Cui bono?

על שופט רומאי בשם לוקיוס קסיום Lucius Cassius, שיצאו לו מוניטין של שופט הוגן וחכם,  מספרים כי כאשר ישב בדין הוא נהג פעם אחר פעם להציג את השאלה: Cui bono ? כלומר: למי זה מועיל?  מי נהנה? מי מרוויח? הצגת השאלה הזו טובה בעיני כאשר באים לבחון ולנתח אירוע (פוליטי, כלכלי, חברתי) ואת השלכותיו.

בשלב די מוקדם של ההתלקחות המלחמתית שהתחילה בגבול ישראל-מצרים (ה', 18.8.2011) והתפשטה מהר מאוד לעבר רצועת עזה ודרום ישראל, ופגעה גם במצרים, התלקחות שגבתה כמו תמיד מחיר דמים גבוה, בחיי אדם וברכוש - שאלתי גם הפעם: Cui bono ?

-  הגורמים שיזמו את ההתלקחות המלחמתית בדרום, דהיינו הארגונים  מחזית הסירוב הפלסטינית בעזה אכן ביקשו לפגוע פיזית בישראל ובתושביה. דובריהם הכריזו על כך בגלוי. ואולם העיתוי של פעולתם הצבאית מצביע על כך שלהם ולפטרוניהם בדמשק ובטהראן היתה מטרה נוספת, לא פחות חשובה, והיא לפגוע במעמדה של הרשות הפלסטינית, הן בזירה הפנימית והן בזירה החיצונית, ערב כינוס המושב הקרוב של העצרת הכללית של האו"ם בחודש ספטמבר הקרוב שבה היא אמורה להעלות את ההצעה להכיר במדינה פלסטינית עצמאית בגבולות יוני 1967 ושבירתה ירושלים המזרחית.

- במקביל, ההתלקחות המלחמתית בדרום כמו המטירה מָן מִן השמיים על ממשלת נתניהו; בעזרתה היא מקווה שיעלה בידה לצמצם נזקים מדיניים בדיון הצפוי בעצרת הכללית של האו"ם בנושא ההכרה במדינה פלסטינית עצמאית, ואם יקרה נס אף למנוע, בסיועה של ארה"ב, את העלאתו לדיון ולהצבעה; בעזרתה היא מקווה להדוף את ההתנגדות הגוברת בישראל ובעולם להמשך הכיבוש וההתנחלות בגדה המערבית; בעזרתה היא גם מקווה שיתאפשר לה  להוריד מעל סדר-היום ומעל לראשה, ולוּ באופן זמני, את תביעות המחאה החברתית שהלכה והתעצמה; בעזרתה היא מקווה שתוכל ביחד עם הממסד הביטחוני למנוע קיצוץ בהוצאותיה מולך המלחמה ו"הביטחון".

- המשוואה הזו מביאה אותי למסקנה המתבקשת, ולא בפעם הראשונה, אומנם חזית הסירוב הישראלית הרשמית וחזית הסירוב הפלסטינית-ערבית נלחמות זו בזו, אך על-ידי פעולותיהן, לעתים, הן משתפות פעולה ביניהן לאסון עמיהן.     

י.א.