מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

שילוש מסוכן: אהרונוביץ-דנינו-גנות

מאת יוסף אלגזי

לשר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, אצה הדרך למנות לצידו, לתפקיד מפכ"ל המשטרה הבא,  את ניצב יוחנן דנינו. בנוסף, ובאותו עיתוי, אנשיו של השר הזדרזו להדליף לתקשורת שבכוונתו למנות את יעקב גנות למנכ"ל משרדו. גנות מיהר להתפטר מתפקידו הנוכחי כמנכ"ל משר התחבורה.

 

אם אומנם המינויים האלה יצאו לפועל, בראש הפירמידה של משטרת ישראל יעמדו:

- שר בממשלה (אהרנוביץ) שנבחר לכנסת כחבר במפלגת הטרנספר, "ישראל ביתנו", ושנגד מנהיגה, אביגדור ליברמן, מתנהלת חקירת משטרה בחשד של קבלת שוחד בזמן שכיהן כחבר כנסת; שר (אהרונוביץ) שהשתמש בפומבי בביטוי גזעני: "ערבּוּש", עת פגש  במהלך סיור בתחנה המרכזית בתל-אביב בבלש משטרתי שהיה מחופש לערבי (16.8.2009).

- מפקד המחוז הדרומי של המשטרה (דנינו) אשר עם היוודע דבר מינויו הצפוי כמפכ"ל המשטרה הוגדר בתקשורת כמי ש"הביא עמו לדרום את צמד המילים 'אכיפה נחושה'" (YNET, 19.12.2010). את נחישותו היתרה הפגין דנינו בחודשים האחרונים בטיפולו הכוחני והאלים נגד תושבי הכפר הבדואי אלעראקיב. אהרונוביץ מיהר לבחור בדנינו למרות חקירה שמנהל מבקר המדינה בעניינו. מחאתו של מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לא עצרה בעד השר לפנות לוועדת טירקל לאישור מינוי בכירים. ואילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מיהר לברך את מועמדו של אהרונוביץ...

לעזרתו של אהרנוביץ בא לא אחר מאשר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שהכשיר את המינוי הצפוי עוד טרם נסתיימה בדיקת מבקר המדינה. מן הראוי להזכיר, עד למינויו בפברואר 2010 לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וינשטיין היה סנגורם של קרישים גדולים (שווה בהחלט לקרוא מחדש את מאמרו של העיתונאי יואב יצחק ב-News1, 20.1.2010, ובו הרשימה הארוכה של הלקוחות של העו"ד וינשטיין והאיסורים שהוטלו עליו עם מינוי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ושנועדו לנתק אותו מלקוחותיו הקודמים; "הרשימה המלאה", ציין יואב יצחק, "כוללת 131 לקוחות ו/או תיקים" !!!).

לאחרונה, אותו וינשטיין התמהמה בתגובתו נוכח גל הצונאמי הגזעני השוטף את המדינה והסתפק באיזה תשובה מימית "ייבחנו היבטים פליליים במכתב הרבנים נגד מכירה והשכרה של דירות לערבים". לא וינשטיין חתם על מכתב הודעת משרד היועץ המשפטי לממשלה, אלא אחת מהעוזרות שלו. למה שיישאר בכתובים מכתב מסוג זה שעליו מתנוססת חתימתו ?!

חשוב גם להזכיר מי האיש שקידם את וינשטיין  למשרה הרמה ורבת הכוח: היה זה  לא אחר מאשר שר המשפטים, יעקב נאמן. כן אותו יעקב נאמן שכמעט היה לשר משפטים לפני כ-14 שנים בממשלתו הראשונה של נתניהו. תזכורת:  ב-18 ביוני 1996 מונה נאמן לכהונת שר המשפטים; שעות ספורות קודם לכן הגיש העיתונאי יואב יצחק עתירה לבית המשפט העליון, ובה טען כי נאמן אינו כשיר לכהונת שר בכלל ושר משפטים בפרט - בשל הודעות כוזבות שמסר ומעשים פליליים לכאורה שביצע. למחרת היום הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, על פתיחת בדיקה משטרתית, בפרשה אחת (בלבד) מתוך שמונה שהועלו בעתירה. ב-8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט העליון, כי החליט לפתוח בחקירת משטרה נגד השר נאמן. באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים. כתב האישום נגד יעקב נאמן כלל שני עניינים: הגשת תצהיר כוזב לבית המשפט העליון (כתשובה לעתירה) ומסירת עדות שקר בחקירתו במשטרה. נאמן זוכה ב-15 במאי 1997, בשל העדר כוונה פלילית הנדרשת.

            - אשר ליעקב גנות, כדאי להזכיר כמה פרטים מהרזומה שלו: במרוץ הקודם לתפקיד מפכ"ל המשטרה היה אז גנות למועמדו של השר לביטחון פנים דאז, יעקב דיכטר. אולם בחודש מרס ב-2007 נאלץ גנות להסיר את מועמדותו משום שבוועדת  טירקל לאישור מינויים בכירים התגבש רוב נגד מינויו על רקע מעורבותו בפרשת שוחד בשנת 1994, שממנה זוכה מחמת הספק. ומה היתה אותה פרשה ? באוגוסט 1994, בעת שהיה מפקד המחוז הצפוני של המשטרה, הואשם גנות בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים על קבלת טובות הנאה מקבלן מנצרת. במשפט זוכה מחמת הספק מעבירות שוחד וקבע כי "התנהגותו הייתה נגועה בשחיתות". בערעור בבית המשפט העליון, אושר הזיכוי ברוב של שני שופטים שכתבו: "כמות המקרים מקנה את הנופך המושחת, ואולם נותר ספק אם המקרים חצו את גבול השחיתות, ואם עברו מתחום העבירה המשמעתית לתחום העבירה הפלילית". בדעת מיעוט היה השופט יעקב קדמי, אשר ביקש להרשיע את גנות בעבירה של הפרת אמונים. בפברואר 2007, נבחר  גנות על ידי השר לביטחון פנים דאז אבי דיכטר לתפקיד המפכ"ל. אז כמו היום,  היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, קבע גם הוא שהמינוי כשר מבחינה חוקית וקבע כי "אין מניעה משפטית" שיכולה לגרום לפסילת מינוי גנות למפכ"ל המשטרה, אף שגם הוא סבר היה כי המינוי בעייתי עקב עברו של גנות והביקורת שהועלתה נגדו ועקב הצורך ברכישת אמון הציבור במפכ"ל החדש. עמותת אומ"ץ (אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) עתרה לבג"ץ נגד המינוי. בעקבות זאת, הודיע השופט בדימוס יעקב טירקל, העומד בראש הוועדה למינוי בכירים בשירות המדינה, כי הוועדה לא תתכנס לאשר את המינוי עד להכרעת בג"ץ בנושא. במרץ 2007 רבים נשמו שלרווה כאשר הסיר גנות את מועמדותו לתפקיד מפכ"ל המשטרה.

           

איזו חבורה – לא עלינו !

 

 

 

 

 

12/21/2010