנראה כי המוצא היה אזרח) וגולד הועמד לדין וזוכה בערעור על ידי אגרנט שקבע כי יש להאמין לגולד שהערבי (שמו לא ייוודע לעולם) הסתובב ובעט לגולד בחלציו. במקרה אחר – שיותר קרוב לעניין הרצח העכשווי בסילואן – המנוח ראאד היה בקבוצת מפגינים במשולש ונורה למוות בידי שוטר. השוטר טען שירה באוויר (כמו המצאת פרנקו), אבל העובדות היו שהיורה היה בנקודה גבוהה (גבוהה!) מהקורבן, אז איך אפשר לישב ירי באוויר מנקודה גבוהה שקולע למטרה שממוקמת נמוך יותר. אגרנט שיער שהקליע במעופו פגע בענף עץ והוסת לכיוון ראאד המסכן. אכן, ציון במשפט תיפדה.