מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

 

4 מפגעי המשבר הפיננסי העולמי

 

          המשבר הפיננסי העולמי מעורר דאגה גדולה בעיקר אצל האנשים שקיומם תלוי בשאלות: האם מחר תהיה להם עבודה, והאם בשכר עבודתם יצליחו לספק את הצרכים הבסיסיים של משפחותיהם. אינני כלכלן, וברור מאליו שגם אני נימנה עם המודאגים. כדי להתמודד עם הנושא,  מדי פעם אפרסם באתר מאמרים קצרים ונתונים המתפרסמים ברשת ושלדעתי עשויים לתרום במשהו להבנת המצב.

    י.א.

 

1. 20 מיליון מובטלים

 

המשבר הפיננסי העולמי עלול להשליך 20 מיליון נשים וגברים לזרועות האבטלה. את האזהרה הזו השמיע  מנכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי (International Labour Organization), חואן סומוויה Juan Somavia)). לדעתו, מדובר במשבר עולמי המשפיע על החיים האמיתיים של המשפחה ושל הקהילה, ולכן הוא קרא להציל את הכלכלה הריאלית.

בהתבססו על ההערכות האחרונות בנושא הצמיחה העולמית שפורסמו על-ידי  קרן המטבע הבינלאומית (International Monetary Fund)*, האו"ם וגורמים נוספים - סומוויה  ציין כי אלה מבשרים ביטול משרות ומקומות עבודה ופיטורי עובדים. מספר המובטלים הרשומים בעולם עלול להגיע בשנת 2009 ל-210 מיליון לעומת 190 מיליון בשנת 2007. מספר העובדים העניים החיים מהכנסה של פחות מדולר אחד ביום עלול לגדול ב-40 מיליון, ומספר העובדים החיים מהכנסה של שני דולר ליום עלול לגדול ב-100 מיליון.

המשבר הנוכחי יכה בעיקר בענפי הבנייה, ייצור כלי רכב, תיירות, חברות העוסקות בפיננסים, שירותים, ונדל"ן. הדובר הזהיר כי בהמשך עוד עלול להתברר שכל ההערכות המוקדמות היו בלתי מציאותיות ואינן משקפות את עומק האטה הכלכלית והמיתון הצפויים. המשבר קיים לא רק ב"וול סטריט" אלא בכל העולם. מכאן, שחייבים להכין תוכנית להצלת משפחות המתקיימות משכר עבודה וליצירת מקומות עבודה חדשים וראויים.

סומוויה הביע את דאגתו בנוגע לחידוש זרימת האשראי, להבטחת המשך קיומו, ואף לחיזוקו של   הביטוח הסוציאלי (פנסיות, דמי אבטלה, קצבאות, ביטוח בריאות). חייבים לנקוט בצעדים למניעת פיטורי עובדים, הורדות שכר, פשיטות רגל, להבטיח כיבוד זכויות העובדים, ולעידוד הדיאלוג הסוציאלי על מנת  להתגבר על תוצאות המשבר במפעלים. יש להחזיר על כנה את שיטת הרגולציה של הכלכלה העולמית ואף לשפרה.

מנכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי הזכיר, שעוד לפני פרוץ המשבר הפיננסי הנוכחי, היינו עדים לעוני מאסיבי, לפערים סוציאליים גדלים, להתגברות התופעה של העסקה זמנית של עובדים. כל אלה, הוא ציין, הם ביטויים של תהליך מוֹנדיאליזציה שהביא אומנם לרווחים גדולים, אך נתגלה כבלתי מאוזן, בלתי צודק וארעי. אנחנו חייבים להחזיר את האיזון ולהתרכז בהצלת האנשים והייצור.

-------------

* לפי הערכת קרן המטבע הבינלאומית שפורסמה בתחילת אוקטובר 2008, שיעור הצמיחה העולמי הצפוי לשנת 2009 יהיה 3,2 אחוזים, שהוא נמוך  מההערכה המקורית לשנת 2008  שעמדה על 4,6 אחוזים. הערכות הצמיחה לגבי השנים 2006 ו-2007 היו, בהטעמה,  5,5 ו-5,6 אחוזים.

 

*

2. החרפת משבר המזון וגידול מספר הרעבים בעולם

 

אסור שהמשבר הפיננסי ישכיח את משבר המזון העולמי – זה היה המסר העיקרי שהעביר ארגון המזון והחקלאות שליד האו"ם (Food and Agriculture Organization - FAO) למשתתפים בכינוס הוועדה לביטחון תזונתי שנערך באמצע חודש אוקטובר השנה ברומא.

מנכ"ל FAO, ז'אק דיאוף (Jacques Diouf) מסר כי חוסר הוודאות השולט בשווקים הבינלאומיים והאיום הממשי של מיתון עולמי עלולים לדחוף מדינות לנקוט במדיניות כלכלית של פרוטקציוניזם ולערוך רוויזיה בהתחייבויות שנטלו על עצמן בכל הנוגע למתן סיוע בינלאומי לפיתוח.

אם זה יקרה, הזהיר דיוף,  התוצאות תהיינה עגומות, ותיחלש הנכונות הפוליטית להעניק תמיכה בינלאומית לפיתוח החקלאות בארצות המתפתחות. מכאן, אנחנו עלולים, למרות היבולים המוצלחים של דגנים בשנת 2008, לעמוד בשנה הקרובה בפני החרפת משבר המזון. נזכור ש-36 מדינות בעולם, בעיקר באפריקה, סובלות ממחסור חמור במזון עקב אובדן יבולים, מלחמות, סכסוכים מזוינים, חוסר ביטחון ומחירים גבוהים.

 המשבר הפיננסי פרץ מייד אחרי העלייה המסחררת של מחירי מוצרי המזון שתוצאתה עוני ו-75 מיליון בני אדם רעבים. המשבר הפיננסי  עלול לגרום לקשיים נוספים חמורים עוד יותר לאוכלוסיות העניות במדיניות המתפתחות. (על מימדי הרעב בעולם ראו באתר את הכתבה: "75 מיליון רעבים בעולם":

((www.defeatist-diary.com/index.asp?p=articles2_hunger    

המיתון הכלכלי העולמי עלול לגרום לצמצום שטחי הזריעה שיגרום מצידו להקטנת היבולים בארצות המייצאות העיקריות. מאחר ומאגרי הגרעינים ממשיכים להיות  נמוכים קיימת סכנה שבשנה הקרובה נהיה עדים להעלאה נוספת של מחירי מוצרי המזון ואז זו תהיה קטסטרופה למיליוני בני אדם שייוותרו ללא אמצעים וללא אשראי.

בנוסף,  השפעת המשבר הפיננסי עלול להשפיע לרעה ברמת המָקְרוֹ על המדינות המתפתחות: הן יתקשו לקבל הלוואות; יקטן נפח הסיוע הציבורי; ויצטמצמו ההשקעות הזרות.

 

*

 

3. הוצאות הצבאיות: חבית ללא תחתית*

 

"שלושה ימים אחרי אישורה  בארה"ב של  'תוכנית ההצלה' של 700 מיליארד דולר (שהוגדרה על-ידי רבים ממתנגדיה תוכנית ביזה של הקופה הציבורית – י"א) לשם הרגעת השיטה הפיננסית העולמית, התוכנית נראית כמו אבן קטנה שהושלכה לים  הסוער" – מסקנה זו של ה-"ניו יורק טיימס" (6.10.08) איננה מפתיעה.

למרות שארה"ב היא עדיין המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם, היא מאבדת מעוצמתה בהשוואה לאיחוד האירופי, יפאן וסין. כדי לשמור על האינטרסים שלה, ארה"ב פועלת כל העת לשמירת עליונותה הצבאית.

מכאן שמתבקשת הוצאה צבאית הולכת וגדלה. בעוד תשומת הלב העולמית היתה מופנית ל"תוכנית ההצלה", עובדה מכרעת אחרת עברה כמעט ללא כל תהודה: הקונגרס האמריקאי אישר ברוב גדול לשנת הכספים 2009 (שהתחילה ב-1 באוקטובר 2008) הוצאה צבאית בגובה 612 מיליארד דולר.

הוצאה זו כוללת את תקציב הפנטגון שעלה ב-74 אחוזים לעומת 2001,  השנה בה עלה הממשל של בוש לשלטון, ו-70 מיליארד דולר למימון המלחמות בעיראק ובאפגניסטן. תקציב הפנטגון יגיע, ואולי אף יעלה, בשנת הכספים  לסכום של 515 מיליארד דולר, ואותם 70 מיליארד דולר אינם אלא מקדמה על החשבון ההוצאה בפועל. לאלה יש להוסיף 10 מיליארד דולר למימון נשק גרעיני (המופיעים בסעיף מחלקת האנרגיה) ועוד לפחות 50 מיליארד דולר למימון "התוכנית הלאומית למודיעין". סיכום כל הסעיפים האלה יחד עולה על גובה "תוכנית ההצלה".

הוצאה קולוסאלית זו  השווה בערך למחצית  ההוצאה העולמית משולמת מהקופה הציבורית. היא תורמת בצורה משמעותית לגידול הגרעון הצפוי בתקציב הכללי המתוכנן לשנת הכספים 2009 ב-407  מיליארד דולר. הגרעון יגדיל בתורו את החוב הציבורי. עוד עובדה שכמעט עברה ללא כל תשומת לב היא שהחוב הציבורי האמריקאי עבר את 10 אלף מיליארד דולר המהווים למעלה מ-70 אחוזים מהתוצר הגולמי הלאומי. מאז נכנס הממשל של בוש לפעולה בשנת 2001 החוב הציבורי האמריקאי גדל בלמעלה מ-70 אחוז מסכום התוצר הגולמי הלאומי. זהו שיא כמעט חסר תקדים.

מי משלם את כל אלה? באמצעי התקשורת מוזכרים רק המשקיעים המפסידים כסף כתוצאה מהמשבר הפיננסי. הם לא מדברים על ההשלכות שלו על השכבות העניות באוכלוסייה של ארה"ב שמצבן החמיר עקב הקיצוצים ההולכים וגדלים באמצעים למימון סעיפים סוציאליים. עובדה נוספת שעברה אף היא מבלי לעורר הדים  מיוחדים היא שמספר האזרחים האמריקאים הנאלצים להסתייע ב- food stamps,   דהיינו לתלושי מזון, גדל בשלושה חודשים מ-28 מיליון ל-29 מיליון אנשים. אולי הם יכולים להתנחם שארה"ב מוציאה מדי חודש 16 מיליארד דולר  למימון מלחמותיה בעיראק ובאפגניסטן.

-----------------

* תמצית של מאמר מאת Manlio Dinuci שהתפרסם ב-Il Manifesto (8.10.08) באיטליה.

*

 

4. 700,000 משפחות נזרקו לרחוב בקלויוולנד, אוהיו

 

הביטויים של המשבר הפיננסי העולמי נראו לראשונה בערים האמריקאיות הגדולות: היספאנים, שחורים, אמהות חד-הוריות, שכירים בעלי הכנסה נמוכה שלא היו מסוגלים לעמוד בתשלומי המשכנתא פונו מבתיהם והושלכו לרחוב.

השבועון הצרפתי "לה מונד 2" (4-10.10.08) פרסם סדרת צילומים של הצלם Anthony Suau  מחודש מארס 2008 בעיר קליוולנד במדינת אוהיו (Cleveland, Ohio). התמונות משקפות את מר גורלם של המשפחות שאולצו לפנות את דירותיהן מאחר ולא עמדו בתשלומי המשכנתא שלהם. לסדרת הצילומים צורף טור הסברים שחיבר העיתונאי Sylvain Cypel.

מתברר שבעיר קליוולנד בית אחד מתוך ארבעה נתפס על ידי הנושים. להערכת העיתון, כ-700,000 משפחות בעיר נזרקו לרחוב. מדי יום השריף המקומי ואנשיו פָּנוּ אל כחמישים משפחות ודרשו מהן לחתום שקיבלו לידיהם הודעה-החלטה של בית משפט המחייבת אותן לפנות את דירתן. במקרים מסוימים הם מצאו בתים דירות ריקות מאחר ודייריהן פינו את הדירה עוד לפני שהגיעה לידיהן הודעת הפינוי. משפחות אחרות העמיסו את חפציהן על משאית וציפו לבואם של השוטרים.

כ-13 אחוזים מהדירות בקליוולנד פנויות. רוב המפונים הם עובדים שכירים בעלי הכנסה ממוצעת-נמוכה. משפחות אלו היו כמעט בהישג יד מהחלום האמריקאי: להיות בעלי רכוש. למימוש החלום הם נטלו הלוואה בגובה מחיר הדירה. ההלוואה ניתנה בשנה הראשונה בריבית של 5.5 אחוזים ואחרי שלוש שנים עלתה ל-8.5 אחוזים. הבנקים הסבירו ללווים שבמשך הזמן מצבם הכלכלי ישתפר ולכן יוכלו לעמוד בהחזרת ההלוואות בריבית גבוהה יותר. עם העלאת שיעור הריבית רבים לא יכלו לעמוד בתשלומים. בתגובה, הבנקים הטילו קנסות. התוצאה: מעגל קסמים שסופו איבוד קורת הגג. להערכת העיתון: שיעור האמהות החד-הוריות, השחורים וההיספאנים בקרב קורבנות הפינויים הוא גבוה פי 6-3 משאר השכבות.   

 

 
1/8/2018