נגד החשיפה לעישון פאסיבי

ארגון רופאים למען זכויות אדם והאגודה למלחמה בסרטן הגישו לאחרונה עתירה לבג"צ המבקשת לחייב את נציבות שירות בתי הסוהר (שב"ס) והשר לביטחון פנים לשבץ אסירים מעשנים ואסירים לא-מעשנים בתאים נפרדים, על מנת למנוע חשיפה לעישון פאסיבי לאסירים שאינם מעשנים.  העתירה עומדת בהרחבה על מצוקת הצפיפות הקשה השוררת בבתי הסוהר ועל הסכנות שבחשיפה לעישון פאסיבי, הגורמות לפגיעה קשה בזכויות האסירים לכבוד ולשלמות הגוף. את העתירה הגיש עו"ד חן תירוש מהתוכנית לצדק סביבתי, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב. העתירה הוכנה בסיוע הסטודנטים יניב בר, ליאור ברקו וערן ליב.

מן הראוי להדגיש כאן כי במציאות החוק האוסר לעשן במקומות ציבוריים כמו בתי קפה ומסעדות אינו מופעל. הלא-מעשנים ממשיכים לסבול.

תמצית העתירה

העתירה  עוסקת במצב בלתי נסבל, בו חשופים אסירים במשך תקופת מאסרם – שעות רבות מדי יום, שבועות, חודשים ואף שנים – לעשן סיגריות מצד חבריהם לתא. בעוד שבחברה הישראלית גדלה בשנים האחרונות המודעות לנזקי החשיפה לעישון גם ללא-מעשנים ("עישון פאסיבי"), בבתי הכלא ממשיכים אסירים לא-מעשנים להיות משובצים לתאים עם אסירים מעשנים. כתוצאה מכך נאלצים האסירים הלא-מעשנים, חלקם סובלים ממחלות שונות, להיות חשופים לעשן חבריהם לתא באופן אינטנסיבי ולתקופה ארוכה, לעתים לאורך כל תקופת מאסרם ותוך פגיעה חמורה ומתמשכת בבריאותם ובאיכות חייהם.

בעוד שבביתו הפרטי מצויה בידי האסיר הבחירה האם להיחשף לעשן סיגריות אם לאו, בבית הכלא מוגבל האסיר לתאו ואין לו כל אפשרות לבחור את מיקום תאו, את חבריו לתא ואת הרגלי העישון שלהם. בקשות להימנע מעישון נתקלות בדרך כלל בסירוב ובמקרים מסוימים גם באלימות ובהתנכלות לאסיר הלא-מעשן.

חשיפת האסיר הלא-מעשן לעשן אינה כרוכה בחוסר נעימות גרידא; היא חושפת אותו לסיכון לחלות בשורה של מחלות, ובהן מחלות לב וסרטן. לפיכך, שיבוצו של האסיר יחד עם אסירים מעשנים פוגע באופן ודאי בבריאותו ובזכותו החוקתית לכבוד ולשלמות הגוף.

על נזקי העישון הפאסיבי

חשיפה לעישון פאסיבי ידועה זה מכבר כקשורה בסיכון מוגבר לתחלואה בשורה של מחלות שונות, בהן מחלות לב, שבץ מוחי, סרטן ריאה וסוגי סרטן נוספים. כן נמצא כי חשיפה של מבוגרים לעישון פאסיבי מתבטאת באופן מיידי בהפרעות במערכת הלב וכלי הדם, המובילות למחלת לב כלילית (לפירוט נתונים אלה ראו: דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנים 2006-2007 המצוי בקישור:

http://www.cancer.org.il/download/files/doch_sar_habriut_2006-7.pdf).

על העישון הפאסיבי בבתי כלא

במשך שנים הגיעו תלונות של אסירים אשר שובצו בתאים עם אסירים מעשנים, ונאלצו לשהות בהם במשך ימים ארוכים, שבועות וחודשים כשהם חשופים לעישון בלתי פוסק של חבריהם לתא.

לצורך המחשת חומרת הבעיה, יש לעמוד על המאפיינים המיוחדים של העישון בבתי הכלא. ראשית, אחוז המעשנים בבתי כלא גבוה עשרות מונים מזה שבקרב האוכלוסייה הכללית. השכיחות הגדולה של העישון בקרב אסירים נובעת ממספר גורמים משולבים, ובהם הלחץ הכללי בו נמצאים האסירים בעת המאסר, מחסור בתוכניות גמילה, תלות בניקוטין ועוד.

שנית, הצפיפות הקשה בבתי הכלא מביאה לשיבוצם של מספר רב של אסירים בכל תא; בתאים המיועדים למשל ל-14 אסירים, יכולים להיות משובצים עשרה אסירים מעשנים, וכמות העשן הנפלטת מכולם יחד יכולה להוות מטרד ממשי ומסכן חיים לחולקים עימם תא. על הצפיפות הקשה בבתי הכלא בישראל ראו להלן בסעיפים הנוגעים לדו"ח הסנגוריה הציבורית בעניין. לצורך ההשוואה מהנעשה בארה"ב נציין כי על פי הערכות, כ-115 אסירים מתים מדי שנה בארה"ב כתוצאה מחשיפה לעישון פאסיבי. לשם ההשוואה,  בשנת 2006 רק 53 אסירים הוצאו להורג בארה"ב.

בשל העובדה כי הצפיפות הקשה בבתי הכלא ותנאי המאסר הקשים בהם קשורים כאמור קשר ישיר לסוגיה, בהיותם גורם שתורם ישירות לבעיה ואף מחמיר אותה, נסקור להלן בתמצית את ממצאי הסנגוריה הציבורית בעניין בשנה האחרונה.

הצפיפות הקשה בבתי הסוהר – דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2007

כאמור, על הצפיפות הקשה והתנאים הקשים בבתי הסוהר ניתן ללמוד מהדו"ח השנתי של הסנגוריה הציבורית בדבר "תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר"  לשנת 2007.

בדו"ח מצוין כי בשמונה מתוך אחד-עשר מתקני כליאה בהם ביקרו אנשי הסנגוריה הציבורית נמצא כי האסירים שוהים בתנאי צפיפות קשים בחלק מאגפי הכלא. כך נמצא למשל כי בבית הסוהר "שקמה" עמד השטח הממוצע לאסיר לעתים על מטר רבוע אחד בלבד; בבית הסוהר "מגידו" שוכנו לעתים 30 אסירים בתא אחד; בבית הסוהר מג"ן המשמש כמרפאה, נצפו תאים המיועדים לשישה אסירים חולים בגודל 15 מ"ר; בבית הסוהר "אופק" נמצא תא של 4 מ"ר המיועד לשני קטינים באגף סגור, ועוד.

דו"ח הסנגוריה גם הצביע על תנאי תברואה והיגיינה ירודים ברוב בתי הכלא שנסקרו, לרבות עדויות של מחברי הדו"ח על מקקים, חרקים, עובש, טחב, רטיבות וחלודה.

הצפיפות והתנאים התברואתיים הירודים משפיעים ומושפעים גם מתנאי אוורור בלתי נאותים.  להלן חלקים מהתייחסות הדו"ח לסוגיה זו (כל ההדגשות בציטוטים בעתירה זו הוספו):

"ב-6 מתקני כליאה מתוך 11, בהם ביקרו אנשי הסניגוריה הציבורית, קיימת בעיית אוורור בחלק מהתאים (בין במקרים בהם ישנה מערכת לאוורור ובין במקרים בהם ישנם חלונות). להלן דוגמאות להמחשת המצב הקיים: בבית המעצר הדרים, ברוב אגפי הכליאה נתקלו המבקרים הרשמיים בחום מעיק ובלתי נסבל, הן בחדרים והן בשטחים הציבוריים, כנראה עקב חסרונה של מערכת אוורור, למרות שמדובר במתקן כליאה חדש יחסית. בבית הסוהר מעשיהו, באגף 5, המאוכלס בעובדים זרים, נתגלו חדרים דחוסים, ללא חלונות כלל וללא אוורור כלשהו בהם היה החום כבד וניכר בעת הביקור. בבית הסוהר מג"ן, האגף מר"ש (המרכז הרפואי של שב"ס) נתקלו המבקרים בצפיפות רבה באגף, לאור הימצאותם של אסירים רבים הרתוקים לכיסאות גלגלים. הן במסדרונות והן בתאים עצמם חם ומחניק. מזגנים המותקנים במסדרונות אינם עובדים עקב בעיות חשמל. המאווררים בתאים אינם פותרים כלל את בעיית החום והמחנק הקשים" (סעיף ב.8. לדו"ח).