מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

יוצאי אתיופיה - בנים חורגים בישראל

תוצאות מבחני המיצ"ב –

על מי מוטלת האחריות לכישלון ?

מאת חגית חובב*

מתפקידן של מערכות החינוך בישראל ובעולם, להקנות לתלמידיהן את ארגז הכלים שיידרש להם בבגרותם כדי להשתלב בתעסוקות איכותיות, התואמות את דרישות שוק העבודה המודרני ויאפשרו להם למצות את הפוטנציאל הגלום בהם. האם מערכת החינוך בישראל ממלאת חובה זו כלפי תלמידיה יוצאי אתיופיה? אנו בספק. לנוכח תוצאותיהם העגומות של מבחני המיצ"ב (מימדי יעילות וצמיחה בית-ספרית), שהתפרסמו לאחרונה בדוח (ראו תקציר בהמשך) שהכינה ראמ"ה (רשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), על-פי בקשתה של "האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה".

בכתבה זו, נציג חלק מממצאי הדו"ח שפורסם לאחרונה על תוצאות מבחני המיצ"ב, בין השנים תשס"ז – תש"ע, בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה (הכוונה לתלמידים ילידי אתיופיה או שאחד מהוריהם הוא יליד אתיופיה) בהשוואה לתוצאות מבחנים אלה בקרב כלל תלמידי ישראל במגזר היהודי. מבחנים אלו נערכו בשלוש קבוצות גיל – בכתה ב', בה נבחנו התלמידים ברמת הידע בקריאה וכתיבה בעברית, ובכתות ה' ו – ח' בהן נבחנו התלמידים במקצועות – אנגלית, עברית, מתמטיקה ומדעים.

 

היכן לומדים התלמידים?

למעלה ממחצית התלמידים יוצאי אתיופיה (% 53)  לומדים בבתי ספר ממ"ד (חינוך ממלכת-דתי) לעומת 17% בלבד בקרב כלל התלמידים במגזר היהודי. בקרב התלמידים שנולדו באתיופיה ועלו לישראל בשנים האחרונות אחוז זה אף גבוה יותר ומגיע ל – 81%.   מאחר שמרבית המשפחות יוצאות אתיופיה מתרכזות במספר מצומצם של יישובים, בהם קיים מספר קטן של בתי ספר ממ"ד, אנו עדים להיווצרותם של בתי ספר ממ"ד ביישובים אלו שמרבית תלמידיהם הם יוצאי אתיופיה. האגודה ביקשה לפיכך מעורכי דו"ח זה לבדוק את רמת הישגיהם הלימודיים של התלמידים בשני טיפוסי בתי ספר אלו.  מממצאים ראשוניים של בדיקה זו לא הצביעו על הבדלים בולטים ביניהם. ראוי לציין שבבתי הספר בהם קיים ריכוז גבוה של תלמידים יוצאי אתיופיה נהנים התלמידים ממספר רב יותר של תוכניות לימודיות וחברתיות, מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה, מאשר התלמידים יוצאי אתיופיה הלומדים בבתי ספר בהם ייצוגם נמוך. תוצאותיה של בדיקה זו עשויים ללמדנו על היתרונות והחסרונות שיש לריכוז מול פיזור התלמידים.  

       

מה מלמדות תוצאות מבחני המיצ"ב על הישגיהם הלימודיים של תלמידים יוצאי אתיופיה? 

מתוצאות מבחני המיצ"ב אנו למדים שבכל המקצועות, בכל שלבי הגיל, רמת הישגיהם של התלמידים יוצאי אתיופיה נמוכה משל יתר התלמידים במגזר היהודי. הציון הממוצע של תלמידי כיתות ה' היה באנגלית 76 נקודות לעומת 59 נקודות בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה; בעברית – 72 לעומת 59 נקודות; במתמטיקה – 67 לעומת 52 נקודות, ובמדעים – 66 לעומת 53 נקודות. במבחן בכיתות ח' נרשמו אף פערים גדולים יותר בין שתי הקבוצות: באנגלית – 71 לעומת 47 נקודות; בעברית – 71 לעומת 49 נקודות; במתמטיקה – 50 לעומת 26 נקודות; ובמדעים – 60 לעומת 42 נקודות. 

החוקרים בדקו את השפעתם של מספר גורמים נוספים על רמת ההישגים הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה, כגון – מין התלמיד, סוג הפיקוח, רמת הוותק בארץ והרקע החברתי – כלכלי של משפחתו. הנתונים המפורטים בדוח מורים כדלקמן: 

הישגי הבנות עולים בכל קבוצות הגיל ובמרבית מקצועות הלימוד על הישגי הבנים. 

הישגי התלמידים הלומדים בבתי ספר בפיקוח ממלכתי עולים על הישגיהם של התלמידים הלומדים בבתי ספר בפיקוח ממלכתי דתי, למעט במקצוע העברית (כפי שצוין לעיל, מרבית התלמידים שעלו לישראל בשנים האחרונות לומדים בבתי ספר ממ"ד).

הישגיהם של התלמידים ילידי ישראל עולים על הישגיהם של התלמידים ילידי אתיופיה. מכאן, שסביר להניח שעם עליית שנות הוותק בישראל ישתפרו גם הישגיהם הלימודיים של התלמידים ילידי אתיופיה. 

עם העלייה בגיל, חלה התרחבות בהיקף הפערים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים בישראל בכתות המקבילות.  ממצא זה הינו מדאיג ביותר ומעלה שאלות לגבי תרומתן של התוכניות המופעלות המיועדות לקידומם של התלמידים יוצאי אתיופיה.

בישראל קיימים פערים ניכרים בין הישגיהם הלימודיים של תלמידים ממשפחות מעוטות משאבים לבין הישגיהם של תלמידים ממשפחות מבוססות. מאחר שעפ"י נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), רמת ההכנסה הממוצעת לנפש של משפחות יוצאות אתיופיה נמוכה בכ – 50%  מרמת ההכנסה לנפש בקרב כלל המשפחות היהודיות בישראל. השוואה זו צמצמה באופן חלקי את היקף הפער ברמת ההישגים הלימודיים בין כלל התלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים בישראל שמשפחותיהם הן בעלות הכנסה נמוכה. ייתכן שההסבר ליתרת הפער נובעת ממשקלם הגבוה יחסית של הורים ילידי אתיופיה שאינם שולטים עדיין בקריאה וכתיבה בשפה העברית ומתקשים בשל כך לסייע לילדיהם בהכנת שיעוריהם. טוב היה, לדעתנו, אילו נעשתה השוואה זו עפ"י רמת הכנסתן  בפועל של המשפחות יוצאות אתיופיה ולא היו כוללים את כולן כמקשה אחת בקבוצת בעלי ההכנסה הנמוכה.  

בדוח מוצגים הישגיהם הלימודיים של התלמידים יוצאי אתיופיה במונחים ממוצעים בלבד. הננו סבורים שטוב היו עושים החוקרים אילו היו מציגים בפנינו גם את פרופיל התלמידים "המצליחים" (בעלי הציון הגבוה מקרב התלמידים יוצאי אתיופיה). ניתוח הגורמים להצלחות עשוי לעיתים ללמדנו לא פחות מניתוח הסיבות לכישלונות!! האגודה ביקשה לקבל מידע בנושא מכותבי הדו"ח.

-----------

* חגית חובב, מנהלת התוכנית להעצמה תעסוקתית של אקדמאים יוצאי אתיופיה באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. תושבת ירושלים. בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומקרא מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בסוציולוגיה אורבנית מאוניברסיטת טאפטס בארצות הברית. מאז שנת 2004 מכהנת חגית חובב גם  כיו"ר (בהתנדבות) של המרכז הישראלי לקידום צדק חברתי. מקור המאמר: אתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה – www.iaej.co.il/newsite/

*

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה על תוצאות מבחני המיצ"ב:

האם ילדים יוצאי אתיופיה, הם בעייתיים  או שהמערכת משעתקת את התלות שלהם במועדוניות וטיפוח? איך קורה שהפערים גדלים למרות שהיינו מצפים שעם השנים הם יצטמצמו?

אנו באגודה, שמחים על ההיענות של ראמ"ה לבקשתנו ועל הפקת נתוני המיצ"ב בקרב ילדים יוצאי אתיופיה. באופן זה נוכל להמשיך לעקוב אחר המגמות המתגבשות. האגודה מעבירה ביקורת חריפה על משרד החינוך שמשקיע לטענתו עשרות מיליוני שקלים ביוצאי אתיופיה, אך מפנה את הכספים לפרויקטים חיצוניים שחלקם מופעלים על ידי ארגונים יוצאי אתיופיה.

האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה פנתה לראמ"ה (הרשות הארצית למדידה ולהערכה) בבקשה לפלח את תוצאות מבחני המיצ"ב ולבדוק מה מצבם של ילדים יוצאי אתיופיה - ילדים שלפחות אחד ההורים נולד באתיופיה וילדים שנולדו באתיופיה - בחינוך. האגודה הישראלית השקיעה מאמץ רב בהשגת התוצאות בפנייתה לראמ"ה בכדי שיופקו באופן מיוחד הנתונים ההשוואתיים. ארגונים יוצאי אתיופיה אשר עוסקים בחינוך מפנים אצבע מאשימה כלפי משרד החינוך ובצדק. משרד החינוך הוא האחראי הראשי  למצב זה, וזו הסיבה למשך הזמן הארוך אשר לקח למשרד לפרסם את תוצאות המיצ"ב המפולחים משום ההבנה שהמצב אף גרוע מששיערנו.

 

משרד החינוך וההפרטה הסמויה של חינוך יוצאי אתיופיה

מרבית הארגונים שעוסקים בחינוך אחראים במידה רבה למצב. מדובר בפרויקטים קוסמטיים: מועדוניות, ארוחה חמה, "חיזוק" במקצועת הליבה, פרויקטים של העשרה, תוכניות מנהיגות וכיו"ב. אילו פרויקטים אלו היו תחת חסותו הישירה של משרד החינוך הוא היה עוקב אחריהם ונוהג במשנה זהירות בחלוקת הכספים והיה מיוזמתו מפתח מנגנון השגחה ופיקוח על הפרויקטים הפועלים. על משרד החינוך לענות על שאלות רבות בנגע לפרויקטים המושקעים: כמה מהם אכן מקצועיים? כמה מן הפרויקטים הניבו תוצאות? מה רמת המועסקים בפרויקטים? כמה כסף מושקע בפרויקטים והאם זה פרופורציונאלי לפעילות הפרויקט? מה המוטיבציה של הפרויקט?  מי עומד מאחוריו? למשרד החינוך אין תשובות לשאלות הללו כי הוא הסיר מעליו את האחריות לענות עליהן.

אחוז נכבד מהפרויקטים הפועלים מזינים את המערכת אך לא את הילדים שזקוקים. על המשרד למצוא פרויקטים שמוכיחים יעילות ושיפור, ולהעבירם לתחום האחריות של משרד החינוך. במצב הנוכחי הזמן לא יעשה את שלו והמצב ימשיך וידרדר אם לא תימצא הדרך הנכונה לטפל בבעיות הקשות אשר אנו ניצבים מולן.

*

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה):

תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בישראל

בראי נתוני המיצ"ב / אפריל 2011 (תקציר)

·       עבודה זו נועדה להציג תמונת מצב של התלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך בישראל כפי שהיא משתקפת בראי מדדי המיצ"ב, הן מבחינת הישגים בתחומי הדעת הנבדקים (אנגלית, עברית, מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה) והן מבחינת מדדים שונים של אקלים וסביבה פדגוגית בבית הספר.

·       לשם כך נותחו נתוני המיצ"ב של תלמידים בבתי-ספר דוברי עברית, יסודיים וחטיבות הביניים, על פני ארבעה מחזורי מיצ"ב (תשס"ז-תש"ע). נתונים אלו פולחו לפי הקבוצות שבמוקד המחקר: תלמידים יוצאי אתיופיה וכלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי. תלמידים יוצאי אתיופיה הוגדרו במחקר זה תלמידים שנולדו באתיופיה ו/או לפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה.

·    הממצאים העיקריים העולים מניתוח ההישגים הם: (1) בהשוואה לכלל התלמידים, שיעור גבוה יותר של תלמידים יוצאי אתיופיה, ובעיקר של מי שנולדו באתיופיה, לומדים בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי-דתי; (2) הפער בהישגים בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית גדול מאוד בכל מקצועות המיצ"ב ועומד על כשלושה רבעים סטיית תקן, ובשכבת כיתה ח' אף למעלה מזה. (3) לאורך השנים הצטמצמו הפערים במקצועות עברית ומתמטיקה בשכבת כיתה ה' ובאנגלית בשכבת כיתה ח'; (3) בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה, הישגיהם של ילידי אתיופיה ושל תלמידים-בנים יוצאי אתיופיה הם הנמוכים ביותר. ממצא זה עקבי בקרב תלמידי כיתות ה',  כיתות ח' וכיתות ב' (הנבחנים רק במקצוע עברית); (4) עוד בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה, הישגיהם של ילידי הארץ ושל תלמידות-בנות הם הגבוהים ביותר בקבוצה זו.

·        הפערים בין התלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים אינם מוסברים במלואם על ידי הרקע החברתי-כלכלי. השוואה בין הישגיהם של תלמידים אלו, שרובם בעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך, לבין הישגי תלמידים בעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך שאינם בני העדה האתיופית, עדיין מצביעה על פער של כחצי סטיית תקן בין הקבוצות.

·       במדדי האקלים והסביבה הפדגוגית, הממצאים בקרב התלמידים יוצאי אתיופיה מצביעים על תמונה דומה לזו שבקרב כלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית. עם זאת, בכמה מדדים ספציפיים נמצאו פערים בין שתי האוכלוסיות: תלמידים יוצאי אתיופיה מדווחים על יותר הערות גזעניות בבית הספר מצד תלמידים אחרים, על פחות הסתייעות בשיעורים פרטיים ועל השקעת זמן רב יותר בהכנת שיעורי בית.

·       לסיכום, הפער בהישגי המיצ"ב בין התלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל התלמידים בבתי ספר דוברי עברית (יסודיים וחטיבות ביניים) עודנו גדול, בעיקר בקרב ילידי אתיופיה, ואינו מוסבר במלואו על ידי השונות ברקע החברתי-כלכלי שלהם. יש להמשיך ולחשוב על דרכים לצמצום פער זה, כפי שנעשה בהצלחה מסוימת בתחומי העברית והמתמטיקה בקרב תלמידי כיתות ה'.

 

5/9/2011