מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

מדוע מק"י מתנגדת למימוש זכות

ההגדרה העצמית של העם בדרום סודן ?!

אני מחזיק בידי את התרגום בעברית של הספר של לנין "על השאלה הלאומית והלאומית-קולוניאלית" שהוציא לאור הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית בשנת 1960. המהדורה ברוסית יצאה לאור במוסקבה ב-1956.

בחיבורו, "המהפכה הסוציאליסטית וזכות האומות להגדרה עצמית (תזיסים)", לנין כתב, ואני מצטט מתוך המהדורה העברית שהוזכרה לעיל: "הזכות להגדרה עצמית משמעותה הבלעדית היא הזכות לעצמאות פוליטית, להיפרדות פוליטית חופשית מן האומה המדכאת. באופן קונקרטי, דרישה זו של הדמוקרטיה הפוליטית משמעה חופש מלא לתעמולה בעד היפרדות ופתרון בעיית ההיפרדות על-ידי משאל-עם של האומה המתפרדת. בזה האופן, דרישה זו איננה זהה כלל עם הדרישה להיפרדות, להתפצלות ולכינון מדינות זעירות. משמעותה היא אך ורק ביטוי עקבי למאבק נגד כל דיכוי לאומי. ככל שהמשטר הדמוקרטי של המדינה קרוב יותר לחופש מלא של היפרדות, כן תהיינה נדירות יותר וחלשות יותר למעשה השאיפות להיפרדות, מכיוון שהיתרונות שבמדינות גדולות – הן מבחינת הקדמה הכלכלית והן מבחינת האינטרסים ההמונים – אינם מוטלים בספק..." (עמ' 156).  

אזכיר עוד כי בשאלת זכות ההגדרה העצמית של העמים עד להיפרדות לנין השתמש לעתים במטפורה שהיתה חביבה עליו. הוא נהג לציין, כי רק הזכות לגירושין מבטיחה נישואין מתוך בחירה, ומכאן שרק חרות ההיפרדות במסגרת מימוש זכות ההגדרה העצמית מאפשרת איחוד חופשי וּוולונטרי, שותפות או איחוד בין האומות.

נדרשתי לחיבורו של לנין לאחר שקראתי את החלטת הוועד המרכזי של מק"י (8.7.2011) שביקרה את הכרעת משאל העם בדרום סודן להתנתק מהצפון הנשלט בידי דיקטטורה צבאית רצחנית, ועוד יותר בעקבות מאמרו הנרגז של מזכ"ל המפלגה באותו עניין.

בהחלטת מק"י נאמר, "חלוקת סודן מומשה בעקבות משאל עם, שנערך בדרום, שתוצאותיו מקובלות גם על המשטר בחרטום. חלוקה זו לא הייתה צעד הכרחי במערכה לפתרון השאלה של הדרום. תרמו לה התערבות המערב והמדיניות הנפשעת והמתעלמת מרצון התושבים, שניהלה הממשלה בחרטום".

משום מה בהחלטת מק"י חוזר ונשנה המונח "חלוקה" ולאו דווקא המונח הנכון יותר במקרה של סודן  "הינתקות". בהחלטה חסר הסבר ברור מדוע הרוב העצום של העם בדרום סודן הכריע להתנתק מהצפון ולהכריז על עצמאות מדינתו. ההחלטה של מק"י מזכירה באופן כללי למדי את "הפשעים של המשטר בחרטום והתכחשותו לדרישות הלגיטימיות של בני העם הסודני בדרום" – זה הכל ? מה עם קצת פירוט ? מה עם מיליוני הקורבנות, העקורים והרעבים מקרב תושבי הדרום במאבקם להשגת העצמאות מידי השלטון הרצחני בחרטום ? אשר למעורבת של המערב, והיתה כזו, היא אינה מגמדת ואינה מכשירה את הפשעים הנוראיים שביצעו שלטונות הצפון ואינה גורעת מזכותם של תושבי הדרום להגדרה עצמית עד להיפרדות, לעצמאות.

בעוד הוועד המרכזי של מק"י התבטא בנושא די בלשון חלקלקה, מזכ"ל המפלגה, ח"כ לשעבר מוחמד נפאע, השתמש בלשון בוטה נגד ההכרעה הדמוקרטית של העם בדרום סודן. באתר חד"ש בערבית (16.7.2011) כתב נפאע: "מה שמניע אותי לוויכוח הזה הוא 'כיבוד רצון העם בדרום סודן לטובת ההתנתקות'!! אני לא מכבד ועלינו לא לכבד לחלוטין רצון זה, ההתנגדות לרצון זה והעימות נגדו הוא באינטרס היסודי של העם הזה בצפון ובדרום" – "والذي يدفعني الى هذا الجدل هو "احترام ارادة الشعب في جنوب السودان من اجل الانفصال"!! انا لا احترم ويجب علينا الا نحترم ابدا هذه الارادة، بل ان معارضة هذه الارادة والتصدي لها هو المصلحة الاساسية لهذا الشعب بشماله وجنوبه".

אני שואל בכותרת: מדוע מק"י מתנגדת למימוש זכות ההגדרה העצמית של העם בדרום סודן ?! אולי מי מהקוראים מוכנים לנסות לספק את התשובה. התשובה שלי היא ... היא בוא תבוא.

לקוראים השולטים בשפה הערבית אני ממליץ לקרוא את מאמרו בשפה זו של הסופר והעיתונאי הקומוניסט העיראקי עבד אלמנעם אלאעסם (عبد المنعم الأعسم) המתפרסם באתר במדור שפות. אם מישהי או מישהו ת/יתנדב לתרגמו לעברית – יבואו על הברכה.

ולסיום: במועדים שונים, בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, גם נפאע, גם חברים נוספים בהנהגת מק"י דהיום, וגם אני כחבר פעיל, למדנו במכון למדעי החברה במוסקבה, שמו הרשמי של בית הספר המפלגתי בבירה הסובייטית. החיבורים של לנין ושל מרכסיסטים נוספים בשאלה הלאומית תפסו מקום מאוד חשוב בהרצאות ששמענו שם. אני תמה לאן ומדוע כל זה נעלם אצל נפאע וכמה מחבריו. כשלעצמי למדתי הרבה באותם קורסים במוסקבה, ועד היום רבים מהספרים בהם למדנו שם, וגם בקורסים שונים שקיימה המפלגה הקומוניסטית בארץ בימיה הטובים. רבים מהספרים האלה, בעברית ובשפות נוספות, שדפיהם כבר הצהיבו - תופסים מקום חשוב בספריה שלי ולא אחת אני מעיין בהם בעניין רב.

יוסף אלגזי    

 

 

 

7/18/2011