בבאר שבע נאבקים על הזכות

לדיור ציבורי גם בבית המשפט

מתי רמת הכנסה היא הצדקה להעתיק משפחה מעיר מגוריה לעיר אחרת? ממתי אנחנו מסווגים עיר בישראל לפי רמת ההכנסה שלה? ממתי צריך "להתאים" משפחות למצב הסוציו-אקונומי הכללי של עיר נתונה כדי לקבל דירה בדיור הציבורי?

מאת רנן קטיה ירזסקי*

ביום ראשון 29.1.2012 התייצבנו, שלושה פעילי באר-שבע המשוחררת, כדי לחזק את עדן ואת רועי טרנטו שנתבעו ע"י עמידר. עמידר תבעה לקבל צו פינוי לאחר שהמשפחה, בת 6 נפשות, פלשה לפני שנה וארבעה חודשים לדירת קרקע בשכונה ד', בטענה שהם גרים בבית שלא כחוק בעוד שהדירה מיועדת לנכים פגועי גפיים. הטענה של עמידר הייתה שהוצעה לזוג דירה בדימונה, שכן המשפחה זכאית רק לדירה בדימונה על סמך "אי מיצוי כושר השתכרות".

מה שהתברר בהמשך העמיד את הטענה של עמידר מול סימני שאלה רבים: למשפחה הוצעה דירה בדימונה, אך נאמר במפורש שהיא תיאלץ להמתין עשרה חודשים – תקופה שבה היא "תגור" ברחוב. בנוסף, הקריטריון המשונה של "אי מיצוי כושר השתכרות" נראה בלתי סביר בעיניו של בית-המשפט. הקריטריון אינו מופיע, כמובן, בקריטריונים לזכאות של משרד השיכון, והוא ככל הנראה שיקול של הוועדה העליונה שממונה על אכלוס מאגר הדירות מטעם עמידר וּמשרד השיכון.

 עוד טיעון של עמידר, שעולה מדבריהם בעקיפין ושאינו עומד במבחן המציאות, הוא שאין דירות פנויות בבאר-שבע: "תור הממתינים בבאר-שבע הוא גדול מאוד. הנתבעים מחזיקים כיום בדירה המיועדת לנכים בכיסא גלגלים [...] יש לנו מעל 40 ממתינים לדירה בקומה ראשונה" (מתוך פרוטוקול המשפט). עם כל אלו אין ויכוח. המעניין הוא שיש עשרות (אם לא מאות) דירות קרקע בבאר שבע, ובשכונה ד' בפרט, הנמצאות בהזנחה קשה. כזו הייתה גם הדירה של משפחת טרנטו, ששיפצה על חשבונה את הבית. היום, כשהם עדיין משלמים על השיפוצים, עמידר מתעוררת ורוצה את הבית. כי דירות ריקות שאפשר לשפץ – לא חסרות.

לאחר שמיעת שני הצדדים החליט השופט רוזין שייתכן שהטיפול של עמידר בתיק של משפחת טרנטו לקוי, ונתן למשפחה שהות של עשרה ימים להגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. עו"ד אופיר הלל ממשרד עורכי הדין אביטן יגיש את העתירה בשבוע הבא, ושואף שיצטרפו אליו ארגוני סנגור שונים שמטפלים בנושא הדיור הציבורי. נכון לעכשיו, מצפים לתשובה של שבעה ארגונים. התנועה לחיים בכבוד וועד שכונה ד' צפון כבר הצטרפו לעתירה.

בד בבד יצאנו אנו, פעילי באר שבע המשוחררת, למבצע מיפוי דירות ריקות של עמידר. בשיאו של החורף הסתובבנו מיום ראשון בצהריים ועד יום רביעי בערב ומיפינו שלושים ואחת דירות ריקות של עמידר ברחבי העיר, לא כולל דירות שפלשו אליהן. צילמנו אותן כדי שישמשו ראייה במשפט. דו"ח מבקר המדינה קבע שבבאר-שבע יש כמאה דירות ריקות, לאחר שעמידר יצאה במבצע מכירות של מאות דירות ב-2004 וביולי 2011. בינתיים, תור הזכאים הולך וגדל והקריטריונים הולכים ומתקשחים. עמידר עושה קופה וּמשליכה משפחות לדימונה, מפרידה בין חברים וּקרובי משפחה וכופה על אנשים לוותר על פרנסתם למען קורת גג בעיר אחרת. המיפוי יימשך גם בשבועות הקרובים והוא יצטרף למיפוי הארצי של דירות ריקות בחברות השיכון הציבורי.

>>> קראו עוד: אנשי באר שבע המשוחררת מונעים פינוי

המאמץ הזה הוא חלק מהמאבק הפרטי של משפחת טרנטו, הנלחמת כבר שנים למען קורת גג. המשפחה עברה כבר שלושה פינויים. אחד מהם הצליח, ושלושת הילדים נשארו לישון ברחוב. עדן טרנטו, בהיותה בחודש השביעי להריונה ובשמירת היריון, פרצה את הבלוקים בפטיש ונכנסה לדירת עמידר ריקה ומוזנחת, בלי גג שלם, שידוע לכול שהיא נטושה כבר שנים. בהמשך, כדי להוציא את המשפחה מהבית וליהנות מהשיפוץ בחינם, מציעה עמידר דירה בדימונה, דירה שבכלל לא בטוח שהיא פנויה. בינתיים, עוד ועוד משפחות פולשות לדירות שעומדות ריקות ממילא, ומפריעות לעמידר למכור את הנכסים שלה.

בית משפט השלום קבע: ילדים במשפחות הזכאיות לדיור ציבורי לא יישנו ברחוב. זאת התחלה חשובה של חזית נוספת במאבק למען הדיור הציבורי.

צילום דירות ריקות : RutySoft Galeria

>>> עוד על היחס של עמידר לדיריה

עמוד הפייסבוק של באר שבע המשוחררת

-----------

* המקור: www.j14.org.il – 4.2.2012