פרופסור חנן חבר מגיב על מאמרו של דויד גרוסמן*

המאמר שפרסם דויד גרוסמן ב"הארץ" ("למה מי מת", 24.2.2012) מדיד שינה ומהפך חדרי בטן. גרוסמן הוכיח שוב את אומץ הלב הציבורי שלו ואת רגישותו המוסרית כשלא חשש מלזעוק את זעקת קורבנות הכיבוש ולהטיח בפנינו את עובדת קיומן של עוולות שהדעת אינה סובלת והן נעשות בשמנו ומטעמנו.

מהמאמר של גרוסמן אפשר להסיק, נגד כוונתו כנראה, שלכאורה היה אפשר אחרת. לכאורה היה אפשר לקיים את הכיבוש מתוך שמירה על החוקים - היינו, בדרך נאורה ודמוקרטית, בלי לזרוק עם שלם לצדי הדרך.

---------

* ראו: חנן חבר, "הארץ", 28.2.2012: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1651925