מאת רציה הלוי*

תנועת "ישראל יקרה לנו" קמה באוקטובר 2011 אבל שורשיה התחילו חודשים רבים קודם לכן, כאשר עשרות פעילים של "חרם הקוטג'" הכירו דרך הפייסבוק ופעלו יחדיו בהפגנות המחאה בקיץ.  התנועה פעילה כיום ברמה המקומית: משמרות מחאה מול סופרים ברחבי הארץ וכן בקמפיין ממוקד מול חברת שטראוס-עלית, בדרישה להוזיל את מוצרי החברה.  שוחחנו עם דובר התנועה, איל עופר, סטודנט באוניברסיטת תל-אביב  המשלים בימים אלה את התזה על "אי יציבות בזרימות נוזלים בנוכחות של שדות חשמליים".

איל, איך הגעת ל"ישראל יקרה לנו"?

כבר כמה שנים אני שם לב שהכול עולה לנו יותר. בהתחלה חשבתי שמשהו אצלי לא בסדר. התחלנו להקפיד על הוצאות המשפחה. עברתי לנסוע בתחבורה ציבורית לאוניברסיטה, המשפחה כולה הצטמצמה ועברה לצריכת מוצרים זולים יותר. הקפדנו לקנות פחות – בכל תחום. למרות זאת הוצאות המשפחה המשיכו לטפס. כאשר פרצה מחאת הקוטג' קראתי את הפוסטים של בני גרוברמן ומהם הבנתי שהבעיה אינה רק שלי אלא של כולנו: עלות מחיה בסיסית – אפילו מחירי מזון –  יקרה בישראל מברוב המדינות בעולם. זה לא היה המצב לפני 6-5 שנים. בעזרת המחאה הבנו שאפשר לחולל שינוי. התקבצנו לקבוצה גדולה של פעילים, ואת השימוש בסיסמה "ישראל יקרה לנו" התחלנו בהפגנת המיליון. המדינה הזאת חשובה לנו – חלקנו אמהות ואבות לילדים בתיכון ואף לחיילים בסדיר. כולנו, גם אלה במעמד הביניים בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע, מבינים כיום שזו בעיה כלכלית שהופכת לבעלת השפעה מהותית על חיינו: ההוצאות גדלות ורמת החיים יורדת. אלה מאיתנו שעד לפני כמה שנים עוד הצליחו לחסוך לעתיד, חיים היום חלקית על חסכונות העבר. זו בעיה לאומית.

כשהחלה מחאת האוהלים, איש לא היה יכול לצפות את עצמתה, אבל חלקנו הבין שגם הגל המדהים הזה יחלוף מבלי שהפתרונות המובטחים ימומשו בזמן קצר. לאחר החגים, כאשר קמה "ישראל יקרה לנו", החלטנו להתמקד במצוקה המשותפת לכל אזרחי ישראל: יהודים וערבים, ימניים ושמאלניים, חילוניים ודתיים – כולנו סובלים ממחירים גבוהים ולא מוצדקים. כולנו נאלצים לעבוד קשה כדי לקיים את עצמנו, בעוד לנגד עינינו צומחת שכבה מצומצמת אשר מרוויחה על חשבוננו מעליית המחירים – וכל זה בברכת חבריהם מן השלטון. לתפיסתנו, הוויכוחים בין ימין לשמאל משמשים בידי השלטון כאמצעי להסיט את תשומת הלב מן הבעיות הכלכליות האמיתיות הפוגעות ברוב אזרחי המדינה. המצוקה המשותפת ברורה מספיק כדי שנתאחד סביב המטרה של הוזלת יוקר המחייה בישראל  בכל התחומים: החל ממזון, מים, אנרגיה, תקשורת, חינוך, תחבורה ועד לחינוך ובריאות.

דבר נוסף שגילינו, הוא שיש הטיה מטה של המדד באמצעות שימוש בהתחכמויות חשבונאיות. למעשה, ההוצאות של משקי הבית עלו הרבה יותר ממה שמפרסמת הלשכה לסטטיסטיקה. אמר לי יהודה, אב חד הורי החבר אצלנו בקבוצה: ההוצאות ב-4-3 השנים האחרונות עלו ב-30% בעוד שהמדד מראה עלייה של 3% לשנה – איך זה יתכן? כל ישראלי שיוצא מהסופר מביט בתדהמה בחשבון ויודע שיהודה צודק: האינפלציה האמִתית היא כ-8%-9% בשנה. זה לא רק שאנחנו אומרים את זה – גם ירון זליכה (לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר) ולמעשה גם הדו"ח של בנק ישראל מאשרים היום שקצב עליית המחירים בישראל הוא מהגבוהים בעולם.

מה מטרות התנועה?

  המטרה בגדול היא להביא להורדת מחירים. לא נסתפק ב"הקפאה" או בהוזלות נקודתיות. אנו מבינים שזה תהליך ארוך – ידרשו תובנות ושינוי מודעות. ע"י שינוי הרגלי הצריכה יבינו אזרחי ישראל את הכוח שלהם לשנות: תחילה את עצמם וסביבתם הקרובה ומשם למעגלי השפעה רחבים יותר. השינוי יבוא מתוכנו, וההתנהגות היום יומית שלנו היא זו שתזעזע את המערכת יותר מכל ההפגנות. עם הזמן, יצרני המזון יאלצו להגיב לשנוי ההעדפות שלנו ויורידו מחירים. אנו רואים ניצנים של התהליך – אמנם לא בכל תחום, אבל יש היום אלטרנטיבות שלא היו קיימות לפני שנה. בסופו של התהליך, החישובים שלנו מראים שניתן לחסוך כ 30% מההוצאות המשפחה, שהיום זורמות כרווחים לידי הקרטלים והטייקונים. זהו בערך הפער במחירי מזון שעליו גם מצביע בנק ישראל – אבל בתחומים מסוימים הם מציינים שהפוטנציאל להורדת מחירים אפילו גדול יותר. וזה רק במזון. פירוש הדבר, שניתן יהיה לצמצם את ההוצאה הלאומית בסופרים ולחסוך כ 20-25 מיליארד שקל. זהו סכום ששווה לכמעט חצי מתקציב הביטחון. סכומים אלה תוכל כל משפחה להפנות לחסכון, לחינוך ולכל תחום שתרצה.

למדנו שהבעיה של המחירים הגבוהים נובעת מהשליטה המונופוליסטית של כמה גופים. לגוף מונופוליסטי עדיף תמיד לייצר בכמויות קטנות ולמכור במחירים גבוהים. הוא יודע שהציבור שבוי בידיו. הציבור חייב לקנות את המוצרים, ולכן בכל מקרה הכסף ייפול לידיו. דבר זה גורם למחירים גבוהים מחד ולצמצום הייצור – דבר שפוגע בתעסוקה ובמשכורות. יתרה מזו, הכסף שאנחנו מעבירים לגופים הגדולים לא נשאר תמיד בארץ, חלקו מועבר להשקעות בחו"ל, לא כולן מוצלחות. לכן קודם כול, אנחנו ממליצים לקנות אצל היצרנים הקטנים. שנית, ללכת לחנויות הזולות יותר, לחשוב פעמיים על כל הוצאה.

איך מתבצעת הפעילות?

יש לנו קבוצה בפייסבוק. אנחנו מביאים מידע, סקרים על חנויות ועל מחירים. הקבוצה משמשת פלטפורמה ליצירת מפגשים ברמה המקומית. אנחנו מארגנים קבוצות של אנשים שגרים בסמוך זה לזה. הקבוצות האלה נפגשות פעם בשבוע על יד הסופר הקרוב למקום מגוריהם, שם הן מחלקות פלאיירים לאנשים הבאים לקנות ומסבירים להם איך אפשר לשנות ולהשפיע על ידי שינוי בהרגלי הקנייה. אנחנו רוצים ליצור שינוי תודעה ושינוי התנהגות. אם  נתמיד בפעילות שלנו, לא תהיה ברירה לחברות אלא להוריד מחירים.

מה החזון שלכם?

אנחנו שואפים לכך שיותר ויותר אנשים יממשו את המחאה באמצעות שינוי בהתנהגות היומיומית שלהם. כך נצליח לערער את הסדר הכלכלי הקיים. אנחנו רוצים להגיע לכמה עשרות קבוצות שעומדות פעם בשבוע על יד הסופר ועושות הסברה. עם הזמן נביא לשנוי שיאפשר לילדינו, אלה שחולמים בעברית, כמו שאמרה דפני ליף, להישאר לחיות בארץ, שיקרה לא רק לכיסנו אלא גם ללבנו.

------------

* המקור: www.j14.org.il , 26.1.2012.