מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

ממעללי משטרת ישראל:

"... והטיחו אותה לאדמה עם הפרצוף למטה"

במהלך התנהגותם האלימה של השוטרים ביישוב הבדואי אלעראקיב ב-13 באוקטובר תוך כדי מבצע ההריסה השישי במספר - פגעו השוטרים קשה בחיה נח הפועלת זה שנים למען זכויות הבדואים בנגב. בעקבות האירוע הקשה פנתה האגודה לזכויות האזרח בתלונה למפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, בה פירטה את פרטי המקרה המקומם והחוזר על עצמו.

בתלונתם, שהעתק ממנה הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, קבלו, עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, וטל חסין, מנהלת מחלקת פניות הציבור, על האלימות  הקשה שהפעילו השוטרים כאשר הם עיכבו את חיה נח, "כשידיה מאחורי גבה, בנסיבות שלא הצדיקו זאת ותוך הפרת חוק  סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), ופקודת המטה הארצי של המשטרה בעניין סמכויות העיכוב, אופן הכבילה ועיתוי השימוש בה".

            בפרטם את האירוע, כתבו נציגי האגודה לזכויות האזרח, "בבוקר יום רביעי 13 באוקטובר 2010, שעה שעשרות שוטרים נערכו להריסת סוכות מגורים בכפר הבדואי אלעראקיב שבנגב, הגיעו למקום מנהלת עמותת הפורום לדו קיום בנגב, חיה נח,  עם שני רכזי השטח של העמותה, מיכל רותם ומומתז ח'טיב. השלושה ביקשו לסייע לתושבים בפינוי חפציהם מהמבנים טרם הריסתם ולתמוך בהם אחריה. בעצם נוכחותם במקום ביקשו אף להביע הזדהות עם תושבי הכפר ומחאה על ההריסות שהותירו אחריהם מאות בני אדם ללא קורת גג ומחסה.

"בכניסה לכפר נחסמה מכוניתם על ידי רכב משטרה, ושוטרים הודיעו להם שמדובר בשטח סגור. בקשתם לראות את צו הסגירה לא נענתה, והנימוק שניתן לחסימה היה, כי יש במקום כלים כבדים המסכנים את בטיחותם. אחרי דין ודברים הותר לשלושה לצעוד ברגל אל תוך הכפר, לאזור ההריסות המיועד, במרחק כמה מאות מטרים משם. התנהלות זו מעוררת תהיות על קביעת השוטרים כי 'השטח סגור', ומעלה חשש כבד באשר לגורמים בעטיים ניסו השוטרים למנוע מהם להיכנס לכפר. עצם העובדה כי הותר לשלושה להיכנס לכפר רגלית, וכי תושבי המקום שהו בו בעצמם, מעוררת ספק באשר לקיומה של סיבה בטיחותית ממשית למניעת כניסתם. 

"השלושה הגיעו לאזור ההריסות. בנוסף להם נכחו במקום 30-20 מתושבי הכפר, שצפו בשקט בדחפור העולה על הסוכות. מר חטיב החל לצלם, ואז ניגש אליו שוטר וביקש את תעודת הזהות שלו. לאחר מכן התבקשה גם גב' רותם להציג תעודת זהות, ופרטיה נרשמו. בשלב זה הצטרפה אליהם  נח, וביקשה לדעת מדוע הם נדרשים להזדהות. בתגובה התבקשה גם תעודת הזהות שלה. כאשר  נח השיבה, כי תשמח למסור את תעודת הזהות שלה כאשר יוצג בפניה צו ההריסה, נאמר לה מיד שהיא מעוכבת. כפי שיפורט להלן, מכיוון שהדרישה להזדהות הייתה שרירותית ונעשתה בחוסר סמכות גם העיכוב שבא בעקבותיה נעשה ללא כל סמכות.  

"השוטר המעכב פנה לשוטר אחר וקרא לו 'בוא בבקשה, עכב אותה לתחנה'. כשהתקדם לעברה האחרון הודיעה גב' נח שאינה רוצה ששוטרים גברים יגעו בה, וביקשה ששוטרת תעשה זאת. שוטרת ניגשה אליה, אחזה בזרועה ושוטרים נוספים הקיפו אותה.  נח הסתובבה אליהם, והדבר הבא שזכור לה הוא שהיא שוכבת על האדמה, פניה כבושות באבק, ומישהו צועק 'לאזוק אותה, לאזוק אותה'".

 

(הסצנה שתוארה תועדה בווידיאו והוקרנה באתר של העיתון בשפה הערבית "פנורמה":

http://www.panet.co.il/online/articles/1/2/S-339623,1,2.html)

 

בתלונתם ציטטו נציגי האגודה לזכויות האזרח את עדותה של מיכל רותם שעמדה לצדה של נח: "חיה הייתה בשוק מהעיכוב, היא חזרה ואמרה 'אבל לא עשיתי שום דבר רע'. שוטרת נעמדה לידה ואז, תוך שניות, הגיעו עוד שוטרים והקיפו אותה. הם לקחו לה את הידיים מאחורי הגב תוך שהם מעוותים לה את הצורה והטיחו אותה לאדמה עם הפרצוף למטה. כשהיא שכבה הם המשיכו למשוך בידיה לאחור..... הכל קרה מאוד מהר... אחרי אולי דקה או שתיים הם הרימו אותה וגררו אותה מהמקום כשהיא צורחת מכאבים וממררת בבכי... עמדתי ממש קרוב. זאת הייתה התנהלות ברוטאלית כלפי אשה מבוגרת שלא איימה על אף אחד".

בהמשך התלונה של האגודה צוין עוד, "נח נאזקה בחוזקה כשידיה מאחורי גבה. היא הובלה אזוקה לניידת והמתינה אזוקה להסעתה לתחנת המשטרה. כשהתלוננה על כאבים עזים, השיב לה, לדבריה, אחד השוטרים 'כך נוהגים עם מפירי חוק'. היא הוסעה לתחנה כשידיה כבולות, נותרה אזוקה כשהמתינה לחקירה ושוחררה מהאזיקים רק שעה ארוכה לאחר מכן, במהלך חקירתה".

         תלונת האגודה לזכויות האזרח מסכמת, "עיכובה של חיה נח, כמו גם עצם כבילתה ושיטת כבילתה, נעשו בניגוד לחוק. בנסיבות המתוארות לא היה כל יסוד סביר לחשוד כי  נח, פעילה חברתית ותיקה שהגיעה לאלעראקיב במטרה לסייע לתושבים ולהזדהות עמם, עברה עבירה כלשהיא או שהיא עומדת לסכן את שלומו של איש ובוודאי שלא לפגוע במדינה, כפי שקובע פרק ג' לחוק המעצרים.

         "לא היה גם כל מקום לכבול את גב' נח, אקט שהתבצע אף הוא בחוסר סמכות ועל אף נורמות מפורשות הקובעות מתי ניתן לכבול אדם. חמור מכך: השוטרים בחרו לאזוק אותה כשידיה מאחורי גבה – אופן איזוק כואב ומשפיל, והקשה באופני הכבילה המדורגים מהקל אל הכבד בפקודות המטה הארצי של המשטרה.

            "בגין התנהלות המשטרה באירוע ההריסה הגישה נח ביום 14.10 תלונה למחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש), ואנו תקווה כי היא תיחקר במלוא הרצינות והחומרה הראויה. עם זאת, השתלשלות העניינים המתוארת מעלה סוגיה קשה נוספת, שבבסיסה התנהגות המשטרה נגד פעילי זכויות אדם תוך התנהלות המעידה על חוסר הבנה בסיסי של הזכות למחאה וחירות הביטוי, הכוללת בחובה את חופש המצפון והזכות להזדהות (במקרה זה עם תושבי כפר שבתיהם נהרסים פעם אחר פעם). ניסיון זה להרתיע פעילים חברתיים מלממש זכויות יסוד חוקתיות ללא כל בסיס חוקי הוא שמצריך את התערבותך והנחייתך.

      "חטאה היחיד של גברת נח היה בכך שערערה על סמכותו של איש משטרה לדרוש מפעילים חברתיים תעודת זהות, בנסיבות שלא הצדיקו כלל בקשה כזאת: גב' נח היא פעילה חברתית בולטת ומוכרת, שמזה שנים פועלת לקידום זכויות הבדווים ולדו קיום בנגב. היא נכחה בכל אירועי ההריסה הקודמים באלעראקיב ומתייצבת דרך קבע במשמרות המחאה השבועיות שמארגנים תושבי הכפר בצומת להבים. כך גם פעילי העמותה שהיו עמה, המעידים על כך שאין זו הפעם הראשונה שהם נדרשים להזדהות באירועים אלה. דרישה זו, כמו גם הניסיון המשטרתי להציג את האזור 'כ"שטח סגור', ובפרט עיכובה של מנהלת הפורום לדו קיום בנגב, כבילתה והאלימות שהופעלו במהלכם, מעוררים חשש כבד כי גם כאן, כמו בהפגנות, משמרות מחאה ופעילויות אזרחיות נוספות, פעלה המשטרה משיקולים זרים, שאין בינם לבין שמירה על הסדר הציבורי מאום".

      "השתלשלות העניינים שהובאה כאן, ושכאמור אינה ייחודית לאירועי אלעראקיב – הדגישה האגודה לזכויות האזרח - מעלה חשד כבד כי שוטרים בוחרים בדרישת הזיהוי, ברישום פרטיהם של הפעילים, בחסימת הדרכים, בעיכוב אזרחים ובמעצרם ללא כל עילה חוקית, כטקטיקה שנועדה להרתיע את הפעילים בשטח, את אלה לעתיד לבוא, וככלי ענישה נגדם. (...)

            "האירועים החמורים באלעראקיב לפני כשבועיים, הראויים לבירור מעמיק כשלעצמם, ממחישים שוב כי במקום למלא את תפקידה החשוב בשמירה על חופש המחאה והבטחת מימושה, מסכלת המשטרה פעילות אזרחית לגיטימית תוך הרתעת אלה הנוטלים בה חלק".

           

 

11/2/2010