פוגרום לילי נגד פליטים מאפריקה בשכונת שפירא בת"א

בזמן שחגגתם

מאת אליזבת צורקוב*

פשע השנאה במוצאי יום העצמאות (בלילה שבין יום ה' 26.4 ליום ו' 27.4.2012) נגד פליטים אפריקאים הוא תוצר של הסתה מחושבת היטב שמונהגת על ידי ממשלת ישראל.

ליל חמישי היה לילה סוער בשכונת שפירא בדרום תל אביב. בטווח זמן של כחצי שעה נזרקו חמישה בקבוקי מולוטוב לעבר דירותיהם של מבקשי מקלט מאריתריאה בשכונה וגן ילדים שהופעל על ידי מהגרים מניגריה. הנזק שנגרם לרכוש הוא רב, אך מלבד שאיפות עשן, לא היו פגיעות בגוף. משטרת ישראל פתחה בחקירה של האירוע, אך התנהלותה הראשונית מעידה של חוסר עניין בחקירת פשע זה – המשטרה הצדיקה את העדר הפרסום של הודעה בנושא בכך שלא מדובר בפשע "רציני" ואף רמזה כי ייתכן שמדובר ב"מעשה קונדס של נערים".

זוהי אינה ההתקפה הראשונה נגד קהילת הפליטים בישראל, אם כי היא החמורה ביותר מבחינת ההיקף ומידת הארגון שלה. תקיפות של פליטים אפריקנים על רקע גזעי מתרחשות לעיתים תכופות, ורובן כלל לא מדווחות. בין הפליטים שניסו להתלונן היו שדיווחו ל"מוקד סיוע לעובדים זרים" ששוטרים שלחו אותם לחפש מתורגמן. התנהלות זו גורמת להם לחוש שלמשטרה אין עניין בפענוח הפשע, ולעיתים הם אף נתקלים בעוינות גלויה של המשטרה. עדות לכך הוא המקרה של אדם אפריקני אשר התעללות אכזרית  בו תועדה בסרטון שנמצא לאחרונה בטלפון נייד של נערים מיפו; אדם זה טרם ניגש למשטרה כדי להתלונן.

צילום: ליאורה יוקלה

לצד חוסר העניין של המשטרה אשר מונע טיפול אפקטיבי בפשעים שכבר התרחשו, מדינת ישראל אינה עושה דבר כדי למנוע מפשעים כאלו להתרחש מבעוד מועד. למעשה, דובריה הרשמיים של מדינת ישראל, שרים בממשלה, חברי כנסת, נבחרי ציבור, הם האחראים העיקריים למסע ההסתה נגד הפליטים והזרים החיים בישראל שאת תוצאותיו ראינו בשכונת שפירא. תחרות על מקומות עבודה, מגורים ושירותים בין מגזרים מוחלשים של האוכלוסיה המקומית ומהגרים אשר גורמת לחיכוכים, לעיתים אלימים, קיימת ברחבי העולם ואינה ייחודית לישראל. חיכוכים אלו גורמים לעיתים קרובות ליצירה ולחיזוק של דעות גזעניות. ההסתה הגזענית בישראל היא ייחודית בכך שהיא מגיעה מהראש, לעיתים אף מהקודקוד של המערכת כולה – ראש הממשלה.

ההסתה של נבחרי הציבור הישראליים מורכבת ממספר מיתוסים שעליהם הדוברים הרשמיים טורחים לחזור שוב ושוב. הטענה העיקרית אותה מעלים דוברים רשמיים של המדינה היא כי מבקשי המקלט הם למעשה "מסתננים" (המילה טעונה במשמעות של איום ביטחוני), מהגרי עבודה לא חוקיים. כך, שר החינוך גדעון סער טען לפני מספר חודשים כי: "ש לעצור את הצפת המדינה במהגרים מאריתריאה. הם לא פליטים, אלא מהגרי עבודה." גדעון סער לא טרח להסביר למאזיניו כיצד יכול להיות כי ברחבי העולם, 83% מאזרחי אריתריאה מוכרים כפליטים, ואילו בישראל, בקשות המקלט שלהם (לצד בקשות המקלט של אזרחי סודאן) כלל לא נבחנות.

לצד הטענה כי הפליטים הם למעשה מסתננים, נבחרי הציבור הישראלים מציגים את הפליטים (אשר כיום מונים כ-45 אלף איש) כאיום דמוגרפי קיומי. ראש הממשלה אמר כי: "אני רואה בתופעה של הצפה בלתי חוקית של מסתנני עבודה בלתי חוקיים איום על הכלכלה, על החברה, על הביטחון וגם על המרקם הדמוגרפי העדין שעליו מבוססת מדינת ישראל". שר המשפטים, יעקב נאמן, הצהיר כי: "מדינת ישראל עומדת בפני סכנה קיומית לאור גל המסתננים מהגבול עם מצרים." דוברים אלו לא טרחו לציין כי גם אם יינתן למבקשי המקלט מעמד של פליט, מעמד זה הוא זמני ובישראל, בניגוד למדינות אחרות, אינו מאפשר כל הליך של התאזרחות.

טענות גזעניות נוספות הן כי הפליטים מפיצים מחלות ונוטים לפשיעה. ההתבטאות כי בדרך לישראל נמצאים "מאות אלפי עובדים זרים עם מחלות צהבת, שחפת, חצבת, איידס, סמים ונתונים קשים" לא הגיעה מטוקבקיסט משועמם, אלא משר הפנים בכבודו ובעצמו. דוברים מטעם המשטרה מצהירים שוב ושוב על עלייה בפשיעה בקרב הפליטים. כך למשל, מפקד מרחב דרום תל אביב, ניצב-משנה יורם אוחיון הצהיר בישיבה בכנסת כי: "יש מגמה לא טובה בריבוי פשעים והתנהלות במצבים לא פשוטים מתחילת היום בתי ספר ועד חיי הלילה.. אין ספק שמדובר בבעיה לאומית מספר אחת, איום אסטרטגי על מדינת ישראל ממעלה ראשונה". עם זאת, נתונים רשמיים שהמשטרה מפרסמת מעידים כי לפליטים נפתחים פי 2.5 פחות תיקיים פליליים מאשר לישראלים.

ישנן מספר מטרות של מסע הסתה מאורגן זה, ובכלל זאת, הצדקה של מדיניות גזענית כלפי הפליטים אשר סותרת את התחייבויותיה של ישראל בהתאם לאמנות בינלאומיות עליהן חתמה. מעבר לכך, הסתה זו משרתת את נבחרי הציבור בחיזור אחד קולות של מצביעים התומכים במדיניות "תקיפה" כלפי זרים. ההפגנה שנערכה ביום שישי בשכונת שפירא נגד הגזענות והאלימות הייתה הדגמה לתועלת נוספת של מסע הסתה זה מבחינת הממשלה – פילוג ושיסוי של אוכלוסיות מוחלשות אחת נגד השנייה. הפשיעה, ההזנחה והעדר התשתיות בדרום תל אביב בפרט, ובפריפריה הישראלית בכלל, הם תוצר של מדיניות ארוכת שנים של ממשלות ועיריות. מסע ההסתה אשר מציג את הפליטים כשורש כל רע מאפשר למדינה להתחמק מאחריותה לדאוג לתושבי דרום תל אביב והפריפריה. כאשר האוכלוסיות המוחלשות עסוקות בהאשמות הדדיות ובדיכוי אחת את השנייה, הן לעולם לא יצליחו להתאחד ולדרוש מהמדינה למלא את חובתה כלפיהם.

התוצאות של מסע הסתה זה ניכרו בליל חמישי בשכונת שפירא, וכמו בתקיפות קודמות על רקע גזעי, לא נשמעה כל תגובה מהמדינה. דוברי הממשלה אשר מסיתים נגד הפליטים תחת כל עץ רענן לא טורחים לגנות תקיפות של חסרי ישע אלו, גם כאשר היעד הוא פעוטות הישנים בגן ילדים.

------------

* אליזבט צורקוב היא תושבת דרום תל אביב ופעילה ב"מוקד לסיוע לעובדים זרים". המקור: saloona.co.il/