מכתב גלוי למנהל הסינמטק בת"א, אלון גרבוז

על בקשת הסינמטק שגברים לא יצפו בסרט "הלב ששר"

ביום א', 25.12.2011, ביקשתי לצפות בסרט המוזיקלי "הלב ששר" בבימויה של רובין גרבוז. סיפורה של גיבורת הסרט, ניצולת שואה המדריכה אחרי המלחמה נערות ממוצא יהודי במחנה קיץ בארה"ב - סיקרן אותי.

בבואי לרכוש את כרטיס הכניסה לסרט בקופת הסינמטק ציפתה לי הפתעה לא נעימה ומקוממת. הרגשתי שהקופאי אשר מכר לי את כרטיס הכניסה לסרט היה מאוד נבוך. בעודו מטפל בבקשתי, לפתע, פנתה אלי הקופאית שישבה לידו ובישרה לי בנחרצות כי הסרט "הלב ששר" מיועד לנשים בלבד. בשניות הראשונות לא האמנתי למשמע אוזני, הייתי פשוט המום. עוד טרם הספקתי להתעשת מהודעתה, חזרה הקופאית על דבריה והפעם בייתר תוקף. כשהתעשתי, הבעתי בזעם את מחאתי על האיסור. כשקלטה הקופאית שאינני מתכוון לוותר על זכותי לצפות בסרט וגם גילתה שהאנשים שעמדו ליד הקופות עוקבים אחר חילופי הדברים - היא שינתה את טעמה והכריזה כי לא מדובר באיסור אלא בבקשה...

באותו רגע קלטתי ש"האיסור-בקשה" לא נולד ביוזמתה של הקופאית ושמקורו בהוראה מחפירה אותה היא קיבלה מהנהלת הסינמטק. הצטערתי בשביל אותה קופאית.

כשכבו האורות באולם, ציפתה לי הפתעה נוספת: על המסך הוקרנה שקופית בה צוין כי הסרט מיועד לנשים בלבד.

אינני מצטער שצפיתי בסרט "הלב ששר", אך לא כאן המקום להביע את דעתי ואת התרשמותי.  

כששבתי לביתי, נכנסתי לאתר של סינמטק ת"א כדי לראות מה נכתב בו על הסרט "הלב ששר". לתדהמתי, ולחרפת הנהלת הסינמטק, צוין שם: "יוצרות הסרט, נשים ושחקניות חרדיות, אשר אינן יכולות, ע"פ ההלכה, לשיר ולרקוד לפני גברים, מבקשות באדיבות שרק נשים ונערות תגענה להקרנה."

מר גרבוז, תל-אביב איננה טהראן, ואפילו לא בית שמש.

יוסף אלגזי