מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

פרה-פרה, קרטל-קרטל

מאת ברוך ריכטר*

בכל יום שעובר, מתגלים לנו יותר ויותר מימדי הרוע, החמדנות והגזל שמסביבנו. בנקים, חברות סלולר, רשתות שיווק, תאגידי מזון. כמעט מתחת לכל אבן שנהפוך – מסתתרות נוכלוּת, רמאות והתנהגות קרטליסטית. יש שיגידו שבשוק קפיטליסטי, כולם רק רוצים להרוויח, וזה לגיטימי שעסק פרטי יעשה הכל על מנת למקסם רווחים. אך פה בדיוק טמון שורש הבעיה: בצמד המילים "יעשה הכל".

האם כל הדרכים להתעשרות הן לגיטימיות תחת מסווה הקפיטליזם והשוק החופשי? האם כדי להתעשר מותר לכופף חוקים, לשקר לציבור, ולתאם מחירים? התשובה היא "לא", זה אסור. אך בכל זאת, בישראל של 2011, יש תחושה שנפרצו כל הסכרים. הלכה ההגינות, נעלמו הנורמות התקינות, מוסר וכבוד כבר מזמן לא גרים כאן יותר. גופי הענק יצאו נגדנו למלחמה, מלחמה בריונית על הכסף שלנו, ובמסגרתה מותר להם לשקר, לרמוס ולנצל.

"אנחנו" ו-"הם"

במלחמה זו על הכיס שלנו, באופן טבעי אנו רגילים להיות בצד המותקף, המתגונן: אנו נאלצים לבדוק בשבע עיניים את חשבונית הסלולר, שמא "מר מצליח" (ההוא מהשיטה) יבוא לבקר, ושוב יחייבו אותנו "בטעות" על דברים שלא התחייבנו עליהם מעולם. את שיטת מצליח אגב, שהפכה בארצנו לאמנות של ממש, אימצו בחום חברות רבות נוספות.

במקביל, שלושת חברות הסלולר יוצאות בצורה מחשידה באותם מבצעים כמעט בדיוק באותו תאריך. ראו עוד מקריות מופלאה: מחיר הקוטג' עולה בדיוק אותו הדבר אצל שלושת המחלבות, ואין הבדל מהותי במחיר שנשלם על מנוי ב"הוט" או ב"יס". כמו-כן, לא נמצא שוני רב בעמלות הרצחניות שהבנקים השונים גובים מאיתנו. לאחרונה גילינו שחברות המזון מקטינות את אריזות המוצרים וגם את המחיר שלהם –  ומספרות לנו שמדובר במבצע.

לא חסרות עוד דוגמאות לאופן שבו "עושים עלינו סיבוב", לוקחים יותר אבל נותנים לנו הרבה פחות. ומנגד אנחנו מתבשרים על כך שעשירי ישראל הגדילו את הונם  ב-9 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ועוד משפחות חדשות מצטרפות למעגל העוני. חולבים אותנו, ומאכילים קש.

הריכוזיות בענף המזון

כדי לחדד את הנקודה אעשה ברשותכם, זוּם-אִין לתוך ענף המזון בישראל, שהוא לגאוותנו אחד הריכוזיים ביותר מבין כל מדינות המערב. ענף זה, מעצם היותו ריכוזי על גבול הקרטל, מייצג בצורה מצוינת כמה מהרעות החולות של המשק הישראלי, כמו תיאום מחירים, ביקוש קשיח, והפקעת מחירים.

מחצית מוצרי המזון בישראל מיוצרים ומשווקים ע"י חמישה ספקים שכוחם הלך והתעצם בשנים האחרונות בעקבות רכישות ומיזוגים עם חברות שונות במשק הישראלי תוך קבלת היתרים (לעתים תמוהים) מטעם הממונה על ההגבלים העסקיים (דוגמאות: המיזוג של שטראוס-עלית-יטבתה, אוסם-צבר-טבעול או תנובה-מאמא עוף-סנפרוסט).

מנגד, ניצבות רשתות השיווק הגדולות, ובראשן שופרסל והריבוע הכחול (מגה) שמחזיקות בנתח שוק אסטרונומי של 62% בתחום המזון הקמעונאי בארץ. גם בתחום רשתות השיווק, התבצעו רכישות ומיזוגים מפלצתיים דוגמת הרכישה של שופרסל את קלאבמרקט.

צרכנות שבויה

הצרכן הישראלי נחשב "צרכן שבוי", כי אין לו ברירה אלא לשלם את המחיר שאומרים לו לשלם, בין אם זה על עגלת תינוק, מכונית, פופקורן בקולנוע, או מטרנה בסופר. הכל מופקע כי אין תחרות אמיתית, יש חסמים ליבוא מקביל, ומשרד התמ"ת נרדם בשמירה על זכויות הצרכן.

אנחנו לבד במערכה "מוּלם" – מול הקרטל, ומול העושק. אם בפאב בקבוק בירה עולה 31 ₪, וארוחת ביג-מאק במקדונלדס עולה 40 ₪ אז איבדנו שליטה על המצב. לחזירות, מסתבר – אין גבולות.

 

צילום: ברוך ריכטר

התרגיל המסריח של רשתות השיווק

לקראת החגים, כמידי שנה, רשתות השיווק מנסות לפתות אותנו ויוצאות במבצעים רבים. בדיקת-פתע חוזרת שנעשתה לפני כמה ימים, לאחר שפורסמו המחירים המוזלים, גילתה שרשתות השיווק הקפיצו בחזרה את המחירים, לעתים אפילו במאות אחוזים. רשתות השיווק האמינו כנראה, שלא יבדקו אותן שוב.

מי יודע, אולי את התרגיל המסריח הזה לא המציאו רק עכשיו, אבל רק השנה שמנו לב? מה שבטוח, מוטב להתעורר מאוחר מאשר לא להתעורר בכלל. רק עצוב שההתעוררות הזו היא כ"כ כואבת. ומשפילה. כי רימו אותנו, וגנבו אותנו, ולחזירים כבר אין שום כבוד ליד שמאכילה אותם. הם כ"כ חמדנים שניסו לטרוף את היד עצמה. אבל היד הזו מסתבר יודעת גם לתת סטירה. עוד מעט נחזור לכך.

מ"תנובה" נשאר רק השם. זו מזמן אייפקס

לפני כ-3 שנים נרכשה תנובה ע"י החברה הבינלאומית אייפקס מידי הרפתנים והקיבוצים. מאותו רגע תנובה כפי שהיתה זכורה לנו, כחברה ישראלית עם אוטו גדול וירוק חדלה בעצם להתקיים. אייפקס דרשה מתנובה להציג רווח מהיר, ושכרה לשם כך את שירותיה של חברת הייעוץ מקנזי.

מסקנות המחקר של מקנזי גילו שלתנובה יש מספר מוצרים שהביקוש אליהם קשיח (למשל גבינה צהובה, קוטג' וגבינה לבנה – מוצרים שבאופן אווילי לחלוטין הוסרו מפיקוח ע"י משרד התמ"ת). הכוונה בביקוש קשיח היא, שתנובה תוכל להעלות את מחירם של מספר מוצרים בשיעור ניכר, ולא תהיה לכך השפעה על נתוני הצריכה. ומה הופך את הביקוש למוצרים אלה לקשיח? צרכנות שבויה מצד אחד, ומאידך שליטה כמעט מלאה של תנובה בענף החלב.

ותנובה העלתה. והעלתה. והעלתה. ומכיוון שכבר למדנו שלחזירות אין גבול, מחיר הקוטג' הגיע ל-8 ₪. ובגלל שלחזירים אין גבולות הם החלו לאכול את היד שמאכילה אותם. ואז פרץ חרם הצרכנים המוצלח הראשון בתולדות המדינה (שאינו בבלעדיות של החרדים). כנראה שגם לביקוש קשיח יש גבול.

השבוע זומנו זהבית כהן (יו"ר אייפקס ישראל) ואריק שור (מנכ"ל תנובה) למשרדי הממונה על ההגבלים העסקיים לחקירה בגלל אי מסירת מידע שקשור לדו"ח מקנזי הנ"ל וכנראה גם בגלל ניצול לרעה של תנובה את מעמדה כמונופול בתחום החלב כדי להעלות את מחירי המוצרים שלה. נשאלת השאלה המטרידה, היכן היה הממונה על ההגבלים העסקיים עד כה? האם סמיכות הארועים של החרם וההפגנה על תנובה והחקירה הזו היא רק מקרה? (ביום א', 2.10.2011, נמסר כי זהבית כהן התפטרה מתפקידה כיו"ר שתי החברות המרכזיות שבשליטת קרן איפקס בישראל: תנובה ובית ההשקעות פסגות.)

מה את מסתירה שם, זהבית כהן?

תנובה מתנהלת בצורה קצת מוזרה. מצד אחד, היא תאגיד המזון הגדול בארץ (בבעלותה חברות כגון מעדנות, סנפרוסט, מאמא עוף, אוליביה, קליית יוסי, טירת צבי, הרדוף, אדום-אדום, יופלה ועוד חברות רבות), שולטת ביד רמה ברשתות השיווק ובחיי כולנו, ומצד שני מסרבת בתוקף לפרסם נתונים על הרווחים שלה.

במקביל לפשיטה על משרדי החברה, תנובה נדרשה השבוע ע"י בית המשפט לחשוף את הדוחות הכספיים של החברה. מה יש לתנובה להסתיר? יכול להיות שרווחי החברה משקפים את עליות המחירים משולחות הרסן של 3 השנים האחרונות?

אז מה למדנו?

אני חושב שלמדנו כמה לקחים חשובים. למדנו לקח כואב שאת החברות השולטות במשק מעניין רק דבר אחד: לעשות כסף על הגב שלנו, וכמעט כל הדרכים לכך כשרות. חוסר הגינות, ורמיסה ברגל גסה של נורמות צרכניות מקובלות הפכו לדבר שבשגרה במחזותינו.

למדנו גם שהממונה על ההגבלים העסקיים, ובכלל כל הרגולציה על ענף המזון מתנהלים בצורה בעייתית בלשון המעטה. הצרכן הישראלי, נדפק פעמיים – עושקים אותו, ואין מי שיגן עליו.

אבל למדנו עוד לקח חשוב וטוב. למדנו שהכוח נמצא בעצם בידיים שלנו. שאם "שם למעלה" לא ידאגו לנו, אנחנו יכולים לדאוג לעצמנו. שבמלחמה על הכיס שלנו, אנחנו לא חייבים להיות רק הצד המותקף, המתגונן. גילינו שאפשר להתאחד יחד, ולשנות את חוקי המשחק "מבפנים".

קשה להאמין, אבל הצרכן הישראלי התעורר לשחר צרכני חדש, החכים ובחר בצרכנות נבונה. מסתבר שחרם צרכנים הוא כלי אפקטיבי להורדת מחירים.

תנובה מנסה בינתיים לקנות אותנו בכל מיני מבצעים, וכנראה שעוד לא נפל שם האסימון. אבל הזמן משחק לטובתנו, ולרעת תנובה, וככל שהזמן עובר והם לא מורידים מחירים, הנזק התדמיתי לתנובה רק הולך וגובר, בזמן שמוצריה מחמיצים על המדפים. ואחרי שנסיים לטפל בתנובה, נעבור לקרטל הבא וגם אותו נפרק. אפקט הדומינו החל.

התעוררנו.

----------------

* המקור: http://j14.org.il - 29 בספטמבר 2011.

 

 

 

10/4/2011