רצח יצחק רבין

והשחתת המיצב על גלעד שליט

ליום השנה ה-15 לרצח של יצחק רבין התלוו כמה תופעות מכוערות ומדאיגות.  

חסידיו וחניכיו של מאיר כהנא אינם מתאמצים להסתיר את קורת רוחם מהרצח. עובדה  זו בלטה בין השאר בסרט של גדי סוקניק "רצח רבין ימינה" שהוקרן בערוץ 10. הסרט התחקה אחר הלכי הרוח של החלק מהימין מחרחר המלחמה והגזעני  שכּוּנה פעם "הזוי" אך היום ניתן למצוא אותו מיוצג גם בכנסת. השנה, "אלמונים" פרסמו כרזות שקראו לשחרורו של הרוצח יגאל עמיר בחשבונות הפייסבוק של חברי כנסת ופעילים פוליטיים.

יותר מבעבר, אין לתת אֵמוּן  לנאומי דמעות התנין של אותם פוליטיקאים שעמדו ונאמו ערב הרצח מעל במות מהן השקיפו על הפלקטים בהן נראתה דמותו של רבין במדי ס"ס.

מגמת טשטוש משמעות הרצח והשכחתו באה לידי ביטוי השנה במסע המתוקשר בהחלט שקרא להפסיק לציין את הרצח, להפסיק לקיים את עצרות הזיכרון. המגמה הזו מצאה את ביטויה גם במפלגתו של יצחק רבין. ב"מעריב" (19.10.2010) נמסר כי ח"כ עינת וילף הציעה ליו"ר המפלגה אהוד ברק להחליף את תמונתו של רבין, הנמצאת מאחורי כיסא היו"ר בתמונתו של בן גוריון, ואף הוסיפה כי "ייתכן שכדאי לבטל את העצרת כדי לשים את האבל מאחורינו". זאת משום ש"בן גוריון מסמל תקומה ורבין החמצה". למחרת, בתוכנית הבוקר של גלי צה"ל אמרה  ח"כ וילף, "אנחנו הפכנו לסמל של מה שיכול היה להיות, ושוקעים בזה; רבין הפך שלא בטובתו לסמל למשהו שנגדע, של פספוס, ואנחנו הפכנו למפלגה של תקוות שנגוזו. אנחנו לא יכולים להפוך למפלגה של מה שיכול היה להיות, אלא למפלגה של עשייה. אני אדם שמאמין בסמלים. ואנחנו הפכנו לסמל של מה שיכול היה להיות, ושוקעים בזה".

בתגובה, במכתב גלוי שפרסם יואב לוי, לח"כ וילף ממפלגתו, הוא כתב בין השאר, "ביקשת להסיר את תמונתו של רבין מחדר סיעת העבודה, ולהציב במקומה את תמונתו של בן גוריון. רבין, לטענתך, מסמל לציבור פספוס ותקוות שנגוזו. ערב יום הזיכרון ה-15 להירצחו של יצחק רבין, (...) בזמן שקמות להן התארגנויות של מאות אנשים שקוראות לשחרר את יגאל עמיר, ובזמן שנשמעות קריאות לבטל את העצרת המרכזית ובעיריית מודיעין )עיר ואם בישראל) כלל לא מקיימים טקס זיכרון ממלכתי – החלטת לצאת ביוזמה משלך – חברת כנסתמטעם סיעת העבודה – כדי להוריד את תמונתו של רבין מחדר הישיבות של הסיעה. (...) את משחקת לידיהם של אלה המנסים להשכיח מה שקרה כאן לפני 15 שנים בלבד. של אלה המנסים להטמיע בקרב הציבור כי רצח רבין קרה בכלל למען העם, למען הדמוקרטיה. למען תקווה לעם ישראל. (הרי רבין הוא פספוס וחלום שנגוז). (...) איתמר בן-גביר כבר מכין את הפלייר הבא של תנועת "חזית הרעיון" ובו תככבי את, ח"כ וילף. (...) את ומרבית חברייך לסיעה, כלל לא ראויים לכך שתמונתו של יצחק רבין תהיה תלויה בגאון מעליכם בזמן שאתם מפטפטים עצמכם לדעת .אולי כדאי בכל זאת שתסירו את התמונה – רבין הוא גיבור ישראל, ואתם? אתם תקווה שנגוזה כבר מזמן. ד"ש לליברמן".

המסע נגד קיום עצרת הזיכרון לרצח כשל. המונים השתתפו בעצרת שהתקיימה במוצאי-שבת (30.10.2010) בתל אביב, באותה ככר בה נאם רבין לפני הירצחו. מכל הנאומים שהושמעו בעצרת בלטו דבריו של האמן יאיר גרבוז: http://news.walla.co.il/?w=//1750054

            באותו שבוע זיכרון של רצח רבין, קרה דבר מזעזע, ולדעתי, בחירת העיתוי לא היתה מקרית:

בלילה שבין חמישי לשישי (29.10.2010) אלמונים השחיתו מיצב שבו הוצבה דמותו של החייל השבוי גלעד שליט בתוך מבנה דמוי כלא. המשחיתים אף גנבו דמות קרטון של גלעד שליט שהיתה בתוך המיצב. המיצב הוקם בסמוך למאהל המחאה של משפחת שליט מול בית ראש הממשלה בירושלים.

אוהד קנר, אחד הפעילים במטה למען שחרור גלעד שליט סיפר, כי כאשר הגיע למקום, סמוך לשעה שבע בבוקר, הוא גילה כי המיצב הרוס כולו, וכי והושחתו מספר שלטים שנתלו במאהל. "המיצב עשוי מעץ ומוטות ברזל, והריסתו עושה לא מעט רעש", הוא אמר, "מה שמדהים הוא שמדובר באחד המקומות הכי מאובטחים במדינה, ובכל זאת לאותם חסרי רגש היה זמן לבצע את מה שעשו, וככל הנראה אף אחד לא בא לשאול אותם מה הם עושים".

בני משפחת שליט הזועמים ובצדק רב על אוזלת היד שמפגין ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין שחרורו מהשבי של גלעד שליט השבוי בידי חמאס בעזה מאז ה-25 ביוני 2006 הצרו על הוונדליזם והפחדנות שגילו מי שחיבלו במזיד במיצג, אותם גורמים "אשר כפי הנראה היו רוצים לראות את גלעד מופקר לגורלו אצל החמאס", כהגדרתם.

אותם גורמים עליהם מדברים בני משפחת שליט גם מכריזים בריש גלי ומפגינים בראש חוצות נגד כל עסקה שתביא לשחרורו של גלעד שליט.

י. אלגזי