 |
||||||||||
 |
|
 |
||||||||
 |
||||||||||
|
מפת הסיכון לעוני בישראל
מבחר ממצאים מפרסום רשמי "פני החברה בישראל"- דוח מס' 1
לרגל יום המלחמה הבינלאומי בעוני אשר חל ב-17 באוקטובר 2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דו"ח "פני החברה מס' 1". להלן מקצת הנתונים המופיעים בדו"ח: q בשנת 2006 43% ממשקי הבית בהם מבוגר יחיד עם ילדים נמצאו בסיכון לעוני. כ-95% ממשקי בית אלה הן נשים חד הוריות. q בשנת 2006 38% ממשקי הבית הערביים הינם משקי בית עם 3 ילדים ומעלה, 78% ממשקי בית אלה נמצאו בסיכון לעוני. q בשנת 2006, 27% מהילדים היהודים נמצאו בסיכון לעוני לעומת 75% מהילדים הערבים. q מפת הסיכון לעוני בישראל מגלה כי בין היישובים המונים מעל 50 אלף תושבים, שלושת היישובים בעלי הסיכון הנמוך ביותר לעוני הם גבעתיים, מודיעין-מכבים-רעות ורעננה, ואילו שלושת היישובים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לעוני הם נצרת, בית שמש ועכו. q שיעורי הפניות למחלקות לשירותים חברתיים גבוהים יותר בקרב הערבים מכלל האוכלוסייה בישראל (23.3% לעומת 19.7% בהתאמה) . q כ- 36% מעולי אתיופיה נזקקים לשירותי רווחה בשל עוני וקשיי הכנסה, לעומת 21% מעולי בריה"מ לשעבר ו-23% בקרב ילידי ישראל. q בקבוצות הגיל עד 64 (20-44 ו-45-64) אחוז המדווחים על מצב בריאות "לא טוב" בקרב ערבים כפול לעומת האחוז בקרב היהודים.
מי הן האוכלוסיות אשר נמצאות בסיכון גבוה יותר לעוני? הגדרה: אוכלוסייה בסיכון לעוני - נפשות השייכות למשק בית שבו ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש סטנדרטית היא פחות מ-60% של חציון ההכנסה הפנויה הממוצעת לנפש סטנדרטית בכלל האוכלוסייה. סיכון לעוני לפי סוג משק בית סיכון הגבוה ביותר לעוני, לפי סוג משק בית, הוא בקרב משקי בית בהם מבוגר יחיד עם ילדים "תלויים"[1*]. בישראל, בשנת 2006, 43% ממשקי בית בהם מבוגרים יחידים עם ילדים היו בסיכון לעוני – בהשוואה ל- 40% בשנת 2004. בישראל, כ-95% מתוך משקי הבית של מבוגר עם ילדים הן נשים חד-הוריות. סיכון לעוני לפי קבוצת אוכלוסייה ב-2006 בכלל האוכלוסייה, רק 14% ממשקי הבית היהודיים היו משקי בית עם 3 ילדים "תלויים"[1*] ויותר לעומת 38% ממשקי הבית הערביים. מתוך משקי בית ערביים אלו, 78% נמצאו בסיכון לעוני. [1*] ילדים תלויים -Dependent children : כל הילדים עד גיל 15 וילדים עד גיל 24 שחיים יחד עם הורה אחד לפחות. סיכון לעוני לפי מין נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיות במשקי בית עניים לעומת גברים. בשנת 2004, 27% מכלל הנשים בגיל 18 ומעלה נמצאו בסיכון לעוני לעומת 24% מהגברים בגיל זה. דפוס זה מצוי גם במדינות האיחוד האירופי, בהן שיעור הנשים בסיכון לעוני בגיל 18 ומעלה היה 16% לעומת 14% מהגברים. סיכון לעוני לפי גיל בשנת 2001, 33% מהילדים בישראל היו בסיכון לעוני בעוד שבשנת 2006 השיעור עלה ל-40%. שיעור הקשישים בסיכון לעוני בישראל בשנים אלו ירד מ-31% ל-29% בהתאמה. בשנת 2006,27% מהילדים היהודים נמצאו בסיכון לעוני לעומת 75% מהילדים הערבים. לעומת הילדים, בשנת 2006, 26% מאוכלוסיית הקשישים היהודים הייתה בסיכון לעוני לעומת 60% מאוכלוסיית הקשישים הערבים. אילו ישובים נמצאים בסיכון גבוה יותר לעוני[2*] ? לכל יישוב, שיש בו לפחות 50,000 תושבים, חושבה פרופורציית משקי הבית אשר נמצאים בסיכון לעוני. בעזרת משתנה זה חושבו "עשירוני הסיכון". מפת "הסיכון לעוני"[3*] מראה כי שלושת היישובים בעלי הסיכון הנמוך ביותר לעוני הם גבעתיים, מודיעין-מכבים-רעות ורעננה, ואילו שלושת היישובים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לעוני הם נצרת, בית שמש ועכו.
[2*] גודל היישובים נקבע על-פי מרשם האוכלוסין של משרד הפנים לשנת 2008 |
1/8/2018 |
