5 נימוקים נגד השימוש באנרגיה גרעינית

מאז ה-11 במארס 2011, היום בו התחוללה רעידת האדמה ביפאן, חיים תושבי יפאן ושכנותיה, השכנות הסמוכות והרחוקות יותר, תחת אימת הקטסטרופה המאיימת עליהם בשל הפגיעה בארבעה כורים גרעיניים בשטחה של יפאן הפולטים קרינה רדיואקטיבית. בשלב זה מדברים על למעלה מ-25 אלף קורבנות. עד כה, לא יודעים האם, אימתי וכיצד יתגברו על האסון, ומהו יהא מחירו האנושי הנורא.

האסון ביפאן ערער את השאננות אותה הפגינו מדינאים, אנשי עסקים ומדענים לפני ה-11 במארס 2011 כלפי הסכנות המאיימות על המין האנושי כתוצאה מהשימוש באנרגיה הגרעינית.

למעלה מ-250 אלף בני אדם הפגינו בשבת 26 במארס 2011 נגד שימוש באנרגיה גרעינית למטרות אזרחיות בערים שונות בגרמניה. בהפגנה בברלין הבירה בה השתתפו כ-100 אלף, מפגינים נישאו שלטים בהם נכתב: "פוקושימה מזהירה: הוציאו את השקע מתחנות הכוח הגרעיניות".

עד האסון הנורא האחרון ביפאן שסופו אינו נראה באופק ואינו ידוע – תומכים בשימוש באנרגיה גרעינית ובעלי עניין הציגו, וגם כיום מציגים, את המתנגדים לשימוש באנרגיה גרעינית שמרנים המתנגדים לקדמה. (למען הגילוי הנאות, אני נמנה עם המתנגדים.)

י.א.

אנרגיה גרעינית, הנוחות של מחר...

להלן סיכום של מאמר, אחד מיני רבים, המציג חמישה נימוקים נגד השימוש באנרגיה גרעינית. המאמר התפרסם עוד בשנת 2006 ומקורו בסוכנות להפצת מידע טכנולוגי בצרפת (ADIT - Agence pour la Diffusion de l'Information Technologique). הפרסום בא להזהיר מפני השאננות שהופצה בעולם ושבאה בין השאר לידי ביטוי בהכרזה המשותפת של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפסגת הג'י 8 שהתקיימה בסן פטרבורג ביולי 2006 על הסכם שיתוף פעולה שחתמו שתי המעצמות "למען פיתוחה המהיר של האנרגיה הגרעינית ברחבי תבל". השניים "שכחו" כנראה את האסונות הגרעיניים ב-Three Mile Island בפנסילבניה ב-1979 והחמור שבעתיים בצ'רנוביל ב-1986.

הפגנה בטקיו נגד השימוש באנרגיה גרעינית אחרי ה-11 במארס 2011

1. האנרגיה הגרעינית היא יקרה מאוד. הדור החדש של תחנות הכוח הגרעיניות הוא יקר ב-50 אחוזים מתחנות כוח שמופעלות על-ידי פחם, ולאין שיעור יותר יקרות מתחנות כוח המופעלות על-ידי גז טבעי. אותם המנהיגים של מדינות המקצצות בהתמדה בהוצאות החיוניות למען אזרחיהן והמתכננים שימוש באנרגיה גרעינית  מחובתם לגלות לאזרחיהן את האמת: חשבונות החשמל שלהם יגדלו בצורה משמעותית במקרה ויוציאו את תוכניותיהן אל הפועל.

2. העברה, אחסון וסילוק פסולת גרעינית כרוכים בסכנות גדולות לבני אדם, לכל בעלי החיים ולסביבה.  עד כה הצטברו מלאים עצומים של פסולת גרעינית. בארה"ב למשל הממשל הפדראלי השקיע למעלה מ-8 מיליארד דולר במהלך עשרים שנה כדי לבנות קבר תת-קרקעי במעמקי Youcca Mountain בנבאדה כדי לאחסן חומרים רדיו-אקטיביים. על-פי התכנון, הקבר אמור למנוע דליפה רדיו-אקטיבית במשך 10.000 שנים, דהיינו כמחצית אורך החיים של החומר הרדיו-אקטיבי. ואולם, הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (Environmental Protection Agency – EPA) כבר הודתה שהמתקן התת-קרקעי של הפסולת הגרעינית אינו מוֹנע דליפה של חומר רדיו-אקטיבי.

3. מחקר שערכה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית - סבא"א (International Atomic Energy Agency – IAEA) עוד בשנת 2001 חשף שאם יגבר השימוש באורניום, הרזרבות הידועות של אורניום בעולם עלולות לא לספק את הצרכים החל משנת 2026, ואם תישמר רמת הצריכה הקיימת  הרזרבות יספיקו עד לשנת 2035. ייתכן שבעתיד יתגלו רזרבות חדשות של אורניום ושטכנולוגיות חדשות יצמצמו את הצרכים באורניום – אך בשלב זה מדובר באפשרויות ספקולטיביות בהחלט.

4. הפרספקטיבה לפיה ניתן לבנות מאות תחנות כוח גרעיניות בעידן של התפשטות תופעת הטרור בעולם נראית מטורפת. ממשלות של מדינות רבות חפצות להפיץ תחנות כוח גרעיניות בעולם ולמקם אותן בארבע כנפות תבל. זה יחייב תנועה מתמדת של אורניום ושל פסולת גרעינית, לעתים סמוך לאזורים אוּרבניים צפופי אוכלוסין. תחנות כוח גרעיניות הן מטרות מועדפות על הטרוריסטים. ב-8 בנובמבר 2005, שלטונות אוסטרליה עצרו 18 טרוריסטים אסלאמיים אשר ביקשו לפוצץ את תחנת הכוח הגרעינית היחידה באוסטרליה. אם הם היו מצליחים להוציא אל הפועל את זממם, אוסטרליה היתה חווה את התוצאות של התקפת טרור דומה לזו שפגעה בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001. כולנו חייבים להיות מודאגים. מחקר שערכה הוועדה להסדרת פעילות הגרעין בארה"ב (Nuclear Regulatory Commission) חשף כי למעלה ממחצית תחנות הכוח הגרעיניות האמריקאיות אינן ערוכות להתמודד עם התקפה על מתקניהן.

5. האנרגיה הגרעינית מהוה סוג של טכנולוגיה ריכוזית שחלף זמנה. בעידן של טכנולוגיות החותרות נגד היררכיות, מבזרות את השלטון, ויוצרות רשתות ומודלים כלכליים פתוחים (open source economic models), האנרגיה הגרעינית נראית מיושנת. במידה רבה, האנרגיה הגרעינית היא יציר עידן המלחמה הקרה. היא ייצגה ריכוז מאסיבי של אנרגיה ושיקפה את הגיאופוליטיקה של העידן שלאחר מלחמת העולם השנייה. מכאן ואילך, הופעתן של מערכות "ביוספריות" במאה ה-20 טיאטאו את הגיאופוליטיקה של המאה ה-20. בעולם נרשם תהליך של אוניפורמיזציה. בכל מקום, טכנולוגיות חדשות מציעות לאנשים כלים הנחוצים להם כדי להפוך שותפים אקטיביים בעולם מקושר. באופן קונטרסטי, האנרגיה הגרעינית היא אנרגיית עילית הנשלטת בידי מיעוט. בעידן בו הסיסמה "השלטון לידי העם" הפכה ללייטמוטיב בקרב העניים וחסרי הזכויות בעולם כולו, האנרגיה הגרעינית היא מעין שריד מיושן. תחייתה מחדש מחזירה אותנו לאחור בזמן. אדרבא, אנחנו חייבים לנסות בדרך אגרסיבית להניח את היסודות  למכלול של טכנולוגיות לא-ריכוזיות והניתנות לחידוש – אנרגיה סולארית, אנרגית רוח, גיאותרמית וביו-אנרגית – ולכונן תשתית לאחסון מימן כדי להבטיח חלוקה קבועה ובלתי פוסקת של אנרגיה לצרכי חשמל ותעבורה. העתיד האנרגטי העתידי היא השמש, ולא האורניום.