מדי שעה מתים 300 ילדים

בעולם בגלל תת-תזונה

דו"ח אשר פורסם באמצע חודש פברואר 2012 על-ידי הארגון הבינלאומי להגנה על הילדים, "הצילו את הילדים" (Save the Children) חשף כי 2.6 מיליון ילדים מתים מדי שנה בעולם בשל תת-תזונה (malnutrition), כלומר מדי כל שעה מתים  300 ילדים מתת-תזונה. תופעת תת-התזונה גרמה לפיגור בתחום הפיזי והנפשי אצל קרוב ל-450 מיליון ילדים ב-15 השנים הקרובות. "העולם הגיע להישגים גדולים בתחום הורדת תמותת-ילדים, מ-12 ל-7.6 מיליון בין השנים 1990 ו-2010, אך הישגים אלו ייעצרו כאן אם תיכשל המלחמה נגד תת-התזונה" – קבעו ראשי הארגון.

השיפור שנרשם לפני שנים אחדות בתחום התזונה במדינות באמריקה הלטינית ובקראיבים נבלם בשל עליית מחירי המזון ובשל ההאטה הכלכלית העולמית. כיום אדם אחד מתוך 7 בעולם אין לו גישה למזון בכמות מספקת על מנת שיוכל לשמור על בריאות תקינה ולנהל חיים אקטיביים. מכאן, שרעב ותת-תזונה מהווים הסיכון הבריאותי העולמי החשוב ביותר, יותר מאשר מחלות האיידס, המלריה והשחפת גם יחד.

      ילד רעב בניג'ר      ילדים רעבים בצפון קוריאה         

הרוב המכריע של הילדים הסובלים מתת-תזנה, כלומר ממזון בלתי מספיק ובלתי מאוזן, מרוכז בכעשרים מדינות, בעיקר באפריקה, בארצות כמו מאלי, ניג'ר וניגריה, וכן ארצות באסיה כמו הודו, סין וקוריאה הצפונית. כלומר במדינות עניות או במדינות מתפתחות. ואולם לעתים, כמה מהארצות שבאזור הסאהל באפריקה אשר תושביהן סובלים מפגעי תת-תזונה, הן אינן מדינות עניות במיוחד, להיפך. במאלי למשל, כ-15 אחוזים מהילדים סובלים מתת-תזונה קשה. ילדים אלה חיים בעיקר אזור סגוּ, השוכן על חוף נהר ניג'ר, שהוא אחד האזורים העשירים ביותר במדינה זו.  מתת-התזונה סובלים ילדים בגילאים 0 עד 5 שנים.

לדעת נציגי ארגון, "אפריקה ירוקה", הגורמים לתת-תזונה הם מבניים, אך גם תרבותיים וחינוכיים. לדעתם, חרף העובדה, שבחמישים השנים האחרונות הם משופעים במידעים הנוגעים לצעדים שעליהם לבצע ולצעדים שעליהם להימנע מלבצע אותם בתחום התזונה - האוכלוסיות באפריקה אינן מודעות למידעים אלו, למשל בתחום ההנקה. "הבעיה מתחילה בכך שקיים מחסור חמור במים הראויים לשתייה. בשל כך, הם מייעצים לאמהות להזין את ילדיהן באופן בלבדי בחלב-אם במשך כל ששת החודשים הראשונים ללידתם. ואולם, לרוב, הנחיה זו אינה מקוימת, ורבים התינוקות מקבלים מי-שתייה מהערבה. אלו מים העלולים לגרום למחלות קשות, לרוב לשלשולים. שלשולים הם הגורם השני לתמותת-ילדים בעולם.

על כל אלה יש להוסיף בעיות הנובעות ממזג האוויר וכן ממחזוריות תכופה של בצורות הגורמות למשברים תזונתיים כמו המשבר התזונתי ממנו סובלים כיום התושבים בארצות שבאזור הסאהל. ההערכה היא  שבאזור הזה קיים בהווה מחסור של כ-60,000 טונות של גרעינים, המהווים כ-18 אחוזים מצרכי התזונה של התושבים. מנגד, בשנת 2010, נרשם באזור זה עודף של כמיליון טונות גרעינים. בהיעדר אמצעי אחסון, עודפי גרעינים אלו נמכרו במחירים נמוכים.

בדו"ח משלים שארגון "הצילו את הילדים" פרסם, צוינה התופעה החוזרת על עצמה:  הפער בין תפיסת תת-התזונה והמציאות שלה בפועל. בהודו למשל,  29 אחוזים של ההורים קובלים על כך שילדיהם אינם אוכלים מספיק, אך 62 אחוזים מביניהם מצהירים שהם אוכלים מדי שבוע רק סוג מזון בסיסי אחד. גם היעדר גיוון במוצרי המזון מהווה אחד מהגורמים העיקריים לפיגור בהתפתחותם של הילדים.

אחד הפתרונות שמעלה הארגון "אפריקה ירוקה" הוא פיתוח מקורות מקומיים של מזון למשל על-ידי יצור קמחים מגרעינים של דגנים מתוצרת מקומית ועל-ידי העשרתם  במוצרים תזונתיים העשירים באבץ שהוא הכרחי להתפתחות האינטלקטואלית, הפיזית והחיסונית. צעד מעין זה טומן בחובו את היתרון שהוא יכול לסייע באופן מיידי לילדים ולמנוע תופעות של סחר גרעינים ספקולטיבי. בעתות של בצורת, בכמה מהארצות האלו המחירים של הגרעינים מאמירים בכ-85 אחוזים.

יוסף אלגזי