מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

עו"ד דן יקיר לנשיאת בית המשפט העליון:

 

בפסק דינו בעניין נורי אל-עוקבי

השופט זכריה ימיני חרג בצורה

חמורה מנורמות שיפוט בסיסיות

 

בעקבות פסק-הדין המחמיר של השופט זכריה ימיני נגד נורי אל-עוקבי בשל פעילותו להגנה על זכויות הבדואים, פנה היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר במכתב הבא לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש. עו"ד יקיר ציין בתחילת מכתבו שאכן פנייתו מהווה צעד נדיר הנובע מחומרתו המיוחדת של העניין.

להלן מכתבו: 

נשיאה נכבדה,

הנדון: חריגה חמורה של שופט מנורמות שיפוט בסיסיות 

המקרה הוא גזר הדין אשר גזר השופט זכריה ימיני, שופט בית משפט השלום ברמלה, ביום 27.12.10, על מר נורי אל-עוקבי. והרי ציטוט מנימוקי גזר הדין, לאחר שמר אל עוקבי הורשע בעבירה של ניהול עסק (מוסך בלוד) ללא רישיון:

"סבור אני שהעובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה איתו, מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם.

סבור אני שהקלה עם הנאשם יהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי הינה משתלמת וביהמ"ש עובר עליה כעניין של מה בכך." (גזר הדין מצורף בזה.)

הדברים מדברים בעד עצמם: שופט שוקל בין שיקולי הענישה שני שיקולים לחומרה - השתייכותו הקבוצתית של המורשע (בדואי) ופעילותו הציבורית (פעיל למען זכויות הבדואים בנגב). במאמר מוסגר יצוין, שלשני שיקולים אין כל קשר, ישיר או עקיף, לעבירה שבגינה הורשע. וכתוצאה מכך גוזר על פעיל ציבור ותיק בן 68 עונש חסר תקדים – שבעה חודשי מאסר בפועל, חמישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 40,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתם. מאחר שלרשות מר אל–עוקבי לא עמד סכום העירבון שדרש השופט ימיני לשם עיכוב ביצוע גזר הדין, הוא כבר החל לרצות את מאסרו בכלא מעשיהו ברמלה, שם הוא ממתין לשמיעת הערעור.

סניגורו של מר אל-עוקבי (עו"ד אבי דובין מטעם הסנגוריה הציבורית) הגיש ערעור על גזר הדין, והוא קבוע לדיון ב-24 בינואר בבית המשפט המחוזי מרכז. יש לצפות שהערעור יתקבל, לאור הנימוקים הפסולים בעליל שעמדו ביסוד גזר הדין המחמיר. ואולם ללא כל קשר לתוצאות הערעור, ולדברי ביקורת שיש לקוות שיושמעו על-ידי ערכאת הערעור על נימוקיו של השופט ימיני, הרי שמדובר כאן בסטייה כה חמורה מנורמות בסיסיות של ענישה, שאין להשלים עמה.

דבר שבשגרה הוא, שהכרעות שיפוטיות נהפכות בערעור, ואף שדברים שנכתבים על-ידי שופטים במסגרת פסקי דין זוכים לביקורת נוקבת בערעור. אך כאשר שופט סוטה באופן כה יסודי וחמור מנורמות שיפוט, וכותב באופן מפורש, כי הוא מעניש אדם כדי להעביר מסר לקבוצת הלאום אליה הוא משתייך ועל פעילותו הציבורית למען בני קבוצתו, הרי שאין די בדברי ביקורת שיושמעו בערעור, ככל שיושמעו. מדבריו של השופט אף עולה הטלת סטיגמה על הקהילה הבדואית כולה, כאילו היה מדובר בקבוצה, שהיא עבריינית מטבעה. דומה הדבר לשופט שיגזור על נאשמת, שהורשעה בגניבה, עונש חמור יותר כדי להרתיע נשים מלעבור עבירות. גם במקרה כזה, יש להניח שמערכת המשפט לא הייתה צריכה להסתפק בדברי ביקורת בערעור, אלא הייתה מצופה לנקוט בצעדים חמורים יותר.

יש צורך בהעברת מסר חד-משמעי על-ידך לכל שופטי ישראל, לפיו הגישה המשתקפת בפסק-דינו של השופט ימיני היא גישה שיפוטית שאסורה בתכלית ושאין לה כל מקום במערכת המשפט בישראל.

אנו תקווה כי תמצאי את הדרך הנאותה והאפקטיבית להעביר מסר זה.            

בכבוד רב,

דן יקיר, עו"ד

                                                                                               

 

 

 

 

 

 

 

נדיר שאנו פונים אליך בעניין העבודה השיפוטית של שופט בישראל. אלא שבמקרה נדיר ומדאיג במיוחד עסקינן, ואנו חוששים חשש כבד, כי אם לא יעבור ללא הוקעה ברורה וחד-משמעית מצד מערכת המשפט עצמה, יגרום הדבר לנזק כבד למערכת המשפט בישראל ולאמון שהציבור יכול לרכוש לה.

1/25/2011