ההר הוליד עכבר

ההסכם עליו חתמו שר האוצר יובל שטייניץ ומזכיר ההסתדרות עופר עייני בסיום השביתה הארצית שנמשכה 5 ימים (8-12.2.2012) מנציח את המשך ניצולם המחפיר של עובדי הקבלן. ההסכם נוגע למיעוט זעום של עובדים. על הניהול הכושל של השביתה  חתום מזכיר ההסתדרות עופר עיני.

עמדת ארגון "כוח לעובדים"

ההסכם אליו הגיעו הממשלה והנהגת ההסתדרות פגום מיסודו – קבע ארגון "כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי". הארגון הכריז: "לא נכבד 'שקט תעשייתי' בעניין עובדי קבלן".

בהצביעו על כמה מהליקויים הבולטים בו ציין בין השאר:

- ויתור למעשה על הדרישה להעסקה ישירה, רק קומץ עובדים ייקלט ישירות.

- שיפור לא מספק בתנאי העסקה – שגם הוא יחול בפועל לגבי מיעוט מקרב עובדי הקבלן.

- מתן לגיטימציה להמשך השיטה ואף להרחבתה כפי שמתכנן האוצר.

- מחדל מלטפל במורי קבלן, עובדי קבלן ברווחה, בבריאות ובשלל מקצועות אליהם חודרת    שיטה פסולה זו יותר ויותר.

 מגרעות אלו נובעות ישירות מהדרך בה פועלת ההסתדרות – מעל ראשם של העובדים, ללא התאגדות דמוקרטית וגיבוש וועדים של עובדי הקבלן עצמם ולכן ללא שיתוף של נציגיהם בניווט המאבק והמשא והמתן.

שי כהן, ממייסדי הארגון: "כוח לעובדים ימשיך לאגד עובדי קבלן, כמו מורי הקבלן של קרן קרב, עובדות ניקיון ומאבטחים, עובדי קבלן בבנקים ובשירותים ציבוריים שכבר מאוגדים – וכל עובדת ועובד קבלן שירצו להצטרף ולעמוד על זכויותיהם עד לשינוי אמיתי. לאור זאת כל, ההבטחה ל"שקט תעשייתי" שנתן עופר עיני היא חסרת כיסוי. (11.2.2012)

העסקה ישירה – ההגנה היחידה לעובדי קבלן

מאת ק. טוכולסקי*

מהומה במסדרונות האוצר, אחרי שנים של נמנום, התעוררה ההסתדרות הכללית והחליטה שזה הזמן להגן על עובדי הקבלן. אחרי שנים של התעלמות מופגנת מצד ארגון העובדים הגדול בישראל לנוכח ההתעמרות במועסקים חלשים, אחרי שנים של כרסום בכוחה של העבודה המאורגנת באמצעות הפחתת מספר עובדי המדינה המאורגנים והחלפתם בעבדים במעמד ארעי, התעוררה ההסתדרות ויש לברך על כך. כמובן שהתעוררותה של ההסתדרות זוכה כעת לקיתונות של בוז לעג ושנאה משלטון ההון שמפעיל כנגדם את שני הכלים החביבים עליו, נערי האוצר ועיתונאי החצר של העיתונות הכלכלית.

ממשרד האוצר יצאו בימים האחרונים כותרות מבהילות :"לא ניתן למצב לחזור עשרות שנים לאחור" או "לא יתכן שעובדי מדינה יועסקו שלא במקצועות הליבה של עובדי המשרד". די ברור למה, הם מבוהלים. אחרי שנים שהם נלחמו ובהצלחה לא מבוטלת בעבודה המאורגנת ובעובדים עם ביטחון תעסוקתי, אפשרויות קידום ובעיקר יכולת לשמור ולשפר את תנאי העסקתם, נוצרה התנגדות לשיטה. האוצר לא רוצה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור ורוצה להגן על מקצועות הליבה? בדיחה עצובה. האוצר מפחד מעובדים מאורגנים שמסוגלים להילחם ולכן הוא מתעמר בחלשים, עובדי הניקיון והשמירה, עובדי הפקידות והתחזוקה, אבל לא רק גם רוב עובדי המחשוב בשירות הציבורי הם עבדי קבלן ובשנים האחרונות יש יותר ויותר מועסקים בחוזים מיוחדים גם מקרב עובדי מקצועות הליבה, כלכלנים ואנשי מחקר לדוגמא. במשך שנים נתנו פקידי האוצר יד לניצולם המחפיר של עובדים אלו ועכשיו הם זועקים כנגד הפיכתם לעובדי מדינה. אני לדוגמא, מתנגד עקרונית להעסקת עובדי קבלן אבל נניח לצורך הדיון התיאורטי שיש צורך בעובדי קבלן, אי אפשר להעסיק במשך שנים בני אדם בתנאי עבדות וניצול. אי אפשר להתעלם במשך שנים מהעובדה שגורמי תיווך עושים קופה על גבם של עובדים שהיו שמחים להרוויח לפחות שכר מינימום פלוס תנאים. פשוט אי אפשר לנהוג כך ועכשיו לזעוק שהשיטה טובה יש בה כמה עיוותים. פקידי האוצר בחסות שרי אוצר משרתי הון וממשלות משרתות הון נתנו יד לפשע ועכשיו עליהם לשאת במחיר.

אותו דבר ניתן לומר על עיתונאי הכלכלה שזועקים חמס, גם חסידי ה"צדק החברתי"  בדה-מארקר נזכרים עכשיו, אחרי שנים של שתיקה והתעלמות, שעובדי הקבלן מועסקים שלא כשורה. בסוף השבוע הציע הדה-מארקר 10 דרכים לפתרון בעיית עובדי הקבלן. כל הפתרונות שהם מציעים היו יכולים לתת מענים כאלו ואחרים לבעיה אלא שבאמת נחמד לשמוע מ"כלב השמירה" של הדמוקרטיה והכלכלה בישראל סוף סוף משהו בנושא. לחלק לא מבוטל מהפתרונות שהם מציעים הם התנגדו במשך שנים, זה מאוד צבוע להציע יותר פיקוח לאחר שנים של תמיכה בקיצוץ המגזר הציבורי וחיסול של הפיקוח היעיל או לתמוך בהתאגדות של עובדי קבלן לאחר שנים של מאבק בעבודה המאורגנת.

הדרך היחידה להגן על עובדי קבלן היא לבטל את ההעסקה באמצעות חברות קבלן ולהסדיר בחקיקה את ההעסקה הישירה ואת החריגים ממנה, תוך ביטול האפשרות של הקמת מסגרות אחרות בהם מועסקים עובדים. גם אני מכיר בצורך בעובדים זמניים, עובדים מחליפים לעובד בחופשת מחלה ממושכת או עובדת בחופשת לידה. אבל החריגים צריכים מגודרים ומוגבלים ללא אפשרות של הפיכת ההעסקה הזמנית לדרך לניצול עובדים כעבדים. העסקה ישירה ושמירה על זכות ההתאגדות במקום העבודה הם אינטרסים של כל העובדים וכולם ירוויחו מכך. גם אז יהיה צורך להגביר את הפיקוח על מקומות העבודה שכן לא חסרים בישראל עובדים מנוצלים שמועסקים בהעסקה ישירה. היבבות של נערי האוצר וחסידי ההון השוטים בעיתונות הכלכלית ההתקפות המרושעות שלהם על ההסתדרות מחדדים את חשיבות להעסקה ישירה. הם השיטה, בוניה ומגניה, הם הטובלים ושרץ בידם, מי שבמשך שנים אפשרו את ניצול עובדי הקבלן כעבדים, לא יכולים לבוא עכשיו עם הצעות לשינוי השיטה. רק העסקה ישירה אין דרך אחרת.

-----------

* המקור: עבודה שחורה – פועלים למען מדינת רווחה! www.blacklabor.org.

* * *

עמדת הקואליציה הארצית

להעסקה ישירה בדבר מיגור ההעסקה הקבלנית

הקאוליציה הארצית להעסקה ישירה הוקמה בשנת 2010 ושותפים בה: עובדות ניקיון, נציגי ועדי עובדים, התאחדות הסטודנטים הארצית ויו"רי אגודות הסטודנטים, ארגוני עובדים וארגונים חברתיים כגון: צ"ח, איתך-מעכ"י, שת"יל, כוח לעובדים, התנועה החברתית לישראל, האגודה לזכויות האזרח, הפורום להגנת ההשכלה הציבורית, קו לעובד ועוד.

כקואליציה המכילה הן עובדות ועובדים והן גופים וארגונים שעוסקים שנים רבות בליווי, הגנה, תמיכה ואכיפה מקצועיים, של מצבם התעסוקתי של אוכלוסיות עובדי קבלן במגזרים שונים במשק אנו פונים אליכם היום בדרישה לממש את הנקודות הבאות בשוק העבודה בישראל:

1. העסקה ישירה ולא אכיפה – ניסיון ארוך שנים מעיד שכל ניסיון אכיפה, בקרה ופיקוח בנוגע לאוכלוסיות מוחלשות, עובדות ועובדים בתעסוקת עוני וכיום גם בענפים ומגזרים קבלניים נוספים הוא רק כסות ואינו נותן מענה רלוונטי לצורות הניצול, העושק והגזל השונות. כל עוד לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין העובד למעסיקו במקום העבודה פרקטיקות של ניצול ועד עבדות פיסית ממשית מתקיימים באופן גורף ומצער.

2. הכרה - הכרה בכל העובדים המועסקים באופן עקיף, לרבות עובדים המועסקים דרך קבלני כוח אדם, חברות שירותים, וכל שיטת העסקה אחרת בה העובד/ת אינו מועסק ישירות במקום העבודה שלו, כעובדי קבלן. וקליטתם באופן הוגן וראוי אצל מעסיקם הישירים.

3. 100% - העברת כלל עובדות ועובדי הקבלן בישראל מהעסקה קבלנית מנצלת להעסקה ישירה. מציאת כלל המענים הארגוניים למיגור מוחלט של תופעת ההעסקה הקבלנית לסוגיה. לאחוז המזערי בשוק העבודה המבצע עבודה זמנית של ממש נדרש לתת מענה חקיקתי ומנהלי מותאם למצבו ושאינו נופל תחת מודל ההעסקה הקבלנית המוכרת כיום.

4. השוואת תנאים - השוואת תנאי עובדי הקבלן שיקלטו במוסדות ובחברות השונים כעובדים מן המניין, לתנאי ההעסקה של עובדי מקום העבודה אליו הם נקלטים – חשיבות עליונה לוודא שלא נולד שרץ חדש במעמד קליטת אותם עובדים אלא כי יעשה עימם הצדק הראוי.

5. עיגון - עיגון ההעסקה הישירה בחקיקה אפקטיבית ושאינה ניתנת למניפולציה, עקיפה או שינוי.

אנו, חברות וחברי הקואליציה הארצית להעסקה ישירה רואים בכם את הכתובת והאחראיים ליצירת שינוי זה במשק הישראלי לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל. אנו מברכים על הקמת שדולה זו. נמשיך לפעול למימוש מטרות אלו בתקווה למימוש צדק חברתי בסיסי וחיוני זה לחברה בישראל. (7.2.2012)

מה זה בעצם "עובדי קבלן"?

מאת עו"ד דריה כנף**

כיום עובדי קבלן מועסקים בעיקר בתחום הניקיון ואבטחה, אך לא רק! גם עובדים סוציאליים, מורים, מתכנתים, ועובדי דואר ישראל – רבים מהם מועסקים כעובדי קבלן.

מה זה בכלל עובד קבלן?

העסקתם של עובדי קבלן היא אינה העסקה ישירה בסגנון המוכר לנו, דהיינו מעסיק ועובד שעובד אצלו בעסק. עובדי קבלן מועסקים על ידי חברת כח אדם, או חברה קבלנית אחרת (מה שנקרא חברות מיקור חוץ), והיא נחשבת המעסיקה שלהם. אך בכל יום בבוקר הולכים אותם עובדים לעבוד במשרד אחר, בעסק אחר, שם הוצבו מטעם אותה חברה, כעובדים:  יכול להיות שמדובר במנקה במשרד רואי חשבון, או מאבטחת בכל-בו. דהיינו, למרות שמשרד רואי החשבון או הכל-בו הוא מקום העבודה של אותם עובדים, הם לא באמת נמנים על עובדיו ולא מהווים חלק ממקום העבודה. את המשכורת ואת התנאים הסוציאליים הנלווים לה (ובדרך כלל מדובר בתנאים המינימליים הקבועים בחוק ותו' לא) הם מקבלים מחברת כח האדם, או חברת הקבלנות כאמור, שאינה מכירה אותם בפועל: הקבלן החיצוני אינו רואה את העובד בבוקר, אינו מברך אותו בניד ראש ולמעשה "מכיר" רק את פרטיו האישיים המופיעים בהנהלת החשבונות.

היתרון הכלכלי למעסיק ולחברת כח האדם הוא ברור:

חברת כח האדם מקבלת מהמעסיק בפועל תשלום בגין העובד, ומתוכו היא מפרישה לו את שכר עבודתו. ההפרש בין הסכום שקיבלה לסכום שהיא משלמת נשאר אצל הקבלן, כ"עמלת השמה". הסכום שהמעסיק משלם לקבלן הוא נמוך ביותר, בדרך כלל, ועלותו, הכוללת כאמור תנאים סוציאליים מינימאליים ועמלת השמה, אינה מגיעה לעלותו של עובד "רגיל". מדובר ביתרון כלכלי מובהק לשני הגופים המעסיקים את העובד.

אך מהו היתרון לעובד?

אז זהו, שאין. ההפרדה הזו של שני מעסיקיו של העובד מהווה פתח לבעיות רבות עבורו:

ראשית, כאשר מי שמשלם לך משכורת הוא לא מי שרואה אותך בבוקר ומבקר את עבודתך, המו"מ על השכר כמעט בלתי קיים. אתה מקבל, כעובד קבלן, את הזכויות המינימאליות המגיעות לך לפי חוק  וזהו. אין מגע אישי בין המעסיק לעובד ואין כל קשר בין שביעות הרצון מעבודתך, לבין יכולתך לדרוש העלאת שכר למשל, או בונוס מפנק.

מעבר לכך: אם עובדי המפעל או הארגון זוכים להטבות ולזכויות יתר כתוצאה מפעילות הוועד שמגן עליהם, כאשר אתה עובד קבלן, אינך זכאי לכל אלו! כמו נתין שזכויותיו מופחתות, אתה מתהלך בין יתר העובדים כנטע זר: להם יש, ולך אין. גם אין לך גם כל אפשרות להתארגן ולהעמיד וועד עובדים שימצה את זכויותיך למול המעסיק – כי הוא לא המעסיק שלך.

לסיכום, עובדי קבלן הם עובדים המופלים לרעה.

כיום מדובר על כ- 300,000 עובדי קבלן בישראל! רבים מהם, כך עולה מהנתונים, הינם עולים חדשים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה.

למי שיש את היכולת להתמקח ולדרוש, מוטב לו ידרוש לעבוד כעובד רגיל, ויקבל את שכרו ותנאיו מהעסק שמעסיק אותו ביומיום.

ומי שלא, אני מקווה שילחמו עבורו ויפסיקו את המנהג הבזוי הזה.

6.2.2012

-----------

** המקור:

http://dariacanaff.com