מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

קשה להיות זקן בישראל

לאחרונה, במסגרת של תשדירי שירות ברדיו, בטלוויזיה ובקולנוע, מטעם עמותת "כן לזקן", זקנות וזקנים קבלו מרה על הזנחה ועל התנהגות משפילה של ילדיהם הבוגרים כלפיהם. התשדיר קשה לצפיה ולשמיעה. באופן אסוציאטיווי קובלנותיהם הזכירו לי מנהגים שיוחסו, אולי הם שקר וכזב, לאסקימוסים, לשבטים מסוימים באפריקה ובאזורים מסוימים ביפאן, כאילו בהגיע אנשים לגיל זקנה מֻפלגת משפחותיהם השליכו אותם  רחוק מבתיהם, להרים, לגווע שם ולהיות טרף לחיות פרא.

התופעה שהוצגה באותם תשדירי שירות אכן קיימת  ולה מגוון רחב של ביטויים. בין השאר ישנם מי שמשתלטים על רכוש הוריהם הזקנים ואחרי כן זורקים אותם לכלבים, נותנים להם לחיות בתנאים של מצוקה וחוסר כל עד כדי הרעבתם; מכניסים אותם למוסדות גריאטריים ושוכחים אותם שם; בזים להם ומנסים לחנך אותם; נותנים להם להרגיש שהם חסרי תועלת ואוכלי חינם; מנתקים אותם מהנכדים שלהם; ועוד. לעתים אפשר לשמוע בנות ובנים בוגרים המנסים להצדיק את יחסם המתנכר להוריהם בכך שבילדותם הוריהם לא טיפלו בהם כיאות, לא דאגו לצרכיהם, התאכזרו להם. גם אם טענותיהם נכונות נקמה מסוג זה היא אכזרית, בלתי אנושית ומחנכת רע את הדור הצעיר.

ואולם, אסור בהחלט לתאר את התופעה בלשון של הכללה. הכללה מעין זו עושה עוול משווע כלפי אותם בנות ובנים בוגרים אשר מטפלים במסירות אין קץ בהוריהם המזדקנים.

כמו כן, בטרם דנים בתופעה הזו חובה לדעתי להצביע בהדגשה  על מי שנתן ונותן את הדוגמה ביחסו השלילי כלפי הזקנים בישראל, כוונתי לממשלה, זו הנוכחית וגם קודמותיה. והבולטת מכולן היתה ממשלתו של בנימין נתניהו שבאמצעות קיצוצים דרסטיים בסעיפי השירותים הסוציאליים בתקציב המדינה ורפורמות בנושאי הקצבאות והפנסיה פגעו בצורה אנושה בזקנות ובזקנים, במיוחד בערירים מביניהם, בנכים, בגמלאים, באמהות החד-הוריות ובילדיהן,  ב ח ל ש י ם.  

בשנים האחרונות נרשמה שחיקה חמורה בקצבאות הזקנה בשל הצמדתן למדד במקום לשכר הממוצע במשק, והקפאתן למשך חודשים ארוכים. בישראל,  עדיין כל משפחה חמישית ויותר מקרב הזקנים היא ענייה, וישנן עדיין 84,500 משפחות כאלו. שיעורן גבוה במיוחד בקרב האזרחים הערבים. במציאות היום-יומית, יותר משליש הזקנים בישראל חיים במצוקה ובמחסור. הראייה - הביקוש הגדל והולך לבתי תמחוי; תורים ארוכים ליד מחסני החלוקה, בעיקר ערב החגים; זקנים האוספים בקבוקים להשלמת הכנסתם; וגם זקנים אחרים המחטטים בפחי אשפה.

בהתייחסה לרפורמה  בחוק הפנסיה הצוברת שנכנסה לתוקף ב-1 באוקטובר 2003, עמותת "כן לזקן" מזכירה את העובדה לפיה  נקבע שהגמלאים, המקבלים כבר גמלה, ישלמו 1% ממנה כ"דמי ניהול". הגמלה שלהם קטנה ב- 1% ועל כך יש להוסיף ירידה ערכה  הנובעת משיטות עדכונה. כמה עשרות שקלים פחות בהכנסתו של מי  שמקבלים 4,000 ₪, 3,000 ₪ ואף פחות לחודש פוגעים ברמת החיים שלהם. בשל המשבר הפיננסי הכלל-עולמי  מצבם של הזקנים בשכבות החלשות מבחינה כלכלית עלול להיות עוד יותר קשה, בין השאר בגלל הצטמקות הפנסיות, ירידת ערכן של קרנות הגמל וההשתלמות.

 

עמותת "כן לזקן" גם תובעת הכללת האשפוז הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בהסבירה תביעה זו, העמותה מציינת כי חוסר רציפות הטיפול הרפואי ופיצולו בין משרד הבריאות (סיעוד), קופות חולים (סיעוד מורכב) והמוסד לביטוח לאומי (גמלת סיעוד), יוצר כפילויות ופוגע ברצף ובתאום הטיפול. האשפוז הסעודי, כפי שניתן היום, סובל מהעדר מימון כרוני, וסובל מאילוצי תקציב. מכאן עול נפשי וכספי כבד ביותר על הזקן ומשפחתו: עלות חודשית למיטה סיעודית נעה בין 9,000 ₪ ל- 15,000 ₪. המשפחות נאלצות לבקש סיוע ממשרד הבריאות במימון. הסיוע ניתן לאחר מבחן הכנסות של החולה עצמו וילדיו, כולל דירת הזקן שלעיתים נאלצים למכרה. מעבר לצער וההכבדה המוטלת על הזקן ומשפחתו, זהו גם מנגנון יקר ומסורבל.

כיום, משלם הציבור כסף רב לחברות הביטוח למקרה שיזדקק לאשפוז הסיעודי. בפועל, מקבלים בשעת הצורך מחברות הביטוח, אם בכלל, סכומים חלקיים ולתקופה מוגבלת. מה עוד שלפי השיטה הקיימת חברות הביטוח רשאיות להפסיק את הביטוח לאחר כמה שנים; הן אף מעלות מדי פעם את דמי הביטוח באחוזים נכבדים. שיטה זו מעשירה את חברות הביטוח, מרוששת את הזקנים החולים ואת בני משפחותיהם, ומזינה את הבירוקרטיה הממשלתית. חוק שהוצע על-ידי "כן לזקן" כולל את התביעות הבאות: הכללת האשפוז הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי; העברת האחריות לאשפוז הסיעודי לקופות החולים ופיקוח משרד הבריאות על מתן השירות.

קשה להיות זקן, במיוחד אם קיימות  בעיות של בריאות לקויה, מוגבלות גופנית ואו נפשית, ומצוקה כלכלית. אך בנוסף לכך, קיימת גם בעיה של יחס. למשל, בימים האחרונים הופתעתי לגלות באתר של מפלגה מסוימת (אני מוותר על התענוג לחשוף את זהותה) פרסום בו היא תקפה מפלגה יריבה אשר לטענתה שכרה קשישים בשכר  במערכת הבחירות שלה לעיריית תל אביב-יפו. באותו פרסום שהשתרע על פני  שמונה שורות בלבד הוזכרו בלעג "קשישים", "זקנים", ו"מבוגרים מאוד" 6 פעמים.

                                                                                      י.א.         

 

 



 

 

 

12/15/2008