של מובילי רשימות "עיר לכולנו" ו"יאפא"

          "עייר לכולנו" ו"יאפא" מתמודדות בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו בשתי רשימות נפרדות. מובילי שתי הרשימות התעלמו לחלוטין מהקריאה של אזרחים רבים, יהודים וערבים, להתאחד לרשימת שמאל אחת יהודית-ערבית.  נמניתי עם החותמים על העצומה  ועם מי שעד הדקה האחרונה קיוו שמובילי  שתי הרשימות יתעשתו ויתמודדו בבחירות ברשימה אחת מאוחדת. התבדינו. הפילוג בתל אביב-יפו ניצח. בחיפה הוא הובס.

כמו רבים בשמאל עקבתי מקרוב אחר צעדיהם של מובילי שתי הרשימות.  שמעתי את הנימוקים ואת התיאוריות שהעלו מובילי שתי הרשימות, מי בקול, מי בכתב ומי בלחש, כדי להצדיק את פלגנותם. התיאוריות והנימוקים מקוממים (בלשון המעטה). אמנע מלפרט אותם כאן. בהודעה שהופצה באתר חד"ש בשפה הערבית ערב הגשת הרשימות,  מובילי  "עיר לכולנו" טענו שהקמת הרשימה מאוחדת "לא נתאפשר מסיבות אובייקטיביות בשתי הערים תל אביב ויפו"... הם לא הבהירו לאלו "סיבות אובייקטיביות" הם התכוונו.

          בראש המובילים בנפרד את רשימות "עיר לכולנו" ו"יאפא"  חברים בהנהגת אותה מפלגה: מק"י-חד"ש... אלה ואלה מוליכים שולל את פעיליהם. הם גוררים אותם להרפתקה נוראה. אתר מק"י-חד"ש בשפה העברית משתתף בתעמולה של "עיר לכולנו". באתר חד"ש בשפה הערבית מתפארים מובילי "יאפא" בשותפות שהם יצרו בין מק"י ובל"ד; ובעל פה הם גם קיוו שהתנועה האסלאמית תצטרף לשותפות הזו.

באתר חד"ש בשפה הערבית נמסר, כי בשבוע השני של חודש ספטמבר ראש רשימת "עיר לכולנו" השתתף בפגישה של פעילי רשימת יאפ"א. באותה ישיבה הוא הכריז שנמשכים המאמצים לאיחוד שתי רשימות לרשימה אחת, אך הוסיף, שאם זו לא תקום יתקיים בין שתי הרשימות תיאום קבוע ומלא...  שומעיו קלטו את המסר-רמז של ח"כ דב חינין שהוא ביקש להעביר להם:  מצידו הם יכולים להצביע לאיזו רשימה שהם רוצים בבחירות למועצת העירייה, אך בקלפי לבחירת ראש העירייה שישלשלו את הפתק הנושא את שמו.

          כדי להצדיק את פלגנותם, כמה ממובילי "עיר לכולנו" טענו בעל פה כי שיעור האזרחים הערבים בין בעלי זכות הבחירה בבחירות למועצת עיריית תל אביב-יפו הוא קטן. הנימוק  הזה, במהדורה  הפוכה,   כבר נשמע פעמים אחדות בעבר. הוא הושמע על-ידי עסקנים מסוימים במק"י-חד"ש שהעדיפו את השותפות בבחירות לכנסת, פעם אחת עם עזמי בשארה, ופעם שנייה עם אחמד טיבי, על פני שותפות ערבית-יהודית. ההליכה בנפרד  של רשימות "עיר לכולנו" ו"יאפא" בבחירות בתל אביב-יפו עלולה להמריץ הליכה בנפרד גם בבחירות  הקרובות לכנסת.

          חברים בשתי הרשימות שהטרידה אותם ההתמודדות בנפרד שאלו אותי: כיצד הייתי נוהג  במקומם. השבתי להם חד-משמעית: לכו למי שמובילים את שתי הקבוצות והעמידו בפניהם ברירה אחת ויחידה לבחור בין התמודדות ברשימה אחת  או לא להתמודד כלל. כן, אני משוכנע  שההתמודדות הנפרדת של שתי הרשימות, "עיר לכולנו" ו"יאפא", בבחירות המוניציפאליות בתל אביב-יפו תגרום נזקים  לאין שיעור חמורים יותר מאי-התמודדות בכלל. כדי להרגיע את מבקריהם מבית, מובילי שתי הרשימות מפזרים הצהרות מרגיעות "על שיתוף פעולה ביניהם בעתיד"...         

          להליכה בשתי רשימות נפרדות משמעויות שליליות חמורות מאוד, והמכרעת שבהן היא תרומתה המפוקפקת לפילוג הטראגי הקיים על רקע לאומי האוכל כל חלקה טובה בחברה הישראלית והמסב נזק אדיר למאבק למען שלום צודק ויציב בין ישראל ופלסטין. מנהיגים פלסטינים בשטחים הכבושים  קיבלו בתדהמה את דבר ההליכה בשתי רשימות נפרדות בבחירות בתל אביב-יפו. לדעתם, הפילוג יגביר עוד יותר את חוסר האמון והייאוש בקרב שני העמים לגבי הסיכויים להשיג בעתיד הקרוב שלום צודק.

*

זו ההזדמנות להודות בשגיאה שלה הייתי שותף  בעבר, (לצערי, לא  היחידה).

בשנים 1965-1964 נטלתי חלק פעיל בוויכוח החריף שהתנהל במק"י ובפילוג שבא בעקבותיו באוגוסט 1965. אחרי הפילוג נמניתי עם הפלג שהיה ידוע בציבור בשם רק"ח. כשנתיים לאחר מכן, הזדעזעתי מהעובדה שהנהגת הפלג השני, שנשא שנים נוספות את השם מק"י, תמךה בהתלהבות במלחמת יוני 1967 והגדירה אותה "מלחמת מגן". למען האמת כולה, יש לציין כי בשל  תמיכתה במלחמה, חברים בשורותיה עזבו במחאה את מפלגתם. לא עבר הרבה זמן ומפלגה זו חדלה להתקיים.

לימים,  במהלך שיחה שקיימתי עם  אמיל חביבי בשנת 1991,  כשנה לאחר ששנינו עזבנו-הוצאנו, כל אחד בנפרד, מהמפלגה, שחזרה לשמה המקורי, מק"י - הודיתי בפני חביבי שבדיעבד אני מצטער על הפילוג שהתחולל במפלגה הקומוניסטית בארץ למרות שנטלתי בו חלק פעיל, למרות הרוח הרעה שנוצרה בין שני הפלגים, וחרף תמיכת הפלג השני במלחמת יוני 1967. יהיה מי שיטען  כנגדי שאינני רשאי להביא כאן את התייחסותו של אמיל חביבי לנושא  הזה מאחר והוא איננו בחיים, אינו יכול  להגיב, אינו יכול לאשר או להכחיש. זו הסיבה שאסתפק בציטוט אחד מתגובתו:  אמיל חביבי הסכים שהפילוג גרם נזק כבד ורגרסיה לתנועה הקומוניסטית בישראל ולא ברור מתי וכיצד אפשר יהיה להתגבר עליהם.

גם אם מאוחר, אני למדתי את הלקח של אותו פילוג משנת 1965.