דו"ח הגזענות בישראל 2012*

ממצאים עיקריים

510 מקרים ואירועים תועדו בדו"ח הגזענות 2012, המכסה את התקופה שבין ה-15 במרץ 2011 ועד ה-15 בפברואר 2012, דהיינו 11 חודשים. אלה הם רק המקרים המתועדים בדו"ח, והמספרים לא מקיפים, כמובן, את כל ביטוייה המוחשיים של הגזענות שהתקיימו במהלך השנה האחרונה. המקרים שהגיעו לדו"ח הם רק אלה שפורסמו בכלי התקשורת או שארגוני המטה למאבק בגזענות טיפלו בהם. כלומר, יכול להיות שיש הבדל בין מה שקרה בפועל, לבין התיעוד שנעשה בנושא זה. היקף הדו"ח לשנת 2012 שונה מזה שהופק בשנה שעברה, אשר כיסה 12 חודשים ולא 11 חודשים, ומספר האירועים שהכיל עמד על 552 אירועים.

הדו"ח מתייחס בין היתר להשוואה רב-שנתית של התיעוד של המטה, שהיא מדד תקף לכשעצמו, ויכול להצביע על הבדלים בין השנים, ובכלל זה על עלייה במקרים, אבל לא אחד לאחד לגבי הכמות הלא-ידועה של מקרי גזענות באשר הם שאירעו בישראל. ההערכה היא שקיימים לפחות עשרות של אירועי גזענות שלא הגיעו לתקשורת או לטיפולם של הארגונים במטה.

35 הצעות חוק גזעניות ו/או אירועים הקשורים להצעות

עיקרן של הצעות החוק הגזעניות והמפלות הונחו על שולחן הכנסת במטרה אחת ויחידה : להצר את מרחב המחיה והפעולה של האזרחים הערבים בישראל. בדומה, חלקן של ההצעות  נועד להגביל ולהצר את מרחב המחיה והאפשרויות העומדות בפני מהגרי העבודה והפליטים שהגיעו לארץ במספרים גדלים בשנים האחרונות. כשמדברים על חקיקה גזענית, אי אפשר שלא להתייחס לחקיקה קיימת ולחוקים תקפים שאמורים לסייע למיגור הגזענות בארץ, אולם לצערנו, גורמי האכיפה לא פועלים הלכה למעשה בעניין והגזענות חוגגת. לעומת זאת, קיימת בכנסת הנוכחית קבוצה של חברי כנסת המתחרים ביניהם בהנחתן של הצעות חוק גזעניות על שולחן הכנסת, זאת במטרה להגביר את האהדה כלפיהם בקרב הקבוצות הפוליטיות עמם הם נמנים.

חברי כנסת שלא מהססים להגיש הצעות חוק גזעניות עושים שימוש בכיסוי התקשורתי לאותן הצעות חוק כדי להוסיף ולהסית כנגד האזרחים הערבים בארץ, וכנגד מהגרי העבודה והפליטים.

59 אירועי גזענות של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל

בפרק זה נרשמו 60 מקרי הסתה ו/או התבטאות ו/או פעולה גזענית מצדם של נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל ומספר זה של אירועים היה מפוצל לארבע הקבוצות הנפגעות ביותר מגזענות בארץ. אזרחים ערבים היו במוקדם של 25 אירועים, אזרחים יוצאי אתיופיה ספגו שני אירועים, אזרחים ממוצא מזרחי ספגו שמונה אירועים והפליטים ומהגרי העבודה עמדו במרכזם של מספר אירועים שווה לזה של הערבים. בדו"ח הנתון, מצאנו לנכון לבחון, בין היתר, גם את רמת הפגיעה באותן קבוצות המהוות קורבנות תורניים של הגזענות בארץ. הממצאים מאשרים את התפיסה הרווחת שבעצם ככל שאין אכיפה לחוקים המונעים הסתה גזענית וככל שהיועץ המשפטי נמנע מלהורות על פתיחה בחקירה והעמדה לדין של מסיתים, כך מוסיפים נבחרי ציבור ומובילי דעת קהל להסית ואף זוכים לחשיפה תקשורתית המחזקת אותם בקרב הקהל ממנו הם מגיעים.

כשרבנים מעזים להסית נגד ערבים במסווה של פרשנות דתית לפסוקים בתורה ושר המשפטים אינו מוצא לנכון להעמידם לדין משמעתי, על אף הפניות החוזרות והנשנות אליו, רבנים אלה מקבלים למעשה הכשר למעשיהם. באופן דומה זוכים נבחרי ציבור אחרים לעידוד ולחיזוקים המאפשרים להם להמשיך ולהסית באין מפריע.

37 אירועי פגיעה בחופש הפעולה הפוליטי של מנהיגות הציבור הערבי

מנהיגות הציבור הערבי בארץ הנה קבוצה נרדפת, והגורמים השונים מתמידים בפעולות שנועדו להקשות עליהם ולהצר את מרחב הפעולה שלהם כנבחרי ציבור. בין היתר סובלת קבוצה זאת מחקירות חוזרות ונשנות, כתבי אישום, איסור כניסה למוסדות מסוימים, איומים על חייהם והגבלת הפעולה שלהם בהחלטות של ועדת האתיקה של הכנסת ומאמצעים שונים נוספים. אומנם,  השנה חלה ירידה במספר המקרים שתועדו כמקרי דה לגיטימציה של נבחרי הציבור הערבי אבל לעומת זאת בולט שעיקר הפעולות וההסתה היו מכוונים כנגד חברת הכנסת חנין זועבי. מתקפות וניסיונות אלו נעשים על ידי חברי כנסת ושרים המנסים להרוויח הון פוליטי באמצעות שיבוש עבודתם ו/או העלבתם של נבחרי הציבור הערבי ודרכם גם את ציבור בוחריהם.

13 אירועי פגיעה ברגשות דת

הדו"ח מסמן ירידה במספר אירועי פגיעה ברגשות דת, אולם עליית מדרגה באופי האירועים לעומת השנים שעברו. בשנים שעברו הפגיעה התבטאה באמירות ובהסתה ואילו בשנה שחלפה כל הגבולות נחצו והפגיעה הגיעה לכדי פגיעה פיזית בבתי תפילה, שריפת והצתת מסגדים ובתי כנסת. תחת הכותרת של פעולות "תג מחיר" התחילו אנשים בודדים ו/או קבוצות מאורגנות לפעול לחילול בתי קברות ולבצע פגיעה בבתי תפילה כאמצעי להתססת ההמונים. יש לציין כי פעולות אלה יש בהם להוציא את ההמונים למחות כנגד ואף להביא לידי עימותים אלימים ביותר בין הקבוצות השונות, ואם גורמי האכיפה לא יפעלו מספיק על מנת לגלות ולמצות את הדין עם אותם מפגעים, המצב עלול להידרדר חס וחלילה לכדי עימות והפרות סדר שלא יהיה אפשר להשתלט או למנוע אותם.

155 אירועי גזענות של מוסדות מדינה, בתי עסק וארגוני פרטיים וציבוריים

פרק זה כולל את המספר הגדול ביותר של אירועי גזענות והוא כולל, בין היתר, פעולות גזענות מצידם של מוסדות המדינה. הפגיעה בעיקר קשורה לזכות לדיור, ונעשית באמצעות הריסת בתים ו/או פינוי דירות. הפרק מקיף גם אירועים מצידם של בעלי מועדונים, בעיקר סלקציה בכניסה למועדונים. תיעדנו 61 תלונות של אזרחים מזרחים שלא עברו את הסלקציה ולא הורשו להיכנס למועדונים, תוך כך שנמנענו מלפרט את פרטי המועדונים בגלל הקושי המשפטי בלהוכיח סלקציה גזענית במקרים מסוימים ועל מנת שלא לחשוף את המתלוננים ו/א את המטה לתביעת דיבה. כמו כן, כולל פרק זה 22 אירועי הריסת בתים, 15 מהם הריסה חוזרת של  כפר אלעראקיב הלא מוכר בנגב.

מספר האירועים בפרק זה התפצל לפי החלוקה הבאה: 54 כנגד הציבור הערבי ובעיקרם הריסת בתים, 17 אירועים כנגד אתיופים, 66 אירועים כנגד מזרחים שבעיקרם סלקציה במועדונים ו-9 אירועים כנגד מהגרי עבודה ופליטים.

מוסדות המדינה ממשיכים לפגוע באזרחיה הערבים ועושים זאת בקור רוח, כשברור שהנפגעים מאותן הפעולות הן בעיקר ילדים, נשים וקשישים שמאבדים את קורת הגג שלהם.

50 אירועי גזענות בין אזרחים

כנגד ארבע הקבוצות של הערבים, יוצאי אתיופיה, המזרחים ומהגרי העבודה תועדו בשנה שעברה 57 אירועי גזענות שננקטה על ידי אזרחים אחרים. אירועים אלו כוללים, בין היתר, תקיפות פיזיות, הצהרות גזעניות ואיומים. האירועים שנכללים בדו"ח מונים 29 אירועים נגד ערבים, עשרה נגד אתיופים, ארבעה כנגד מזרחים ועשרה כנגד מהגרי עבודה ופליטים.

כאן המקום לציין, כי לפי הנתונים, חלה השנה ירידה במספר האירועים גזעניים מצדם של  אזרחים יהודים כלפי אזרחים ערבים. אין הסבר חד משמעי לירידה אולם היא מבורכת ויכולה לסמן כיוון רצוי, במידה שהפעולה ומיצוי הדין עם מבצעי אירועים גזעניים אלה בשנים שחלפו והפרסום על מיצוי הדין במקרים השונים תרם לירידה באירועים מהסוג הזה.

58 אירועי גזענות של כוחות הביטחון (המשטרה)

פגיעתם של כוחות הביטחון באזרחים נובעת מתוקף מיונם של האזרחים לפי מוצאם ולפי צבע עורם. השוטרים ואנשי כוחות הביטחון לא מהססים להשתמש בכוח מופרז כנגד אזרחים ערבים, אתיופים, מזרחים כמו גם מהגרי עבודה ופליטים. הדו"ח מונה 63 אירועי גזענות משטרתית שהתפצלו ל-21 אירועים כנגד ערבים, 27 כנגד אתיופים, חמישה כנגד מזרחים ועשרה כנגד פליטים ומהגרי עבודה.

חלה ירידה מינורית במספר אירועים כנגד ערבים, מ-28 מהדו"ח הקודם ל-21 בדו"ח זה, עובדה שניתן אולי לזקוף לזכותם של הארגונים הפועלים לחקירתם של שוטרים ולהעמדתם לדין. בנוסף, ייתכן שההצלחה בהעמדתו לדין ושפיטתו של השוטר שחר מזרחי, על אף הגיבוי הגדול שקיבל ממפקדיו, היה בה כדי להרתיע שוטרים במידת מה.

ממצא מדהים שעולה מהנתונים הוא המספר הגדול של אירועים כנגד אזרחים יוצאי אתיופיה. 27 אירועים גזעניים של שוטרים כנגד אתיופים, בייחוד לנוכח אחוזם הנמוך בכלל האוכלוסייה מוכיחים שמדובר בתופעה במימדים בלתי סבירים, המעידים על תפיסותיהם הגזעניות של שוטרי מדינת ישראל.

חשוב לציין עוד, כי היו אירועים בהם היה מספר הנפגעים מגזענות השוטרים גבוה, אולם לא היה בידינו לספור כל אחד מהנפגעים. למשל, באירועי הפינוי של מחוסרי הדיור בשכונת התקווה ובמקומות אחרים הגיע מספר הנפגעים לעשרות רבות, ואילו היינו כוללים את כל הנפשות שלקחו חלק באירועים אלה, היינו מגיעים לעוד עשרות מקרים בפרק זה.

37 אירועי גזענות במוסדות חינוך ובאקדמיה

כולנו מקפידים לדבר על חשיבותה של מערכת החינוך בחינוכם של  ילדינו ועל תרומתה לעיצוב אופיים בהווה ובעתיד. צריך כאן לציין כי כל אירוע גזעני במערכת החינוך משפיע על מאות תלמידים באותו בית ספר, ועל כן, כל אירוע בין האירועים שמתעד הדו"ח מהווה עשרות ומאות אירועים בתוך אירוע אחד, ויש בו כדי לפגוע במספר רב יותר של תלמידים מאלה שהתלוננו. האירועים המתועדים בפרק זה מונים 14 אירועים כנגד ערבים, 14 כנגד אתיופים, חמישה כנגד מזרחים ושלושה כנגד פליטים ומהגרי עבודה.

אירוע של הפרדת תלמידים אתיופים בגני ילדים בבית שמש, מהווה למעשה פגיעה במאות ילדי הגן האתיופים, שהגזענות מופנית באופן עקיף גם כלפיהם. במקרים של הפרדת ילדים אתיופים או אי קבלתם למסגרת חינוכית בשל צבע עורם, ולעתים בשל נימוקים גזעניים אף יותר, התלמידים אינם זוכים לטיפול הולם על ידי משרד החינוך,  והפגיעה בהם היא בבחינת צלקת שקשה לרפאה.

על משרד החינוך להנהיג פיקוח קפדני יותר, ולפעול ביתר קשיחות כנגד הגזענים ואותם מוסדות חינוך המעזים לנקוט בגזענות ובחוסר התחשבות בגודל הפגיעה והצלקת שהתנהגותם מסבה לאותם ילדים. 

55 אירועי גזענות בספורט

ממצאי הדו"ח מעידים על עלייה חדה באירועי גזענות במגרשי הספורט בישראל השנה לעומת השנה שעברה. בשנה שעברה נרשמו חמישה מקרים לעומת 21 מקרים  בדו"ח השנה.

התיעוד בדו"ח מסתמך על דו"חות של פרויקט הקרן החדשה לישראל "בועטים את הגזענות והאלימות מהמגרשים", כאשר בדו"ח הקודם חלה ירידה לעומת הדו"ח של השנה שלפניה. למרבה הצער, השנה חוזר המצב להיות גרוע מתמיד.

גזענות בספורט ובעיקר במגרשי הכדורגל מופנית בעיקר כנגד ערבים וכנגד שחקנים שחורים המחזקים את הקבוצות השונות בליגה.

אומנם, ההתאחדות לכדורגל מחמירה בעונשים בנסיבות אלה, אולם הענישה לא מספיקה על מנת להניא את הקהל מלהתנהג באופן גזעני, ייתכן שזאת משום כך שהעונשים אינם אישיים כנגד הקהל, אלא כלפי הקבוצה, הדבר מחייב חשיבה מחודשת ואולי אף חקיקה מתאימה שתיתן מענה לאירועי גזענות כגון אלו.

12 אירועי גזענות בתקשורת בשפה הרוסית

השנה חלה ירידה במספר אירועי גזענות בתקשורת בשפה הרוסית בארץ שהרי תועדו בדו"ח המוכן ע"י ארגון מורשתנו הפועל בקרב דוברי רוסית בארץ 12 מקרים של אירועי גזענות בתקשורת בשפה הרוסית לעומת 32 אירועים מהשנה שעברה.

בעקבות פרסום הממצאים בשנה שעברה, בכנס שערך המטה במיוחד עם ארגון מורשתנו והשדולה למאבק בגזענות בכנסת, היו בתקשורת בשפה הרוסית ועיתונאים רוסים שיצאו כנגד הדו"ח, אולם זאת הייתה פעם ראשונה שדו"ח כזה מתפרסם בעקבות מעקב אחרי התקשורת בשפה הרוסית, וכנראה שדבר זה הניב פירות. בעקבות הדו"ח הראשון הפנימו כנראה בתקשורת הרוסית שלא רק ליברמן מבין רוסית...

-------------

* המקור בעברית, בערבית ובאנגלית: המטה למאבק בגזענות בישראל / الإئتلاف لمناهضة العنصرية في إسرائيل / The Coalition Against Racism in Israel : http://www.fightracism.org