הוא לא רק מלחך בשוליים

הוא התנחל חזק כאן

 החברה הישראלית נקלעה למצב החמור ביותר מאז הקמתה של מדינת ישראל. שר מכהן בממשלה הצהיר בישיבתה האחרונה, "אני מרגיש שהפשיזם מלחך בשולי המחנה ולא שמנו לכך לב" (מדברי שר הרווחה, יצחק הרצוג, העבודה) בישיבת הממשלה שאישרה תיקון בחוק האזרחות שיחייב כל אזרח לא-יהודי שיבקש להיות אזרח ישראל להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית", 10.10.2010).

יש לשער שהשר יודע דברים נוספים שאנחנו האזרחים טרם התוודענו אליהם בכל הנוגע לתוכניות הנרקמות במטרה לפגוע בזכויות האדם ובחירויות הדמוקרטיות. אולם  השר הרצוג טועה אם הוא סבור שאותו חולי ממאיר עליו הוא מדבר רק "מלחך בשולי המחנה". החולי הממאיר הזה נטוע עמוק כאן, בממשלה בה הוא מכהן, בכנסת בה הוא חבר, ולאסוננו גם בחברה הישראלית בה אנחנו חיים. הוא ומפלגתו, העבודה, אינם עושים דבר כדי לבלום את הסחף. על ידי חברותם בקואליציה הממשלתית הם שותפים מלאים לכל האסונות המאיימים עלינו.

אינני מתעלם מהעובדה שבחברה הזו קיימים גורמים אחרים הנאבקים נגד החולי הזה, אך עד כאן הם מעטים מדי וחלשים מדי, מעטים וחלשים עד כאב. י.א.

תרגיל הטרנספר

בשבוע שעבר התבשרנו בחדשות ב"קול ישראל" ( ( 08.10.10 - 09:43מפי הכתבת הצבאית, כרמלה מנשה:

"הסתיים תרגיל בטחוני רחב היקף התרגיל דימה התמודדות עם פיגועים של חמאס ומהומות של ערביי ישראל בעקבות חתימה על הסכם עם הרשות הפלשתינית

"כוחות הביטחון סיימו אתמול (ה') תרגיל בטחוני רחב היקף המדמה התמודדות עם פיגועים של חמאס ומהומות של ערביי ישראל בעקבות חתימה על הסכם עם הרשות הפלשתינית. כתבתנו מוסרת כי בין השאר תרגלו הכוחות תרחישים קיצוניים של הפגנות אלימות במגזר הערבי עקב הסכם לחילופי אוכלוסין עם הרשות.

"לצורך קליטת העצורים יוקם בצומת גולני מחנה מעצר לערביי ישראל. בתרגיל רחב ההיקף שניהל והוביל שירות בתי הסוהר השתתפו פיקוד העורף, משטרת ישראל, המשטרה הצבאית, כוחות כיבוי אש ועוד. עוד נודע לכתבתנו כי במקביל מדמה התרגיל ניסיונות השתלטות של החמאס על יהודה ושומרון, על הגדה בדומה להשתלטות על עזה, חידוש פיגועים, מהומות בכל בתי הכלא, ירי טילים על בתי הכלא, תקיפת המיתקנים מבחוץ. על פי אותו תרחיש ישוחרר מבתי הכלא השוהים הבלתי חוקיים לשטח מדינת ישראל כדי לפנות את בתי הכלא לקליטת אסירים פלשתינים תוך 24 שעות. שרות בתי הסוהר נערך על פי התרחיש הזה לשחרור 1500 שוהים בלתי חוקיים ברשימות שלהם. לצורך התרגול הקים שירות בתי הסוהר שני אתרים המדמים בתי כלא לצורך תרגול חילוץ. כמו כן תרגלו הכוחות בריחת אסירים פליליים מהכלא ומסוק של המשטרה ערך אחריהם חיפוש עד שנתפסו. תורגלו חטיפת סוהרים, בני ערובה ועוד."

ועכשיו אנא גם האזינו: http://www.youtube.com/watch?v=e1r9YVDqTCE

חוק "הנאמנות"

ביום א' 10.10.2010 אישרה הממשלה ברוב קולות את ההצעה לתיקון חוק האזרחות לפיה מתאזרחים שאינם יהודים יצטרכו להצהיר אמונים לישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". בכך אימצה הממשלה את הסיסמה  של אביגדור ליברמן ומפלגתו "ישראל ביתנו" בבחירות האחרונות, "בלי נאמנות אין אזרחות".

על פי תיקון החוק המוצע, מי שאינם יהודים יחויבו לתת הצהרת אמונים לאידיאולוגיה ולמדיניות השלטון. הצהרת האמונים למדינה יהודית מעבירה מסר משפיל ומפלה לכל אזרחי ישראל שאינם יהודים, ובמיוחד למי שאינם יהודים ויבקשו בעתיד להפוך לאזרחי המדינה. נכון ציין עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, כי  הצעת חוק מהווה "נדבך נוסף בשורה של הצעות חוק בהן תומכת הממשלה, המבקשות לשחוק את הדמוקרטיה בישראל על ידי ביטול זהותם והדרתם של מי שאינם יהודים ואינם יכולים להיות שותפים לסמלים ולערכים יהודים, ובהם בעיקר בני המיעוט הערבי בישראל".

הפגנת מחאה בשבת 16.10.2019 בת"א

בשבת 16.10.2010, בערב, תתקיים הפגנה נגד חוק הנאמנות ותוכניות הטרנספר. הצעדה תצא מגן מאיר - מול מצודת זאב ברחוב ז'בוטינסקי בתל-אביב.

מקבץ חוקים אנטי-דמוקרטיים מתוכננים

ערב אישור תיקון חוק האזרחות בממשלה, האגודה לזכויות האזרח בישראל פרסמה סקירה  על שורה של  חוקים אנטי-דמוקרטיים הצפויים לעלות במושב החורף של בכנסת. את הסקירה חיבר עו"ד דבי גילד-חיו*. להל"ן חלקים נרחבים מתוך הסקירה:

רקע
במהלך השנתיים האחרונות אנו מוטרדים יותר ויותר מהמגמות המחריפות של הפגיעה בדמוקרטיה בישראל. מגמות אלו נסקרות בהרחבה במסגרת "דו"ח מצב הדמוקרטיה" שהאגודה לזכויות האזרח מפרסמת פרקים-פרקים מאז ראשית ספטמבר 2010 (למידע מפורט, ראו באתר www.democracy-project.org.il;  שני הפרקים שפורסמו עד כה עסקו במערכת החינוך ובאקדמיה ובמעמדו של המיעוט הערבי בישראל.

(...) למרבה הדאגה, אחת הזירות המרכזיות לאיומים על הדמוקרטיה בישראל היא בית הנבחרים עצמו (...). לפיכך גיבשנו, לקראת פתיחת מושב הכנסת הקרוב, מסמך זה, הסוקר את ההיבטים המרכזיים במגמות האנטי-דמוקרטיות בבית הנבחרים, עם דגש על חקיקה אנטי-דמוקרטית. היבטים אלו כוללים הצעות חוק הפוגעות בזכויות יסוד שבבסיס הדמוקרטיה, ובראש ובראשונה חופש הביטוי, המחאה הפוליטית והשוויון בפני החוק; השתלחויות מילוליות ואפילו פיזיות במי שעמדתם במיעוט בכנסת, בעת הזאת; ניסיון לפגוע בפעילותם הלגיטימית והנחוצה של ארגוני זכויות אדם ושינוי חברתי ולעשות להם דה-לגיטימציה; וניסיון לפגוע באקדמיה חופשית. כל אלה הם סימנים מדאיגים ביותר של הידרדרות המשטר הדמוקרטי בישראל.

פגיעה זו מתאפיינת בראש ובראשונה בניסיון להשתיק עמדות, דעות ו/או ביקורת ציבורית של מיעוטים חברתיים או פוליטיים; בניסיון לעשות דה-לגיטימציה ליריבים פוליטיים, לארגוני זכויות אדם ולמיעוטים; בניסיון להצר צעדיהם של מי שעמדותיהם ו/או פעילותיהם אינה עולה בקנה אחד עם זו שהרוב הפוליטי אינו חפץ ביקרה; בהצגת המיעוטים בחברה הישראלית כאויבי המדינה באופן גורף תוך מתן לגיטימציה לפגוע בזכויותיהם האזרחיות והפוליטיות.

התוצאה היא פגיעה בעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית בישראל: פגיעה מתמשכת ומצטברת בחופש הביטוי, כבוד האדם והשוויון; פגיעה באפשרות לקיים פלורליזם של דעות, מחשבות ועמדות; פגיעה בחופש מחאה והתאגדות; ופגיעה בלגיטימציה של קיומם של מכלול עמדות ודעות. אנו מוצאים מציאות גוברת של עריצות של הרב כלפי המיעוט, לרבות המיעוטים החברתיים, הפוליטיים והלאומיים, ופגיעה בזכויות המיעוטים הללו כולם.

(...) הפעילות האנטי-דמוקרטית מתבצעת תוך שימוש בכלים שונים. אך מטרידה במיוחד העובדה, כי חלק ניכר ממנה נעשה תוך שימוש בכלים פרלמנטאריים לגיטימיים לכאורה, ובראש ובראשונה החקיקה. במהלך השנים האחרונות נחשפנו להתבטאויות חריפות וחסרות תקדים של בכירים במערכת הפוליטית כנגד ארגוני זכויות אדם, ארגונים פוליטיים ומיעוטים, ולפעילות מגוונת להצרת צעדיהם. במקביל ראינו ייזום וקידום, או ניסיונות לקידום, של שורה ארוכה של יוזמות חקיקה שפוגעות באופן ברור בדמוקרטיה הישראלית ובזכויותיהם, עמדותיהם ומעמדם של מי שאינו נמנה עם הרב הפוליטי בעת הזאת.

יש לזכור, כי אמירות ו/או פעילות של בכירים במערכת הפוליטית בישראל, ובאופן מיוחד כאלה הבאים מתוך הכנסת, שמהווה סמל לדמוקרטיה הישראלית ולהגנה עליה, יש השלכות מרחיקות לכת על הציבור הישראלי ועל עמדותיו והתייחסותו לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לקבוצות מיעוט פוליטי, חברתי או אתני ועוד. סקרים שונים שפורסמו במהלך השנתיים הללו בכלי התקשורת מלמדים, כי בציבור הישראלי, וביתר שאת בקרב בני נוער בישראל, קיימות רמות גבוהות של עמדות לא דמוקרטיות ושל גזענות.

לקראת מושב הכנסת, אוקטובר 2010

במחצית חודש אוקטובר יפתח מושב החורף של הכנסת ה-18 .לקראת פתיחת המושב, אנו מבקשים להתריע מפני המשך המגמה המדאיגה של הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית, ע"י המשך הקידום של יוזמות חקיקה אנטי-דמוקרטיות, וכן בדרך של קבלת החלטות והתנהגות אנטי-דמוקרטית בכנסת, שכן הכנסת שימשה לעיתים לאחרונה גם במה לשיח פוגעני ואנטי-דמוקרטי, הן במליאה והן בוועדות.

בתום מושב הקיץ האחרון, ביולי 2010, שלחנו מכתב לראש הממשלה וליו"ר הכנסת, בו התרענו על המגמה המדאיגה של פגיעה בדמוקרטיה. (...)

- הצעת החוק: הצהרת נאמנות לח"כים (דוד רותם, ישראל ביתנו(: לפיה ידרשו הח"כים להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לחוקיה, לסמליה ולהמנון שלה. המדובר בהצעת חוק שעניינה לעשות דה-לגיטימציה ואף להדיר בפועל קבוצות מיעוטים בישראל מלקחת חלק בדמוקרטיה הישראלית. סטאטוס: לא קודם בהעדר הסכמת הקואליציה.

- הצעת החוק: בג"ץ לא יוכל לדון בנושא חוק האזרחות (דוד רותם + 44 ח"כים נוספים): המדובר בחוק עוקף בג"ץ שנולד בעקבות דיוני בג"ץ על חוק האזרחות, למרות שבג"ץ טרם פסל חוק זה אך מחשש, כנראה, שיעשה כן בעתיד. סטאטוס: לא קודם בהעדר הסכמת קואליציה.

- הצעת החוק להקמת בית משפט לחוקה (דוד רותם:) שמטרתה להגביל את בית המשפט העליון. יוזכר, כי במשטר דמוקרטי, שבו הפרדת רשויות, תפקידו של בימ"ש להבטיח שמירה על שלטון החוק ואף להגן על פגיעה בזכויות אדם בכלל, ובהפרת זכויות חוקתית בפרט, לרבות באמצעות חקיקה. הריקון המוצע בשורה של חוקים לסמכויותיו של בג"ץ - מהווה פגיעה קשה בעקרון הפרדת הרשויות ובהגנה על זכויות אדם והשיטה הדמוקרטית. סטאטוס: לא קודם.

- שורה של הצעות חוק ממשלתיות שמטרתן להצר צעדי האופוזיציה בכנסת: שבעה ח"כים יוכלו לפרוש ולהקים סיעה עצמאית במקום שליש; העלאת הרוב הנדרש להצעת חוק תקציביות ל-55; אחרי אי אמון - אם המועמד החדש לא יצליח להרכיב ממשלה, תחזור הממשלה שנפלה לכהן; שר יוכל לפרוש מהכנסת ובמקומו ייכנס ח"כ נוסף מהרשימה. סטאטוס: עבר קריאה ראשונה. לא נראה שיש כוונה כרגע לקדמן.

- הצעת חוק חנינה להתנתקות (ראובן ריבלין, ליכוד ואחרים): על אף שחקיקה המקלה עם מי שמימשו זכותם למחאה פוליטית היא מבורכת באופן עקרוני, הרי שהצעת החוק זו בעייתית בהיותה מפלה בין פעילים פוליטיים ואידיאולוגיים מקבוצות שונות. במקום לקדם עקרונות כלליים להקלה עם פעילות ומחאה פוליטיים, החקיקה הזו קודמה ע"י הרוב הפוליטי הנוכחי בכנסת לטובת האוכלוסייה שאותה הם מייצגים בציבור הרחב, ולטובתה בלבד. סטאטוס: חוק זה התקבל וכעת מתנהלת עתירה בבג"ץ נגד אי-השוויוניות שלו.

- הצעת חוק הקולנוע:  לפיה כתנאי לקבל מימון ציבורי, יהא כל הצוות של הסרט חייב בהצהרת אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לסמליה וכיוצ"ב. המדובר בפגיעה בחופש הביטוי, חופש המחאה וכן בחופש האמנותי והיצירתי. ושוב - אך ורק של מחנה פוליטי, לאומי וחברתי אחד. סטאטוס: לא קודם.

(...) במושב הקרוב של הכנסת, צפוי שחלק אחר מהצעות החוק האנטי-דמוקרטיות שהוחל בקידומן במושב הקודם יקודם הלאה בכנסת באופן אקטיבי. להלן רשימת החוקים שאנו צופים שיש סיכוי גדול שיקודמו במושב הקרוב, ואף שהם יאושרו בנוסח זה או אחר ויהפכו לחוק:

 -הצעת חוק הנכבה (אלכס מילר, ישראל ביתנו):  לפיה מי שיציין את הנכבה כיום אבל על הקמת מדינת ישראל - ייאסר. ההצעה זכתה לתמיכת ממשלה אך בעקבות לחץ ציבורי הוסכם על נוסח חלופי - לפיו יישלל מימון ציבורי ממוסדות שיצוין אצלם יום הנכבה. גם בגרסתו ה"מצומצמת", מדובר בחקיקה הפוגעת קשות בחופש הביטוי, כאשר עמדה פוליטית מסוימת נאסרת ע"י הרוב הפוליטי. סטאטוס: הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וצפויה לחזור לוועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה-שלישית.

- הצעת חוק איסור הסתה (זבולון אורלב, הבית היהודי): לפיה תתוקן עבירת ההסתה כך שמי שיפרסם קריאה השוללת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - ייאסר. המדובר בהרחבה של עברה פלילית שמטרתה להפליל ביטוי שאינו מקובל על קבוצה פוליטית מסוימת. סטאטוס: עבר קריאה טרומית. עשוי להגיע לוועדת חוקה להכנה לקריאה ראשונה.

- הצעת חוק ועדות קבלה לישובים (דוד רותם, ישראל חסון, שי חרמש): לפיה ועדות קבלה לישובים רשאיות לדחות מועמדים שאינם מתאימים "להשקפת היסוד של הישוב", או למרקם החברתי של הישוב ועוד. המדובר בהצעת חוק שיש בה כדי להדיר בראש ובראשונה מיעוטים אתניים מישובים יהודיים, אך גם כדי להדיר כל מי שאינו שותף לעמדה, דת, השקפה פוליטית וכיוצ"ב של ועד הישוב. יצוין, כי לאגודה עתירה כנגד ועדות הקבלה התלויה ועומדת בבג"ץ. סטאטוס: הצעת החוק עברה קריאה ראשונה וצפויה לחזור לדיון בוועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה-שלישית.

- הצעת חוק מימון ע"י ישות מדינית זרה (זאב אלקין, ליכוד, ואחרים):  בהתאם להצעת החוק (בנוסחה המקורי) על כל גוף או אדם המקבל תמיכה ממדינה זרה להירשם אצל רשם המפלגות, לדווח באופן מיידי על כל תמיכה, לסמן כל מסמך ולהצהיר בתחילת כל דבר שנאמר על ידו כי הוא נתמך ע"י מדינה זרה. הצעת החוק כוללת גם עונשים חמורים. למעשה, מדובר בהצעת חוק שמטרתה לעשות דה לגיטימציה ולפגוע בפעילות של ארגונים הנתמכים, בין השאר, ע"י תרומות שמגיעות ממדינות זרות. על אף שכבר קיימת חובה בחוק לפרט ולציין תרומות אלה, מוצעת כאן הרחבה של החקיקה והטלת חובות שמטרתן לסמן פעילות של ארגונים אזרחיים מסוימים כבלתי לגיטימית וחתרנית. בנוסף - מדובר בהצעת חוק שתופסת רק פעילות אזרחית מסוימת, בדגש על פעילותם של ארגוני זכויות אדם, תוך הפלייתם והחשדתם במשתמע, ביחס לגופים או אנשים הנתמכים ע"י גורמים זרים מגוונים שאינם מדינות.  יצוין, כי בהקשר של תרומות מישויות זרות נשלח מכתב על ידינו לשר החוץ לאחרונה המתריע מפני התערבות לא לגיטימית של המדינה בקבלת תרומות כאלו ע"י ארגוני החברה האזרחית בישראל. סטאטוס: הצעת החוק עברה הכנה לקריאה ראשונה בוועדה בנוסח מצומצם, וצפויה להיות מובאת להצבעה בקריאה ראשונה במליאה בנוסח זה, ולאחר מכן לחזור לוועדה להכנה לקריאה שנייה-שלישית.

- הצעת חוק ההסתננות (ממשלתית): חוק זה קובע בין השאר, כי מי שמסתנן דינו מאסר 5 או 7 שנים, לפי ארץ המוצא. וכך גם מי שמעניק לו סיוע! הצעת החוק ממשיכה במגמה של דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם וסיוע, כמו גם לפרטים, המסייעים לפליטים ומהגרי עבודה. סטאטוס: הצעת החוק נמשכה ע"י הממשלה, אך עיקריה אמורים לבוא לידי ביטוי בהצעת חוק חדשה שמנוסחת בימים אלה במשרד המשפטים, למיטב ידיעתנו.

- הצעת חוק איסור הטלת חרם (זאב אלקין ואחרים):  לפי הצעת חוק  זו מי שיוזם, מקדם או מפרסם חומר שעשוי לשמש כבסיס מידע להטלת חרם - עובר עוולה נזיקית ועבירה פלילית והוא יחויב בפיצוי הנפגע כלכלית מהחרם, לרבות פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק של 30 אלף ש"ח. לגבי אזרח זר - תיאסר כניסתו לישראל למשך 10 שנים וניהול עסקים בישראל, ולגבי מדינה זרה - לא יועברו אליה כספים שחייבים לה מישראל, וניתן אף יהיה לפצות מתוכם את הנפגעים. גם היא לא תוכל לנהל עסקים בישראל. ואם לא די בכך - כל זה יחול רטרואקטיבית לשנה. המדובר שוב בהצעת חוק שמפלה לרעה בעלי עמדות פוליטיות מסוימות בישראל, שהרוב הפוליטי מחוקק על מנת לנטרל את המיעוט הפוליטי המתנגד לעמדתו. מטרתו של החוק לפעול בראש ובראשונה נגד חרמות לגיטימיות של מוצרי ההתנחלויות, ובתוך כך פוגע באופן קשה בכלי מחאה בלתי אלים, חוקי ולגיטימי, המקובל בעולם כולו (וגם בישראל), וזאת תוך פגיעה בחופש ביטוי, מחאה והתאגדות של אזרחי המדינה. סטאטוס: הצעת החוק עברה קריאה טרומית ואמורה להידון בוועדת החוקה בתחילת המושב להכנה לקריאה ראשונה. יצוין, כי בוועדת השרים לחקיקה לא אושרו הסעיפים הנוגעים לאזרחים ומדינות זרות, כנראה מטעמים של יחסי חוץ, וכן לא הסעיף הרטרואקטיבי.

- הצעת חוק שלילת אזרחות של מי שהורשע בטרור או ריגול (דוד רותם): המדובר בהצעת חוק שפוגעת בזכויות יסוד של אזרחי המדינה, באשר כאשר נשללת האזרחות (זכות יסוד לכשעצמה), גוררת שלילת הזכות גם פגיעה בשורה ארוכה של זכויות יסוד הנגזרים ממנה. כל זאת כאשר בחוק הפלילי קבועים כלים להתמודד עם מי שהורשעו בטרור או ריגול. סטאטוס: הצעת החוק נדונה בוועדת הפנים וצפויה להמשיך להידון בה להכנה לקריאה ראשונה.

לאלה יש להוסיף שתי הצעות חוק נוספות שהונחו במהלך החודשים האחרונים ועשויות להיות מקודמות במהלך המושב הקרוב:

- הצעת חוק העמותות (איסור תביעות בחו"ל נגד פוליטיקאים או קצינים): לפיה לא יינתן אישור להקמת עמותה, או לחילופין תיסגר עמותה שעוסקת בתביעות של בכירים ישראלים בחו"ל.

- הצעת חוק איסור רעלה במקומות ציבור - לפיה לא ניתן יהיה לכסות הפנים בכל מקום ציבורי והעונש הוא של מאסר.

בנוסף, חשוב לציין את האווירה הקשה וחסרת הסובלנות בכנסת למיעוטים או לעמדות מיעוט. הדבר בא לידי ביטוי בדיונים בוועדות הכנסת ובמליאה, ובאופן מיוחד במושב האחרון עת התקיים הדיון אחרי אירוע המשט שבו השתלחו ח"כים מילולית, ואף פיזית, בח"כ חנין זועבי ובח"כים הערבים בכלל. ולאחר מכן, בדיונים לשלילת זכויותיה הפרלמנטאריות. יצוין, כי כנגד שלילת זכויות זו תלויה ועומדת עתירה בבג"ץ בטענה כי המדובר במעשה בלתי דמוקרטי. (...)

סיכום
המגמות האנטי-דמוקרטיות בכנסת גוברות, ולצערנו הצפי למושב החורף הוא המשך המגמות שאפיינו את המושב הקודם.

----------------

* המקור: www.acri.org.il