הוועדה לביעור האפליה הגזעית של האו"ם

קוראת לממשלת ישראל

לגנוז חוק המפלה את הבדואים בנגב

הוועדה לביעור האפליה הגזעית של האו"ם הביעה את דאגתה מהמצב הקיים בקהילות הבדואיות בנגב, במיוחד מהמדיניות [של ממשלת ישראל, י"א] של ההריסות ובמיוחד הריסת בתים ומבנים אחרים. הועדה מודאגת עוד מהקשיים ההולכים וגוברים של אנשי הקהילות הללו בהשגת נגישות על בסיס שוויוני לתושבים היהודים, לאדמות (מקרקעין), לדיור, לתעסוקה ולבריאות הציבור.

הוועדה ממליצה שהמדינה תתייחס באופן משביע רצון לבעיות העומדות בפני הקהילות הבדואיות, במיוחד ביחס לאבדן אדמותיהם ונגישות למקרקעין נוספים. הוועדה גם ממליצה שהמדינה תגביר את ממאמציה להבטיח גישה שוויונית לחינוך, תעסוקה, דיור ובריאות הציבור בכל האזורים שהם בשליטתה המעשית של המדינה. בהקשר זה על המדינה למשוך את תזכיר החוק המפלה  "חוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב של שנת 2012" [המבוסס על דו"ח פראוור, י"א] אשר יכשיר חוקית את המדיניות המתמשכת של הריסת בתים והנישול בכוח של הקהילות הבדואיות הילידות. (9.3.2012)

הבדואים בנגב: קשיי הנגישות

לשירותים ממשלתיים וציבוריים

לרגל היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית, הפורום לדו קיום בנגב פרסם דו"ח בנושא הנגישות לשירותים ממשלתיים, מסחריים וציבוריים בישובים הבדואים בנגב, ובנושא תעסוקת עובדים ערבים בשירות המדינה בנגב. הדו"ח מציין:

לאור הטענות הנשמעות על ידי המדינה, לפיהן מעבר לישובי קבע יטיב עם האוכלוסייה הבדואית ויאפשר לה רמה גבוהה של שירותים,  מתמקד השנה הדו"ח בנושא השירותים הניתנים בעיירות. מהדו"ח עולה תמונה עגומה. בכל הישובים הבדואים שנבדקו, למעט העיר רהט, אין לשכת תעסוקה חרף העובדה כי שיעור התעסוקה בהם נמוך ביותר ותושביהם שרויים במצוקה כלכלית. כמו כן באף אחד מהישובים, למעט רהט בה ניתן שירות חלקי, אין שירות, ולו חלקי, של משרד הפנים. מבחינת שירותי הביטוח הלאומי חל שיפור מאז הדו"ח של השנה שעברה ובישובים נוספים החלה להגיע פעמיים בשבוע ניידת של הביטוח הלאומי. יחד עם זאת, ניתן לראות כי למרות שבחלק מהישובים היהודים מספר תושבים קטן יותר(ירוחם, מצפה רמון) זמין בהם  סניף קבע של הביטוח הלאומי. בכל הישובים הערבים אין סניף של שירותי דיור ציבורי או שירותי סיוע בשכר דירה. כמו כן, על פי התקנות שהוגדרו על פי משרד הבינוי והשיכון לקבלת מענק סיוע בשכר דירה, אף אחד מהישובים הערבים בנגב, למעט הישוב רהט, אינו נכלל ברשימת הישובים הזכאים לסיוע זה. כל הישובים היהודים שנדגמו, וגם ישובים יהודים מבוססים ביותר שלא נדגמו בדו"ח זה (כדוגמת להבים) מופיעים ברשימה זו.

מבחינת נגישות לתחבורה ציבורית למשל עולה כי יש שיפור מסוים בכמות הישובים אליהם מגיעים קווי אוטובוס, ויחד עם זאת, כמות האוטובוסים הזמינה היא פחותה מזו הזמינה בישובים היהודים בנגב, ולישובי המ.א אבו בסמה כלל לא ניתנים שירותי תחבורה ציבורית. גם מבחינת שירותי בזק חל שיפור בחלק מהישובים, כך למשל בישוב רהט. מאידך, במ.א אבו בסמה כלל אין תשתית של בזק, בלקיה עדיין ישנן שתי שכונות נטולות תשתית, ובתל שבע קיימת תשתית אך היא אינה פעילה ולפיכך התושבים לא יכולים לממש את שירות זה. מבחינת שירותי בנקים ניתן לראות כי למעט בישוב רהט בו קיים סניף בנק וסניף אקספרס ובישוב חורה בו קיים סניף אקספרס, באף אחד מהישובים הבדואים אין סניף בנק.

תחנות לבריאות המשפחה קיימות ברוב הישובים שנדגמו. מדאיגה העובדה כי בישובים אל סייד, תראבין וכוחלה לא קיימת תחנה לבריאות המשפחה, דבר המאלץ את הזקוקים לשירותיה להתנייד לישובים אחרים. ממציאות זו נובעים מצבים בהם נשים שאין ביכולתן להגיע לתחנות מחוץ לישוב נאלצות לוותר על השימוש בשירותי התחנות וילדיהן לא זוכים אף הם לטיפול ולמעקב הנדרשים.

מבחינת תעסוקת ערבים בשירות המדינה עולה משיחה עם הממונה על חופש המידע בנציבות שירות המדינה כי במהלך השנה האחרונה לא חל שינוי של ממש והוא עומד על כ- 4.5% מסך המועסקים בנגב. נתון זה מצער ומדאיג ביותר נוכח העובדה כי שנת 2012 הוגדרה כשנת יעד עבור מצב בו 10% מהמועסקים בשירות המדינה הם ערבים.

מארס 2012

הדו"ח נשלח לחברי כנסת ומכתבים בנושא הועברו לשרים הרלוונטיים.

לינק לדו"ח המלא באתר פורום דו-קיום בנגב:

http://www.dukium.org/heb/wp-content/uploads/2012/03/Racism_Report_Hebrew_2012.pdf