ממשלת סדום ועמורה

1. מי המומחים שעומדים

מאחורי התוכנית הכלכלית של יאיר לפיד?

מאת ערן הילדסהיים*

תופעת הלובינג ודאי מוכרת לרובכם. חברה שמחפשת למקסם רווחיה פונה לחברת לובינג שמאתרת פוליטיקאי בעמדת מפתח באותו הנושא. הלוביסטים מזהים את האינטרס הציבורי בפעילות החברה ומעבירים לאותו פוליטיקאי חוק ,שכבר נוסח היטב על ידי משפטני אותה חברה וזה דואג להעביר אותה בכנסת. כך היום כולנו נושאים במכונית אפודים צהובים עם צבע צהוב ייחודי שנמצא רק אצל חברה אחת בארץ. אותה חברה נתקעה עם עודפי הצבע הזה וחברת הלובינג העבירה עבורה את חוק האפודים הצהובים, כדי שכל נהגי ישראל יהיו חייבים לרכוש אותם ורק אותם. צפו בכתבה על כך מתוך התוכנית "עובדה" בקישור כאן.

בשבוע שעבר העלה יאיר לפיד תוכנית לפתרון הבעיות הכלכליות שלנו שכותרתה עזרה לעסקים הקטנים. האם התוכנית הזו היא בעצם האפוד הצהוב של הכלכלה? שפטו בעצמכם.

הקדמה
שנת 1974, בזמן הרעב הגדול בבנגלדש,  מרצה לכלכלה באוניברסיטת צ'יטגונג, ערך סיור עם קבוצת סטודנטים בכפר בבנגלדש במטרה לנסות להבין כיצד הם יכולים לסייע. בסיור הם הבינו שבעלי האדמה מצליחים לקיים את עצמם אבל חסרי האדמה גוועים ברעב.

בכפר הם פגשו בסופיה בגום, אישה צעירה אשר יצרה שרפרפי במבוק במטרה למכור אותם. בגום סיפרה להם כיצד לוותה מעט כסף על מנת לקנות את חומרי הגלם בריבית גבוהה של כ-10% לשבוע אולם אחרי החזר ההלוואה כמעט ולא נשאר לה רווח. הסטודנטים הבינו כי לו יכלה בגום ללוות את הכסף בריבית סבירה יותר, הייתה יכולה להתפרנס מעבודת ידה. המרצה הלווה מכיסו סך של כ-17 פאונד (בריטי) שחולקו בין 42 עוסקים זעירים בתוכם סופיה בגום. הלוואה זו אפשרה לאותם העוסקים הזעירים להתנתק מהמלווים בריבית קצוצה, לפתח את עסקיהם באופן שיוציא אותם ממעגל העוני ויאפשר להם להתפרנס מעבודתם. כל הלווים החזירו את ההלוואה שלקחו והמרצה הלך למנהלי בנקים וניסה לשכנעם להלוות כספים לאותם יזמים מחוסרי אדמה. הבנקים סירבו להלוות כספים ללא ביטחונות וערבויות, ולכן המרצה הלווה סכומים גדולים יותר מכספו הפרטי ולשם ניהול ההלוואות ייסד את בנק גראמין. הבנק שמהותו היה בנק חברתי בבעלות לקוחותיווהפך להצלחה גדולה.  ב-2006 העניק בנק גראמין הלוואות לכ-2.4 מיליון איש בכ-37,000 כפרים והעסיק לשם כך כ-12,500 עובדים ב-1,084 סניפים ברחבי בנגלדש. 98% מההלוואות הוחזרו. המרצה    דוקטור לכלכלה שמו היה מוחמד יונס, זכה על פועלו בפרס נובל.

זכרו את הסיפור הזה, מיד נחזור אליו.

הבעיה על פי יאיר לפיד

לפני כשבוע הציג יאיר לפיד את תוכניתו הכלכלית בכנס כלכליסט והתחיל עם הצגת הבעיה.

כמו כל פוליטיקאי משופשף לפיד פתח קודם כל באיום והפחדה: "אנחנו במשבר עמוק. אם מחר יפטרו אתכם מהעבודה יש לכם מחר בכלל למי לשלוח קורות חיים? התשובה היא: לא". אחרי שהבהיל אותנו במעט ויצר בנו תחושת חוסר אונים מוביל אותנו לפיד לפתרון של בעיית האבטלה שלנו: "אם יפטרו אתכם מחר תצטרכו להפוך תקלה להזדמנות ולבנות משהו משלכם ולבנות את העסק שתמיד חלמתם לבנות".  כדי שלא נטיל ספק בנכונותה של התוכנית הוא גם מגייס את המומחים : "אני רוצה להציג תמצית מאוד מקוצרת של עיקרי התכנית שלנו לעסקים קטנים, גם אותה גיבשנו עם צוות של מומחים בנושא". לבסוף הוא מוכיח שאין מי שבאמת דואג לעסקים הקטנים היום ומצביע על הבעיה: "בישראל הם [העסקים הקטנים] מקבלים רק 30% מהאשראי הבנקאי, אז התוצאה היא שאחוז ניכר מהעסקים הקטנים נסגרים לפני תום השנה הראשונה לפעולתם ורובם לא שורדים את חמש השנים".

הפתרון המתבקש על פי השכל הישר

אחרי הפתיח הזה השתכנעתי ,באמת השתכנעתי ,אני אכן אהיה בבעיה גדולה שיפטרו אותי. אף אחד לא באמת ידאג לי אם ארצה להקים עסק קטן משלי כפתרון למצבי והכל למרות שאותם עסקים קטנים הם בעצם המנוע החשוב לצמיחת המשק.וכן גם השתכנעתי  שמי שמערים את הקושי הכי גדול על התפתחות העסקים הקטנים במדינה הם הבנקים. לכן המסקנה המתבקשת מאותם המומחים של לפיד היא: אם הבנקים לא מספקים את הסחורה ותוקעים את המשק ,זה הזמן למצא אלטרנטיבה לאותם בנקים. במקרה זה אין מושלם יותר מליישם את מפעל החיים של מוחמד יונס - להקים בנק חברתי בבעלות הלווים למען הלווים.  אחרי הכל אם זה הצליח  ב-58 מדינות לרבות ארצות הברית, קנדה, צרפת, הולנד ונורבגיה, אין סיבה שפה זה יכשל. אין הרי היום מומחה אמיתי לאשראי של עסקים קטנים שלא מכיר את הסיפור הזה ולכן אך טבעי שזו תהיה המסקנה.

התוכנית של יאיר לפיד

אבל המומחים של יאיר לפיד כנראה חושבים אחרת. לפיד החל להציג את תוכניתו באותו נאום והנה כמה מהסעיפים מתוכם. שימו לב לרטוריקה שבה נוקט לפיד כדי לתאר אותם:

1. מה אומר לפיד בעצם בסעיף הראשון? המדינה תחסוך לבנקים את כאב הראש והעלות של בדיקת סיכויי הצלחת העסק כפי שהם [הבנקים] עושים היום. כלומר המדינה,שגם כך נמצאת בגרעון עצום, תקח על עצמה את הקמתו ומימונו של המנגנון לבדיקת כדאיות אשראי במקום הבנק על חשבון משלם מיסים.

יאיר לפיד העדיף להציג בסעיף זה רק את הצד של קבלת השירות לאזרח מבלי להזכיר את המחיר לכך תוך שימוש בדבר שכולם מתחברים אליו כמו הקוסמטיקאית מעפולה:

" היום מי שצריך אשראי צריך ללכת לבנק ולהתחנן והבנק מערים קשיים וגובה ריבית גבוהה. התכנית של יש עתיד אומרת שהקוסמטיקאית מעפולה תבוא לתכנית לעסקים קטנים של התמ"ת ותגלה שהיא במקום אחד והמדינה קודם כל תבדוק את הכדאיות של העסק ואם היא תחליט שהבקשה לאשראי היא סבירה היא תיתן ערבות מדינה ישירה לאשראי. "

2. המדינה תיתן ערבות לעסקים הקטנים שישמש גם כערבות מדינה לבנקים. כלומר ברגע שהעסק יקרוס מי שישלם לבנק פיצוי על הקריסה הם האזרחים משלמי המיסים. בא יאיר לפיד ובעצם אומר לבנקים אם עד עכשיו היה מותר לכם לייצר כסף מאויר ואחרי כן עוד להלוות אותו בריבית ,עכשיו גם תוכלו לעשות זאת ללא סיכון וללא כאבי ראש. את הסיכון נגלגל על הציבור ,שגם ישלם לכם את הריבית.

נשמע רע? לא לפי הרטוריקה של לפיד  שהפכה במחי משפט את המפסידים למרוויחים ואת המרוויחים לקורבנות:

"בעל העסק, במקום שיתרוצץ בין הבנקים ויתחנן, עכשיו הוא יבוא לבנקים ובמקום שהוא יתחרה על חסדיהם ,הם יתחרו על חסדיו, שהרי זה מה שהבנקים אוהבים, הלוואה בלי סיכון, ואז הדרך היחידה שלהם להיות תחרותיים הוא להוריד עמלות וריבית".

אומר לפיד שהבנקים אוהבים הלוואה ללא סיכון למרות שגם פה יש סיכון רק שהוא עלינו. בנוסף  האם רק הבנקים אוהבים הלוואות ללא סיכון?   מדוע לא הציעו המומחים ליאיר לפיד שלמשל כספי הפנסיה שלנו יושקעו באפיק בטוח זה במקום שיהיו מושקעים בעל כורחנו בטייקונים שלא תורמים לנו דבר ומספרים אותנו כל שני וחמישי? 

3. סעיף מהתוכנית שלפיד השמיט בנאומו הוא שבמקרה של אי תשלום החוב, הבנק לא יצטרך להשקיע מאמץ וכסף בהליכים משפטיים כדי לגבות את החוב .הבנק יקבל את ערבות המדינה מיידית ותהליך הגבייה ובלבול המוח יגולגל שוב אל עבר משלמי המיסים.

מאחר ולפיד לא התייחס לסעיף זה בנאומו לקחתי את הניסוח של סעיף זה מאתר יש עתיד ,שמרוב היתרונות המוצגים בו לא רואים את הבעיה:

"הדבר יגדיל משמעותית את נכונות הבנק להעניק הלוואות ויעלה את היקפי העסקים הקטנים המקבלים אשראי לרמה הראויה. היות המדינה גובת החוב, תאפשר לה להפעיל את מידת הרחמים הראויה ואף הגנה מסוימת לרכושו של בעל העסק (כמו דירת מגורים), תוך איזון בין שיקולי הרתעה לבין תמריצים ללקיחת סיכון. הכדאיות אף גדולה יותר, אם מביאים בחשבון את החיסכון בתשלומי אבטלה, הבטחת הכנסה ושאר תשלומי העברה על חשבון משלם המסים, לאוכלוסייה, שהודות לעסקים שייפתחו, יתאפשר לה לכלכל את עצמה מעבודה."
לפיד לא מספר אגב, שאם הממשלה תפעיל את "מידת הרחמים" היא תעשה זאת על חשבון מישהו אחר- הרי מישהו יצטרך לשלם על הרחמים האלו ואלה בודאי לא יהיו הבנקים.

מסקנה
מה שהיה עד כה דבר יחסית נדיר בישראל בו הפסדי הבנקים כוסו על ידי המדינה עלול להפוך לשכיח במיוחד אם התוכנית של יש עתיד תיושם.  אם לא שמתם לב, יאיר לפיד מנסה להעביר נוהל חוקי במדינה בו האזרחים על פי חוק יהיו ערבים להפסדי הבנקים על בסיס יום יומי. הכל למען המטרה הקדושה של הצלת הסקטור של העסקים הקטנים. האם זה מזכיר לכם במשהו את החוק המחייב אחזקת אפוד צהוב שעבר למען המטרה הקדושה של הצלת חיים?
ולסיכום

לפיד מבהיר בנאומו את השוני בין המפלגות:

"הליכוד מאוהב בתאגידים הגדולים ומפלגת העבודה מאוהבת בוועדים הגדולים" .הוא רק לא ציין את המשותף לכולם: גם הליכוד וגם העבודה נושאים חובות עתק לבנקים ,כשלפיד עצמו היה הפרזנטור של אחד מהבנקים האלו.

בקישור כאן תוכלו לצפות בתוכניתו של לפיד מכנס כלכליסט. אגב ,קוריוז קטן, שימו לב מי מופיע על לוח הספונסרים של הכנס מאחורי לפיד.

מקור הסיפור על בנק גראמין : ויקיפדיה.

------------

* המקור: הכלכלה האמיתית, דיווחים אודות העולם הכלכלי הקורס ללא פילטרים - 

 http://kalkala-amitit.blogspot.co.il – 20.9.2012.

2. בוגי יעלון בעיני סגן ראש השב"כ לשעבר

ח"כ ישראל חסון מקדימה, בעבר סגן ראש השב"כ, הביע בעבר את דעתו על שר הביטחון החדש, בוגי יעלון,  כי לדעתו יעלון מסוכן לישראל: "בוגי הולך בדרך האיוולת. אם הוא יגיע לשלטון הוא יוביל אותנו לגורל קשה. יש עכשיו מועמד שמדבר במושגים של הכרעת הטרור, חיסול התשתיות, ואין מה לדבר ואין עם מי לדבר. מי שעיצב את האסטרטגיה של החלדת הטילים של חיזבאללה, וכולנו הרגשנו במלחמת לבנון השנייה עד כמה הם היו חלודים, זה בוגי. מי שדיבר על הכרעת הרשות הפלסטינית ולא התייחס בכלל לשאלה מה יהיה יום אחרי, זה בוגי. בוגי פשוט סכנה, אין לי מילה אחרת מלבד סכנה. אני מפחד מאנשים כמו בוגי". (מן העיתונות)

3. שר פנים מסוכן

"ועת נער נמלט אל גבול-שוֶדיה מציד,-

היא איננה פונה לעַיֵּן בַּמפות.

היא פשוט מוליכה אותו פנימה לַבַּית,

בלי לדעת כי זו שאלה של טרַנְסְפורט.

מדינות בעולם יש גדולות שבעתים

ומקום בהן רב למַחְסֶה וּמָלון,

אך לפני הצילן איש-טובע ממים

אוהבות הן תמיד להביט בַּמִלון.

יען שפת מִלּוֹנָן ססגונית כַּפּרפר היא -

יש "קצה-גבול-של-יכולת", או "כושר קליטה".

רק בשוֶדיה עוד חי המנהג הברברי

להציע לַהֵלֶך כוס תה וּמִטָּה.

ולכן הגדרות היא איננה בוררת

ואיננה מרבה דקדוקי מנגָנון,

היא כותבת פשוט: "הַכְּנִיסָה מֻתֶּרֶת"…

ויסלח לה האל על דלוּת הסגנון." (נתן אלתרמן, "הלשון השודית", 1943)

אחד האנשים המסוכנים ביותר והמאוסים ביותר בימין הישראלי הוא גדעון סער. לא רואים עליו שהוא כזה. מדובר באחד האנשים האפורים ביותר שתפגשו, עם קול קלוש ומעט צפצפני, מה גם שהחבר של שלי יחימוביץ' התפרסם בכך שהוא הולך למועדונים בתל אביב ושלעתים הוא גם מתקלט. במסווה של אחד מהחבר'ה, לא אחד ממזילי הריר מעוצמה לישראל, הפך סער לשר החינוך הימני ביותר. הוא השתמש בתנועה הפולקיסטית "אם תרצו" ככלבי התקיפה שלו: שובל ושאר הליצנים היו, בהזמנתו של סער, מציגים איזה "דו"ח" מופרך – בדרך כלל טקסט מדולל של המכון לאסטרטגיה ציונית או נג"ו מוניטור, שום דבר חדש – לכנסת, ואז שר החינוך היה מכריז שנושא חמור הועלה על סדר היום, והיה משליך מאחוריו את כל המשקל של משרד החינוך.

עכשיו מחזיק סער באחד התפקידים החזקים בישראל, שר הפנים. האחרון לא דומה למקבילו הבריטי או האמריקאי; הוא דומה יותר למקבילו הצרפתי או הסובייטי/רוסי. הוא היורש בתחומי ישראל של הנציב העליון, ומחזיק בכוחות שיונקים את שורשיהם מהפחה הטורקי. הוא יכול לסגור עיתונים ולבטל את אזרחותם של ישראלים. אלה כוחות שנעשה בהם שימוש נדיר, אבל הם מעולם לא בוטלו. בכוח אחר, ביטול תושבות, נעשה שימוש תדיר הרבה יותר, במיוחד כלפי תושבי ירושלים המזרחית.

אמש (א') העלה סער את הצעת החוק הראשונה שלו כשר פנים לוועדת השרים לענייני חקיקה, שבשנים האחרונות היא זו שקובעת בפועל אם חוקים יעברו או לא. הסכמה של הוועדה משמעה שהצעת החוק זוכה לרוב כמעט אוטומטי בכנסת. הצעת החוק של סער, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, תעבור כעת לכנסת לקריאה שנייה ושלישית. היא אוסרת על פליטים ("מסתננים", בלשון החוק) להוציא כספים מישראל, בכל צורה שהיא. הפליט יוכל להוציא כסף מישראל רק כאשר הוא עוזב אותה, וייאסר עליו להוציא יותר מאשר שכר המינימום כפול מספר החודשים ששהה בישראל.

רשמית, המטרה של הצעת החוק היא למנוע מפליטים להוציא כסף מישראל עבור פליטים אחרים. הסיבה לכך, טוען סער, היא שהוצאת הכספים מישראל היא הסיבה העיקרית להגעת הפליטים לישראל. זה קצת משונה: ממשלת נתניהו כבר הכריזה ניצחון על ה"מסתננים." בדצמבר האחרון, טען נתניהו שאפילו לא פליט אחד לא הצליח להגיע לישראל; בתחילת החודש, אמר סער עצמו שרק שלושה "מסתננים" נכנסו לישראל בחודש מארס 2013, ונמסר שבפברואר היה מספרם עשרה. שותפות האינטרסים בין ישראל ובין הסאדיסטים הבדואים בסיני כבר השיגה את מטרתה. אז מה בדיוק אמורה הצעת החוק הזו להשיג?

את שוד הפליטים, כמובן. גם כך חלק ניכר מהם לא מקבלים שכר בצורה מסודרת, וכאשר הם מגורשים חלאות האדם שהעבידו אותם עושים כמיטב יכולתם לא לשלם להם את המשכורת האחרונה, ביודעם שכאשר הם כבר יהיו באפריקה ומשם הם לא יוכלו לקבל את הכסף. מדינת ישראל לא העמידה לדין אפילו לא אחד מהעלוקות בדמות אדם האלה. הם יהודים בחלקם הגדול, אחרי הכל, וגם הם בדרכם עושים את רצון המשטר.

עכשיו כל פליט שיגורש מישראל, אם יסתבר שיש עליו סכום כסף שגדול מדי לדעת שר הפנים, יצטרך לוותר על כסף שהורווח בעמל וזה יוחרם על ידי המדינה. סער חושב שמדובר בכסף ששייך למישהו אחר ולא לאותו הפליט? נהדר. יואיל ויציג ראיות לחשד הזה, ייקח את האיש לבית משפט, ושם יציג ראיות שאומרות שהכסף לא שייך לו. כך עובדת מדינת חוק. האגודה לזכויות האזרח ציינה כי במהלך הדיונים בוועדת הפנים, הוסף לחוק סעיף שאוסר על הוצאת רכוש של פליטים מישראל – כדי להימנע מהמצב המביך, שבו ישראל מגרשת אנשים אל מותם אבל מחזיקה במחסנים את הרכוש שלהם ולא שולחת אותם אחריו. לעתים הרכוש הזה כולל את התרופות שיכלו להציל את המגורשים, אבל אל דאגה – אלה לא יהודים. מעכשיו, הבעיה הזו לא תתקיים. הרכוש הזה, כבשת הרש, יולאם ויימכר.

האם המדינה תרוויח הרבה מהשוד הזה? לא סביר. מדובר בסכומים זעומים. יש להניח שהפליטים ממילא מרוויחים הרבה פחות משכר המינימום. גם מכירת הרכוש שלהם לא תכניס כסף רב. אז למה כל זה? למה הצעת החוק הזו?

קשה שלא להגיע למסקנה שמדובר באחת משתיים: או ניסיון הפללה של הפליט, מה שיאפשר לישראל לכלוא אותו ללא משפט לשלוש שנים לפחות באחד ממחנות הריכוז שנבנו לשם כך; או בסדיזם נקי, כרכור ניצחון סביב אנשים שכבר הובסו על ידי החיים, רבים מהם ניצולי מחנות העינויים בסיני, שילמדו עכשיו את הלקח שעם שמתקרבן סביב עברו כפליט מסוגל להתנהג כבריון משולח רסן, שהילד המוכה הופך בקלות לגבר מכה.מילולית, לעתים. כליאתו של הפליט תעלה למדינה יותר מהשלל שהיא תגבה ממנו, כך שיש להניח שהסיבה האמיתית היא סדיזם.

כשהפכה גרמניה הנאצית למקום שיהודים שוב אינם יכולים לחיות בו, אחרי חוקי נירנברג ובמיוחד אחרי ליל הבדולח של הרייך, כל מי שיכול היה להימלט, נמלט. דווקא אז, הידקו הנאצים את חוקי הרכוש ויצרו כמה חוקי עוול חדשים, כדי למנוע מיהודים להוציא את רכושם. הביזה הלאומית הזו, שבאה אחרי גל הביזה של "אריאניזציה" של הרכוש היהודי – כלומר, העברתו בפרוטות לידיים גרמניות – חולקה ביד רחבה על ידי הנאצים למעמד הבינוני והבינוני התחתון. כך הפכו את כלל האוכלוסייה לשותפה בפשע. סביר להניח שהמעמד הבינוני או הבינוני הנמוך הישראלי לא יראה ולו מטבע משומש של עשר אגורות מביזת הפליטים האפריקאים, ועדיין המהלך הזה יתקבל כאן בצהלה, השתתפות מרצון בפשע, יריקה על מי שכבר הוכה.

ילדים מוכים, כבר אמרתי? אנחנו תלמידים שקדנים, שקדנים מאד.

--------------

* המקור: החברים של ג'ורג' – www.hahem.co.il.