יוון: החוב הלאומי,

הריבונות והמשורר מאלכסנדריה*

תחושתם של יוונים רבים בימים אלו תוּארה בדיוק נבואי בידי המשורר היווני  קונסטנטינוס קוואפיס (Constantin Cavafy – 1891-1933) בפואמה שלו,  במושבה יוונית גדולה, 200 לפנה"ס: "אולי הגיעה העת, כמו שרבים סבורים, / להביא מְתַקֵּן חברתי כדי שיארגן מחדש את המדינה. /  אבל כאן הבעיה, וזה המלכוד: /  מתַקנים אלה עושים מהומה . על כל דבר של מה בכך. / (...) הם בודקים בכל מקום, / הם מתעניינים בכל פרט , ולוּ הקטן ביותר, /ומיד הם מתכננים שינויים רדיקליים /ומבקשים את ביצועם ללא דיחוי. / בנוסף, הם נוטים לתבוע קורבנות".

על סף הכרזת פשיטת הרגל הרשמית שלה, ב-21 ביולי 2011, קיבלה יוון תוכנית סיוע חדשה בגובה של 160 מיליארד יורו. זה קרה שנה אחרי שקיבלה מלווה  קודם בגובה 110 מיליארד יורו מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית (International Monetary Fund - IMF). מנגד, יוון התחייבה לנקוט צעדי צנע כלכליים דראסטיים עליהם יפקחו באופן הדוק אלה שיעמידו לרשותה מלווים אלו. נציגים של "הטרויקה" (הוועדה האירופית European Commission, ה-IMF, והבנק המרכזי האירופי European Central Bank - ECB) נמצאים בקביעות באתונה ומפקחים מקרוב אחר הצעדים שיוון נתבעת לנקוט.

כולם נדרשו להדק את החגורה. המדינה הצליחה בשנה שעברה לצמצם באופן דרסטי את הגרעון מ-15,4% ל-10,5% מגובה התוצר הלאומי הגולמי (Gross Domestic Product – GDP). אך זה איננו מספיק. הממשלה נאלצה לבצע תוכנית צנע שנייה. "וככל שהם מתקדמים בבדיקה שלהם, / הם מגלים עוד הוצאות שיש לבטל: / כאילו כל זה היה כל כך קל לביצוע",  ציין עוד קוואפיס, המשורר היווני שחי באלכסנדריה שבמצרים ולמעשה מעולם לא חי ביוון.

אחת ההפגנות ההמוניות באתונה

רבבות אנשים הפגינו ביוון, לעתים הם השתמשו באלימות, נגד צעדי צנע אלו. באתונה, ממול לבניין הפרלמנט, בכיכר סינטגמה, המפגינים הנזעמים נשאו כרזה בה נראה ראש הממשלה גיאורג פפנדריאו כשהוא מחזיק שלט, "עובד מצטיין של קרן המטבע הבינלאומית". בהתייחסה לתפקיד שממלאת "הטרויקה" - הסינוד הקדוש של הכנסייה האורתודוקסית ביוון הידועה בשמרנותה השתמש בביטוי "כיבוש זר".

המלים האלו הן חריפות למדי לגבי ארץ שנשלטה משך כארבע מאות שנים בידי האימפריה העות'מאנית, ושבה הכיבוש הגרמני – וכן הבולגרי – במלחמת  העולם השנייה היה במיוחד באכזרי. ואולם, ההיסטוריה הטרגית של יוון המודרנית אינה די ידועה בשאר חלקי אירופה.

מראשית כינונה של יוון העצמאית בשנת 1830, המעצמות הגדולות באירופה משגיחות על האינטרסים של האומה הצעירה שנולדה עם חובות כספיים כבדים. המדינה החדשה נדרשה לפרוע את חובותיה בשל הסיוע שקיבלה ממעצמות אלו בזמן המהפכה הלאומית היוונית. המעצמות הגדולות כפו על היוונים את אוטו מבוואריה, בנו של מלך בוואריה, כמלכם. זה האחרון הביא עימו רבים מבני ארצו שניהלו את ענייניה של יוון. "למדינה אין כמעט הכנסות", כתב ההיסטוריון ניקולא בלודאניס (Nicolas Bloudanis) בספרו, פשיטות הרגל היווניות: פטאליות היסטורית ? עוד הוא ציין, "יוון איננה יכולה להתקיים בלי הסיוע הכספי הקבוע שמגישות לה מעצמות החסות בצורת מלווים הגורמים לכך שהחוב החיצוני של המדינה רק הולך וטופח בצורה מופרזת".

יוון מתכוננת פעם נוספת לא לעמוד באופן חלקי בהתחייבויותיה הכספיות ולהתקיים תחת פיקוחם של האיחוד האירופי והבנק האירופי המרכזי. קורות פשיטות הרגל של יוון ידועים. מאז שנת 1830 היא חוותה חמש במספר. בעקבות פשיטת הרגל של שנת 1893 הוקמה ועדה פיננסית בינלאומית בה ישבו נציגים מבריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה ואוסטריה שפיקחו על תקציב המדינה.

לפי ניקולא בלודאניס, "חסות בינלאומית זו על יוון מסייעת לחיזוק מצבה הפיננסי והכלכלי". במאה ה-20, בריטניה, ובהמשך של ארה"ב, תפסו את מקומן של המעצמות הגדולות הישנות. נזכור שבמאה ה-20 הושפעה יוון ממלחמת האזרחים שפקדה אותה אחרי 1945 ומדיקטטורת הקולונלים בין השנים 1967 ו-1974. זיכרון ההשפעות הזרות עדיין חי ביוון.

"האם יוון היא עדיין מדינה עצמאית כאשר המומחים של 'הטרויקה' באים מדי  חודש ליוון כדי לבדוק את ביצוע  הוראותיהם ?" שואלת ג'ואל דלגרה (Joëlle Dallégre), מרצה במכון הלאומי לשפות ולתרבות המזרח בספרה, יוון הלא-ידועה של ימינו  (La Grèce inconnue d'aujourd'hui).  נשיא היורוגרופ, ז'אן קלוד יונקר (Jean-Claude Juncker), הודה בכך בתחילת יולי 2011 כאשר הסביר, "הריבונות תהיה מאוד מוגבלת".

חסות בינלאומית זו תארך כל עוד יוון לא תפרע את המלווים שקיבלה, וזה עלול להימשך עד שלושים שנה. "הטרויקה" וממשלת יוון מבטיחים שהמצב הכלכלי ישתפר באופן מתמיד. ואולם כלכלנים ידועי-שם מטילים ספק בכך. האוכלוסייה היוונית חוששת שהיא תיתבע לעוד קורבנות, אך לא תצא נשכרת מכך.

בפואמה שלו, ביטא קוואפיס את דאגתו במילותיו: "כאשר, במזל, הם יסיימו את מלאכתם, / ולאחר שהספיקו לסקור את כל הפרטים ולנתח אותם בקפידה, / הם יפנו לדרכם, כששכרם המלא בידם, / ורק אז נראה מה נותר אחרי / ניתוח קפדני כזה."

-----------

* מבוסס על מאמר שכתב אלֶאן סָאל (Alain Salles) בלה מונד. קטעי הפואמה של קונסטנטינוס קוואפיס תורגמו באופן חופשי מצרפתית בידי י.א.