רגע לפני הגירוש המתוכנן

רוני סומק

המנון ילדי העובדים הזרים

אֲנַחְנוּ יְלָדִים עִם שְׂעַר צֶמֶר פְּלָדָה,

הָרֵי גַּעַשׁ בִּשְׁמוּרַת הָעַיִן

וְלָשׁוֹן הַנִּזְהֶרֶת מִלְּגַלְגֵּל סְלָעִים קָשִׁים

מֵהַשָּׂפָה שֶׁל הַתּוֹרָה.

אֲנַחְנוּ, שֶׁגָּדַלְנוּ בֵּין כִּתְמֵי הַמֶּלֶט שֶׁעַל חֻלְצַת אַבָּא

לְבֵין סְמַרְטוּטֵי סְפּוֹנְגָ'ה שֶׁל אִמָּא, שֶׁנִּקְּתָה לָכֶם

אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְלָנוּ אֶת

חַדְרֵי הַלֵּב,

לֹא נִשְׁכַּח אַף פַּעַם אֵיךְ בַּשִּׁיר שֶׁל בְּיָאלִיק, שֶׁלִּמַּדְתֶּם

אוֹתָנוּ בַּגַּן, בָּכָה פֶּרַח שֶׁנֶּעֱקַר מֵהַגִּנָּה,

וְאֵיךְ צִיַּרְנוּ לִכְבוֹדוֹ מִמְחָטוֹת

שֶׁמָּחוּ מִגִּבְעוֹלוֹ אֶת טַל הַבֹּקֶר.

אָז, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ

הַמִּמְחָטוֹת שֶׁלָּנוּ.

הענקת מעמד לילדים של מהגרי עבודה –

שאלות ותשובות *

“אם ניתן להם מעמד, כולם יתחילו להביא ילדים בכדי לקבל אזרחות”

אמירה זו חסרת שחר ואינה תואמת למציאות בשטח. נשים אינן מביאות ילדים לעולם על מנת לזכות במעמד, וההוכחה לכך היא במספרים - לעומת 70 אלף עובדות סיעוד נולדו כ-2000 ילדים בלבד. יתרה מזאת ההיסטוריה מדברת בעד עצמה. ב-2006 ניתן מעמד לקבוצה של 900 ילדי מהגרי עבודה, בעקבות מהלך זה לא נצפתה עלייה בילודה בקרב מהגרות עבודה.

הענקת מעמד ל-1,200 ילדים אינה מהווה איום על עתידה של המדינה ואינה פתח להגירה המונית. מימדיה המצומצמים של התופעה ברורים לעין – הולדתם של כ-2,000 ילדים בלבד במשך יותר מ-15 שנים שבמהלכן יבאה המדינה מאות אלפי מהגרי עבודה.

“הילדים שיקבלו מעמד יהפכו לאוכלוסיית שוליים שתיתמך על ידי מערכות הרווחה ותעלה כסף למדינה”

ב-2006 נעשה ניסיון ראשון במתן מעמד ל-900 ילדים אשר עמדו בקריטריונים שנקבעו. ילדים אלה השתלבו היטב במערכת החינוך ובתנועות הנוער בשכונה. האימהות של ילדים אלה עובדות ומפרנסות את משפחתן בכבוד תוך תרומה לקהילתן. ב-2006 כשניתן מעמד לילדי מהגרי עבודה, משרד הפנים צפה כי 3,000 ילדים יעמדו בקריטריונים לקבלת מעמד. בפועל, רק 900 ילדים קיבלו מעמד. מתן מעמד כעת לכל 1200 הילדים, עדיין לא יעבור את המכסה שנצפתה ב- 2006!

 “גירוש של ילד קטן לא יזיק לו”

ד”ר נורית מרכוס, פסיכולוגית קלינית:  “הנזק הפסיכולוגי בעת מעצר: כאשר אנשים/ילדים חיים בחרדה מתמשכת וקורה אירוע קשה נוסף המערער את יסודות הקיום יש הסתברות גבוהה להיווצרות תגובה טראומטית קשה, שלא תמיד ניתן להשתקם ממנה. בהשלכה על ילדי עובדים זרים, פרוצדורת הגירוש והגירוש עצמו הם טראומות מסוג זה, שבהסתברות גבוהה הרסניות לכל המשך התפתחות הילדים… תשתית ההשתייכות היחידה של ילדים אלה, בכל גיל, היא כאן. כאן ביתם. כל אחד מהם נמצא ברשת חברתית שהיא העולם היחיד המוכר לו. ארץ המוצא אינה מוכרת ואינה מהווה חלופה נפשית. חוות דעתי המקצועית היא ש… גירוש הוא הרס עולמו ונזק עצום מתמשך ברמה הקוגניטיבית והרגשית”.

“מהגרי עבודה לוקחים את עבודתם של הישראלים“

מדינת ישראל החלה להביא מהגרי עבודה לראשונה בשל הפסקת העסקתו של כוח העבודה הפלשתיני, בעקבות האינתיפאדה. תמונת המצב היום מלמדת שמהגרי עבודה מבצעים עבודות “שחורות” אשר ישראלים אינם מעוניינים בהן,גם מפאת הקושי הפיזי וגם בשל השכר הזעום. אנו תומכים בהשוואת תנאי העסקתם של מהגרי עבודה לאלה של עובדים ישראלים, באופן שימנע אפליה וישפר נורמות העסקה ותשלום.

“אוכלוסיית מהגרי העבודה היא עבריינית ומסוכנת”

אין בסיס עובדתי באמירה זו. בקרב מהגרי העבודה הפשיעה נמוכה במיוחד (ואף נמוכה מאשר בחברה הישראלית) לאור החשש ממפגש עם רשויות החוק ורצונם להמשיך ולעבוד במדינה. ילדי מהגרי העבודה לומדים במערכות החינוך הישראליות הולכים לתנועות הנוער ורבים חולמים להיות חלק מהמדינה.

“הם לא חוקיים ואשמתם שהגיעו למצב הזה”

מרבית הילדים הם בנים ובנות להורים מהפיליפינים שמדינת ישראל הביאה לעבוד כחוק בסיעוד. הוריהם איבדו את אשרת העבודה כאשר נולד הילד וזאת בהתאם לתקנה של משרד הפנים “נוהל עובדת זרה בהריון”. במשך שנים, ישראל החזיקה במדיניות לא כתובה כי לא מגרשים ילד ומותירים איתו את אימו. בהתאם למדיניות לא רשמית זו, 1200 הילדים אשר נולדו בישראל, נטמעו בחברה הישראלית והפכו לחלק ממנה. גירוש הילדים הוא למעשה הענשתם רטרואקטיבית על מצב שהמדינה יצרה במו ידיה.

“כיצד נמנע הישנות של המצב”

חקיקה ויישום של מדיניות הגירה ברורה ואנושית למדינת ישראל. הבעיות המרכזיות העומדות בפני המדינה הינן היעדר מדיניות הגירה לטווח הארוך, השחיתות המאפיינת את הליך הבאתם של מהגרי העבודה לישראל ונורמות העסקה פסולות שהשתרשו בענפים בהם המהגרים מועסקים. יש לקבוע מדיניות ברורה ואנושית בכל הנוגע למהגרי עבודה. עם זאת, אין להעניש רטרואקטיבית את אותם 1200 ילדים שכבר גדלו במדינה, התערו בחברה והפכו לחלק ממשי וחשוב ממנה- להם יש להעניק, באופן חד פעמי, מעמד קבע במדינה.

---------------

* המקור: ילדים ישראלים –  www.israeli-children.org.il

מאבק משותף של אזרחים ישראלים ומהגרי עבודה נגד גירוש הילדים