תורכיה: הפמיניסטית פינאר סלק (Pinar Selek)

נדונה למאסר עולם

אחרי שזוכתה שלוש פעמים בידי בית המשפט בתורכיה בעוון השתתפותה בהתנקשות שאירעה בשנת 1998, נדונה הסוציולוגית, הסופרת והפמיניסטית פינאר סלק (41) למאסר עולם בתום משפט שנערך נגדה בפעם הרביעית באיסטנבול. פינאר סלק נעצרה בשנת 1998 והיתה כלואה במשך כשנתיים וחצי. לאחר שחרורה מהכלא בשנת 2000 ובעקבות זיכויה הראשון בשנת 2006 היא עזבה זמנית את תורכיה. כיום היא חיה בעיר שטרסבורג בצרפת. עם היוודע דבר פסק הדין ב-24.1.2013 ונוכח הסכנה ששלטונות תורכיה ידרשו משלטונות צרפת להסגירה לידיהם בהסתמכם על הסכם ההסגרה עליו חתומות שתי המדינות - הודיעה פינאר סלק כי בכוונתה לבקש מקלט מדיני בצרפת. 

פינאר סלק נעצרה ב-9 ביולי 1998 כאשר יצאה מהאולפן בו הדריכה ילדי רחוב. במעצרה היא נחקרה על קשריה עם מפלגת העבודה הכורדית שבמחתרת. החוקרים האיצו בה שהיא תסגיר את שמותיהם של אנשים שהיו קשורים עם פרויקט של מחקר אוניברסיטאי בשאלה הכורדית. בעת מעצרה, נודע לה משידורי הטלוויזיה שהיא חשודה בהנחת פצצה ב-9 ביולי 1998 בבזאר המצרי באיסטנבול שבעקבות התפוצצותה גרמה למותם של שבעה בני אדם.

אחד החשודים שנעצר, עבדולמג'יד אוזטורק (Abdulmecit Ozturk) "הודה" בחקירתו שהוא הכין את הפיגוע בסיועה של פינאר סלק. מאוחר יותר, כאשר הועמד לדין, חזר בו אוזטורק מעדותו נגד פינאר סלק. הוא  גילה ש"הודאתו" נסחטה ממנו תחת העינויים הקשים בעת חקירתו.

בשנים 2006, 2008 ו-2011, שלוש ערכאות משפטיות זיכו פעם אחר פעם את פינאר סלק.  ששה דו"חות מומחים קבעו שהפיצוץ הקטלני לא נגרם בגלל פצצה שהונחה במקום אלא בעקבות דליפה גז שגרמה להתפוצצות מיכל גז. בית המשפט לא קיבל את טענת המשטרה שמדובר היה בפיגוע טרור. הוא קבע שלא הוכח האופי הפלילי של התפוצצות וציין  את נסיגתו של עד התביעה המרכזי מההודאה שכאמור נסחטה ממנו תחת עינויים בעת מעצרו וחקירתו.

ואולם, פעם אחר פעם,  בית המשפט לערעורים דחה את שלושת הזיכויים. אחרי ארבע-עשרה שנים מהאירוע המשיכה מערכת האכיפה בתורכיה לרדוף את פינאר סלק. קיימת סכנה שצרפת תסגיר אותה לתורכיה בשל הסכם הסגרה עליו חתומות שתי המדינות. 

פינאר סלק איננה ממוצא כורדי. בראיון שהעניקה בשנת 2010 לעיתון הצרפתי "הומניטה", היא הבהירה, "בתורכיה, כולם יודעים שאני מתנגדת לאלימות, שאני פעילה במאבק למען פתרון של שלום בכורדיסטאן ומתנגדת להכחשת השואה הארמנית".

פינאר סלק גילתה שבעת מעצרה וחקירתה היא עברה עינויים קשים ביותר. באחד מכתביה אותם רשמה בכלא היא ציינה, "... אלוהים אני מצטערת. (...) אפשרו לי לחיות כמו מקק". בשנת 2006, נסעה פינאר לגרמניה ולצרפת בהן נהנתה ממלגות מחקר שהועמדו לרשותה.

פינאר סלק היא בת למשפחה של פעילים פוליטיים: הסבא שלה, כֶּמאל סלק (Cemal Selek), הוא ממייסדי מפלגת הפועלים התורכית, ואילו אביה, אָלפּ סלק (Alp Selek) הוא עורך-דין ואיש שמאל. נראה שפינאר סלק משלמת את מחיר השתייכותה למשפחה שבלשון המעטה אינה נהנית מאהדת השלטונות בתורכיה. הכרעת הדין במשפט הרביעי נתקבלה בצל ציד המכשפות המתנהל בשנים האחרונות בתורכיה. מדינה זו רשמה שיא בינלאומי במעצרם של עיתונאים, והיא מנהלת מסע רדיפות מתמשך נגד בני המיעוט הכורדי.

פינאר סלק קבעה שבתורכיה קיימות שלוש אופציות בפני מי שאוהבים את ארצם ונאבקים למען חרות תושביה:  "הכלא, המוות או הגלות". היא הצהירה שהיא תתמיד במאבקה, שהיא מתגעגעת למולדתה ומצפה ליום שתוכל לשוב לחיות בה. היא ציינה, שאומנם קשה לה, אך היא תחזיק מעמד עדה הסוף. "אני עייפה, אך בזכות  הסולידריות ממנה אני נהנית, אני חזקה".

ספורים ואמנים, כמו חתן פרס נובל, אורהאן פמוק, הסופר ישאר כמאל והשחקנית דניז טורכאלי התגייסו לימינה של פינאר סלק.  למחרת מתן גזר הדין נגדה, במסיבת עיתונאים שנערכה בעיר שטרסבורג, השתתף לצידה הסופר הגרמני גונתר וולראף.

י. אלגזי