מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

 

בדרך לקלפי

 

מאת יוסף אלגזי

 

ביום שלישי הקרוב (10.2.2009) ייערכו הבחירות לכנסת. קיימת סכנה אמיתית שבבחירות אלו יצא הימין הקיצוני וידו על עליונה. מדובר בימין מחרחר מלחמה, נגוע בלאומנות, בגזענות, בקנאות דתית-משיחית, ואף בפאשיזם. ימין זה לא צמח יש מאין: הוא צמח, התפתח וגדל על קרקע המלחמות והכיבוש. עידוד נוסף הוא קיבל ממפלגות ומאישים שתמכו קצת או הרבה במלחמה האחרונה בעזה.

מאז שלהי שנות ה-80 השתרשה  בישראל ברירת ההצבעה לפי עיקרון "הרע במיעוטו". מכאן גם נפוצה האמירה, "לסתום את האף בכניסה לקלפי". שיטת הבחירות האישיות לראשות הממשלה שהונהגה לראשונה בבחירות בשנת 1996 (וששרדה עד שנת 2001) תרמה לביסוס ברירת מחדל זו. השיטה גם עודדה וחיזקה את תופעת פולחן המנהיג והכמיהה אחר "איש חזק". גם אחרי ביטולה של השיטה לא נפטרנו מרעה חולה זו.

ברירת "הרע במיעוטו" גרמה אצל רבים, להתאכזב ולהתחרט אחרי המעשה בשל התוצאות העגומות של הבחירה. אך בעקבות המעשה, החרטה והאכזבה - לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור.

אינני מתכוון להציע לאף אחד איך להצביע. כל אחד ינהג על-פי מיטב הבנתו, הכרתו ומצפונו.

אשר לי, ברור שלא אצביע בעד רשימה שתמכה הרבה או קצת במלחמה ותומכת קצת או הרבה בהמשך הכיבוש; שהיא נגועה בלאומנות -  לא לאומנות של  הרוב ולא לאומנות של המיעוט; שמטיפה לאפליה לאומית, עדתית, מגדרית, כל אפליה; שקוראת לצמצום החירויות הדמוקרטיות; שתומכת במדיניות הפוגעת כלכלית בעובדים שכירים, במובטלים, באמהות חד-הוריות, במשפחות מרובות ילדים, בגמלאים, בנכים וכדומה.

בהתחשב בגילי ובאפשרות הסבירה שאלו הן הבחירות האחרונות בהן אשתתף – אני נרתע מלהצביע על-פי עקרון "הרע במיעוטו". אך היום, בסיימי לקרוא את ספרה של דוריס לסינג "ילד של אהבה" (Doris Lessing, A Love Child) נתקלתי במשפט:  "להגן על הרע במיעוטו כנגד הגרוע ביותר".

המשפט הזה החזיר אותי לנקודת ההתחלה: להמשיך להתלבט עד הרגע האחרון, עד לרגע בו אעמוד מאחורי הפרגוד בקלפי.

 

בת ים, 4 בפברואר 2009

 

                                                          

 

3/10/2009