מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

חיילת

הלוואי שתמיד יהיו לך חיים משעממים!

 

          ביום שישי שעבר, באוטובוס 605 של אגד לנתניה, צעירה שישבה בספסל שמאחורי ניהלה שיחה ערה בטלפון הנייד שלה. עם השנים, נחלשה שמיעתי. אף שלא עשיתי את אוזני כאפרכסת, יכולתי לשמוע בבירור כל מה שהיא אמרה בטלפון. מתוכן שיחתה, היה ברור שמדובר בחיילת ששיתפה את בן-שיחה, או בת-שיחתה, על חוויותיה בצבא. קצין בטחון שדה, שהיה מאזין למידע הרב שהיא סיפקה במהלך השיחה הארוכה שהיא ניהלה מצומת ארלוזורוב עד לצומת שפיים - היה בוודאי  חוגג עליה.

הקטע של הפצת סודות צבאיים מעניין אותי כקליפת השום. החלטתי להתייחס לדבריה של אותה חיילת נובעת מתוכן  משפטים אחדים שהיא השמיעה במהלך השיחה. דבריה החרידו אותי, והם עדיין מטרידים אותי.

          "איזו באסה", היא התלוננה. "בדיוק שיצאתי לחופשה, היתה פעילות בגזרה. מחבל חמוש חדר לגזרה. בהיתקלות נפצע הגשש ב'... בטח כשאחזור ביום ראשון לחמ"ל (חדר המלחמה – י"א) כבר לא יקרה כלום ויהיה לי משעמם נורא. כך גם קרה לי כשיצאתי לחופשה הקודמת. בזמן החופשה התקשרו אלי מהחמ"ל  וסיפרו לי כי כשלא הייתי, התנהלה פעילות רבה בגזרה. ממש באסה".

          מאחר והיא סיפרה שנותרה לה עוד שנה לשרת בצבא, שיערתי שהיא בת 19. אחרי שהיא סיימה את שיחתה, סבבתי את ראשי לראות מי היתה הדוברת. אכן, זו היתה חיילת צעירה במדי עבודה.

          כשהגיע האוטובוס לתחנה המרכזית של נתניה וירדו ממנו כל הנוסעים, פניתי לחיילת שעה שהיא ניגשה לבגאז' של האוטובוס כדי לקחת את תרמילה, ואמרתי לה: "חיילת, אני מאחל לך שתמיד יהיו לך חיים משעממים". אני מאוד רציתי לומר לה דברים נוספים, אך כשהבחנתי שפניה נהיו לבנים כסיד, השתתקתי. חששתי שאם גם אאחל החלמה מהירה לגשש ב'... היא עוד עלולה להתעלף על הכביש.

אם היתה מזדמנת לי האפשרות לשוחח עם אותה חיילת, הייתי מגלה לה שחלום חיי היה  ונשאר: שנגיע ליום שיהיו לנו, לכולנו, חיים משעממים, משעממים מאוד, ללא פעילות כלשהי באף אחת מהגזרות בהן לא פוסקים להיפגע ולהיהרג אנשים רבים.

                                                                                      יוסף אלגזי         

 

1/8/2018