יום הזעם נגד תוכנית פראוור

הממשלה הכריזה נגד הבדואים

בעוד הדיונים על הצעת חוק פראוור מתנהלים בוועדת הפנים של הכנסת ולקראת ההצבעה עליו במליאה בקריאה שנייה ושלישית – מתגברות פעולות המחאה נגד תוכנית פראוור,  בישראל ובמדינות רבות בעולם. ה-30 בנובמבר 2013 הוכרז כיום הזעם נגד התוכנית. בישראל התקיימו באותו יום הפגנות בחורה שבנגב, בירושלים, בחיפה ובטייבה.

הפגנה סוערת בחורה, 28 מפגינים נעצרו

 בשבת ה-30 בנובמבר 2013, במסגרת יום הזעם נגד תוכנית פראוור, התקיימו בארץ שורה  של הפגנות. המרכזית מביניהן נערכה בכניסה לעיירה הבדואית חורה בנגב. ההפגנה, שהחלה בשעה 15:30 בצהריים, הסתיימה רק בסביבות השעה 23:00 בלילה. ההפגנה החלה כהפגנה שקטה בהשתתפות יותר מאלף משתתפים אשר קראו קריאות והניפו שלטים נגד תוכנית פראוור. 

המשטרה הכינה זמן רב לפני כינוס עצרת המחאה כוחות גדולים בשטח סמוך במטרה ברורה שהתבררה אחר כך והיא לחמם את הזירה. לצד עשרות שוטרים חמושים ופרשים שנפרסו במרחק מטרים בודדים מול ההפגנה, הוצבו גם תותחי מים. היה ברור שהמשטרה חותרת בגלוי לחמם את השטח ולהתגרות במפגינים. מפגינים שעמדו בקדמת ההפגנה סיפרו שהם גם הבחינו בין המפגינים שוטרי חרש מוסווים. שיטת המסתערבים הנהוגה תדיר בשטחים הכבושים הועתקה גם כאן במטרה ברורה לחמם את הזירה. מוסווים  כמפגינים המסתערבים יידו אבנים, הלהיטו את הרוחות והפכו את השטח ממש לשדה קרב.  שוטרים רכובים של סוסים שעטו אל תוך שורות הקהל הרב. השוטרים  יידו רימוני גז והשליכו קניסטרים של גז מדמיע  בתוך הקהל. הם ירו כדורי מתכת מצופים גומי. הם הפעילו זרנוקי מים צבועים לעבר המפגינים. ובאותה עת חג מסוק משטרתי מעל השטח כדי לכוון את כוחות המשטרה המוגברים. בתגובה,  השיבו כמה מהמפגינים בזריקת אבנים והבעירו צמיגים. בהפגנה נעצרו 28 בני אדם אשר הועברו לתחנת משטרת העיירות הסמוכה. חלק מהעצורים שוחררו בערבות עוד באותו לילה. חמישה נוספים שוחררו ביום א' בבוקר. ואילו  עצורים נוספים הובאו לפני שופט.

ביקור סולידריות באוהל החופש ברהט

 ביום רביעי, ה-20 בנובמבר 2013, נהרס הכפר הבדואי אל-עראקיב בפעם ה-57. באותו יום, בשעות אחר הצהריים נעצר שייח' הכפר, סיאח א-טורי, באישומים של הסגת גבול והפרת הוראה חוקית. לאחר שהובא בפני שופט ביום חמישי ה-21 בנובמבר ושוב ביום ראשון ה-24 בנובמבר, קבע השופט כי על השייח' א-טורי להשתחרר בערבות כספית ולהיות מורחק  2 קילומטרים מכפרו. השייח' טורי סירב לתנאי השחרור שהציב השופט ועל כן הוא נותר במעצר באוהלי קידר. גם לאחר שהוריד השופט את סכום הערבות, סירב עדיין השייח' לשחרורו מהמעצר כל עוד השחרור מותנה בהרחקתו מכפרו, ולכן הוא נותר במעצר. בערעור שנערך בבית המשפט המחוזי החליט השופט לשחררו בלי תנאים, אף ביקש מא-טורי להימצא בקרבת הכפר חורה עד לקיום הדיון בעניינו.