מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

פוגרומצ'יקים תוצרת ישראל

מאת יוסף אלגזי

אגיד זאת בגלוי ובצער גדול: מבצעי הפעולות הבריוניות והאלימות של אבירי מסדר "תג מחיר" במדינת ישראל (טובא אלזנע'ריה, יפו, בת-ים) ובשטחים הכבושים, שואבים את השראתם מ"תרבות" הפוגרומים ממנה סבלו, בין השאר,  קהילות יהודיות מידי אנטישמים וגזענים. לא במקרה כתבתי את המלים "בין השאר", מפוגרומים תחת שמות שונים סבלו בני עמים רבים, בעיקר מיעוטים, מידי בני עמים אחרים, לרוב בני עם הרוב.

נזכור את המחיר הדמים הנורא ששילמו עמי המדינה הפדרטיבית יוגוסלביה לשעבר במלחמות האתניות שפרצו למחרת פירוקה ושנמשכו כעשור שנים (2001-1991); את  רצח-העם ברואנדה שנמשך כמאה ימים (6 באפריל-יולי 1994) ועלה בחייהם של בין 800 אלף למיליון בני-אדם. אירועי-דמים אלה לא קרו לפני  אלפי ומאות שנים, אלא בדור שלנו.

נשים לב למה שקורה בימים אלה במצרים השכנה. נהיה ערים לאלו מחוזות טרגיים הובילו השבוע (א', 9.1.2011) העימותים הבין-עדתיים בקהיר בהם נהרגו עשרות אנשים.

קל מאוד להצית אש בעימותים בין קבוצות לאומיות ובין עדתיות, אך קשה מאוד לכבותה, וגם כאשר מכבים אותה היא משאירה מאחוריה גחלים לוחשות השורדות שנים ארוכות וגם פצעים, בגוף ובנפש, שאינם ממהרים להגליד ולחלוף מהעולם.

 

 חילול המסגד בטובא אלזנע'ריה

 

 חילול בית הקברות המוסלמי ביפו     

 

אני מודע לכך שיהיו מי שיטענו נגדי כי כשמדובר במה שקורה היום בישראל הקטנה ו"הגדולה" אני משתמש בביטוי קיצוני למדי, שאני מפריז בהצגת חומרת התופעה. בהווה, קורבנות האלימות הלאומנית והגזענית הם בני אדם, בתי מגורים, שדות חקלאיים, מטעים, בתי תפילה, בתי קברות. מי יערוב שזה יעצור כאן ? התעלמות וסלחנות כלפי פעולות נפשעות אלו משמעותן להיות שותף למעשי הנבלה. גם פעולות-נקם מאותם הסוגים פסולות אף הן.

קריאות וכתובות על כתלים וקברים "מוות לערבים" משמעותן פשוטה: קריאה להרוג בפועל ערבים כדי לגרום למותם.

מאין זה בא?

"בישראל, הבעיה הגדולה היא לא כמה ילדים שכתבו "מוות לערבים" על קבר, אלא הטיפול הגזעני היומיומי בערבים", נכון כתב רועי צ'יקי ארד ב"הארץ" (10.10.2011) במאמר תחת הכותרת: "טיפול גזעני יומיומי; מפכ"ל המשטרה כבר לא יעזור": "העובדה שכל ההתייחסות למיעוט הזה כאן, בתקשורת או בהתנהלות המדינה, היא כאילו מדובר באויב שעומד להתפרץ עוד רגע קט, בעיה שצריכה איזה פתרון. לפני שבוע סיקרתי ב"הארץ" את סיירת ההורים בבאר שבע שמפרידה בין יהודיות ובדואים במימון העירייה, וזה לא הזיז לזבוב. חצי מהמגיבים הסבירו כמה הפרדת הבדואים נחוצה. קל לראות בילדוני תג מחיר שטנים, הבעיה הגדולה היא שיחס הממסד הישראלי לערבים כאן הוא יחס של אלימות וגזענות שמוסתר באלגנטיות גדולה או פחות".

(http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1519369)

זה מכבר הפסקתי להתרשם מגינויים שמשמיעים אנשי ממשל ותקשורת בישראל, בעל-פה ובכתב, כלפי קריאות ופעולות לאומניות וגזעניות. הצהרותיהם המתחסדות הן מס-שפתיים, צביעות, קריצת-עין.  אלו צעדים ננקטו נגד המחברים והמפרסמים של ספר התועבה הגזעני "תורת המל – חלק ראשון – דיני נפשות בין ישראל לעמים" שחיברו הרבנים יצחק שפירא ויוסף אליצור מישיבת "עוד יוסף חי" שביצהר הדן בסיטואציות  בהן מותר לדעתם ולעתים אף רצוי להרוג גויים - כענישה על אי קיום שבע מצוות בני נח ובזמן מלחמה ?

ההבחנה היא פשוטה וברורה: ישראל, מדינה וחברה, סובלת ממחלה כרונית: ג ז ע נ ו ת. ובמחלה זו נגוע בהחלט  הממסד השלטוני על כל זרועותיו: "זהו כשל מערכתי", ציין יוסי מלמן ("הארץ", 10.10.2011). "מבצעי הפוגרומים ביהודים ברוסיה טענו "הצאר אתנו". בישראל הפוגרומיסטים נהנים מיחס סלחני של שופטים, שלא אחת מקילים ראש במעשיהם ומשחררים אותם, או מטילים עליהם עונשים קלים, ומאוזלת היד, כנראה המכוונת, של המשטרה וצה"ל. גם העיתונות היהודית-הישראלית תורמת, בכך שהיא מאמצת את מכבסת המלים של המתנחלים, המכנים את המעשים "תג מחיר", כאילו היה מדובר במוצר במרכול. צריך לומר את האמת: מה שעושים המתנחלים לשכניהם הפלסטינים הוא טרור לכל דבר".

(http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1519375).

קשה להשתחרר מהמחשבה שעליית המדרגה המאפיינת את הבריונות הלאומנית-גזענית בתקופה האחרונה היא מקרית. העיתוי אינו מקרי. לי אין ספק שהיא משרתת גורמים המבקשים להחניק את תנועת המחאה החברתית שפרצה ביולי 2011.

בינואר 2011, קבוצת תלמידים בכיתות י"א וי"ב מירושלים ששבו מביקור באתרים של מחנות העבודה והמוות הנאצים בפולין בימי מלחמת העולם השנייה קיימו הפגנה תחת הסיסמה "הנוער הירושלמי נגד גזענות" בה הם מחו נגד אירועים גזעניים בעת האחרונה. בין השאר הם  מנו את "הספר הגזעני 'תורת המלך', הפגנות נגד מהגרי עבודה, מכתבי רבנים הקוראים שלא למכור דירות לערבים, אלימות של נוער יהודי כלפי ערבים, אפליית תלמידים בני העדה האתיופית בקבלה לבתי ספר, אפליה של בני עדות המזרח בקבלה לבתי ספר חרדים והרשימה עוד ארוכה".

הצעירים צוטטו אומרים, "כבני נוער האוהבים את הארץ הזו אנו חרדים מהגזענות המחלחלת ללבבות האנשים מחד ומאדישות הציבור ומנהיגיו מנגד". אחד התלמידים ציין, "לפני כמה שבועות היינו עדים לתופעה מדאיגה בה התארגנו מספר נערים יהודיים מירושלים לפגוע בערבים רק משום שהם ערבים". אחת התלמידות הסבירה, "החלטנו לא לשתוק, לא להיות אדישים, לצעוק". (http://www.ynet.co.il/ - 19.1.2011).

נכון, נשמעים קולות מחאה. זה טוב, אך זה רחוק מלהיות מספיק. נודה על האמת: הם עדיין מינוריים. נכון, מתבצעות גם פעולות-מחאה. נודה: מספר המשתתפים בהן הוא קטן מאוד עדיין.

בהפגנת הצעירים בירושלים שהוזכרה לעיל, הניפו בני הנוער שלטים הנושאים את הסיסמאות "הגזענות תחסל את מדינת ישראל". נכון. 

 

10/11/2011