מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

 קדושת החיים כנגד פולחן המוות

מאת יוסף אלגזי

בעקבות הוראה בעל פה שאמרה לנסות בכל מחיר למנוע חטיפה, גובש נוהל חניבעל בפיקוד הצפון בשנת 1986 על ידי אלוף הפיקוד, יוסי פלד, קצין אג"ם הפיקודי אל"מ גבי אשכנזי וקצין המודיעין הפיקודי, אל"מ יעקב דרורי. הנוהל הובא לידיעת חיילים שנדרשו לפעול לפיו. אף שהצנזורה הצבאית פעלה להסתרת הנוהל, התעוררו ויכוחים בדבר מוסריותו, ויש שראו בו פקודה בלתי חוקית בעליל. (ויקיפדיה)

 במסגרת פרומו לספרו "חמקן" שיתפרסם בקרוב, פרסם המחבר העיתונאי בן כספית קטע ממנו ב"סופ השבוע" (25.3.2013) תחת הכותרת: "גלעד שליט הסיפור האמיתי". מן הפרסום הזה אפשר להסיק שצה"ל סיפק למחבר קטעים "נבחרים" מתוך הפרוטוקולים של התחקיר שנערך לחייל גלעד שליט בצה"ל לאחר שחרורו משביו בו הוחזק כחמש שנים וארבעה חודשים, דהיינו 1,941 ימים. מטרת פרסומם של אותם קטעים היא - על-פי הבנתי – ניסיון להבאיש את ריחם של גלעד שליט, בני משפחתו, האנשים שפעלו לשחרורו וכן כל מי ששמחו עקב שחרורו מהשבי.

בזמנו נמצאו גם  מי שקיימו הפגנות-נגד אלו שהפגינו למען שחרורו של גלעד שליט מהשבי. סמוך לשחרור מהשבי שוב עלה פולחן "נוהל חניבעל" (המתואר לעיל), ושעליו כתב הרב אלעזר גולדשטיין מהתנחלות עפרה מסה ארוכה על פי ההלכה הדתית היהודית.

 כדי לחסוך טורח ממי שיכעסו על הזדהותי עם גלעד שליט, ובמסגרת הגילוי הנאות, אפנה ביוזמתי לכתבה שפרסמתי במוסף "הארץ" (26.5.2006) תחת הכותרת "אז יריתי".

 מכאן קטעים "נבחרים" מתוך הקדימון אותו פרסם בן כספית תחת הכותרת, "גלעד שליט הסיפור האמיתי – אשר בלשון המעטה קומם אותי:

 בשיחות שקיים עם הפסיכולוגים שטיפלו בו לאחר ששב ארצה, הביע גלעד שליט חשש מהתחקיר המבצעי. שליט ידע ממה הוא חושש. הוא הכיר מקרוב את נסיבות נפילתו בשבי. הוא ידע שתפארתו של צה"ל לא תהיה על מה שאירע שם, באותו לילה. הוא ידע שלא מילא את תפקידו כלוחם קרבי בצה"ל ולא עשה את המינימום על מנת למנוע את חטיפתו.

 (...) הוא טופל כמו המאמי הלאומי.

 (...) סיפורו של שליט הוא מחדל קשה. גם של צוות הטנק, גם של שליט עצמו.

 (...) למרות שלאורך כל השנים הללו כתבתי מאמרים נגד העסקה הנרקמת, והצגתי שורה של טיעונים ונימוקים מדוע אסור למדינה שפויה לנקוט צעד כניעה מהסוג הזה. חשבתי שמדובר בפשיטת רגל לאומית. שחיתי, יחד עם עוד כמה עיתונאים אמיצים (בן־דרור ימיני, רביב דרוקר) נגד זרם ציבורי אדיר, רגשני, לפעמים היסטרי.

 (...) "לא חשבת לירות במחבל?", נשאל שליט בתחקיר. "לא", ענה, "הייתי מבולבל לגמרי. לא חשבתי על כלום. הייתי בהלם". שתי שניות אחר כך הבחין המחבל בשליט, ניצב מעליו, על כיפת המפקד. שליט צעק למחבל "אל תירה, אל תירה", בעברית.

4/24/2013