מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

סטירה

הבטן של הפלסטינית

 

התלבטתי אם לתרגם קטע סטירי צורב זה שהתפרסם בעיתון הלבנוני "אלמֻסְתָקְבָּל" מפרי עטו של רוּסְטוֹם מחמוד.  בסופו של דבר החלטתי כן לתרגמו ולפרסמו. הקטע מכוון אל כל אלה אשר מוכנים בהבל פה להקריב את החיים, לא את החיים שלהם חלילה, אלא את החיים של אחרים, למען מטרה זו או אחרת... הריהו לפניכם:

 

נחוץ היה אמן ערבי "מגויס" שיציג את תמיכתו בהתנגדות מעל המרקע. הוא כאילו הוא עומד על במת התיאטרון, עושה תנועות גדולות ותופס פוזות קודרות. מדברים איתו על גופות מרוטשות של ילדים פלסטינים ולראייה מראים גם צילומים. הוא מביט בהם, אחרי כן הוא פונה למצלמה כדי להפטיר, ברצף, בתוקף, את דברו הנבואי: "זו איננה בעיה מאחר והשם יתברך – הבטן של האימהות הפלסטיניות פורה". הוא אומר משפט זה בכל הפשטות, בשכנוע כאילו הוא זה שהמציא את אבק השריפה. על פניו ארשת פנים צנועה של עליונות. הוא מדקלם את המשפט שלו, כשהוא יושב בנוחיות בסטודיו הממוזג, כשממולו מנחה המתמצאת יותר בשפתיים נפוחות בסיליקון ובכירורגיה אסתטית של האף מאשר בשאלות של פוליטיקה ואימהות.

הוא מדקלם את המשפט שלו, הוא, האמן שמטפל בשערות השיבה שלו בעזרת מיטב צבעי שיער ומסווה את מחשבותיו הפרימיטיביות מאחורי עניבה.

דמם של הילדים הפלסטינים נותר מוצג בצילומים ברקע. זהו הדבר שמבחינים בו הכי פחות. ומהו הפתרון? הוא מסתכם בעובדה שהבטן של האם הפלסטינית הוא פורה. כל מה שעליה לעשות הוא להביא לעולם עוד ילדים, ילדים שייוולדו בעולם של אימה, יגדלו על מנות מזון שתספק סוכנות הסעד לפליטים של האו"ם [אונר"א] וימותו מפגז שנורה מטנק מרכבה אימתני ישראלי. לעשות עוד ילדים, זהו התפקיד המוטל על האם הפלסטינית. לחיות בתנאים אלה, זהו הגורל השמור לילדים הפלסטינים. אשר לאמן הערבי "המגויס", לוֹ יהיו ילדים שיוּזְנוּ בפלאי המזון של חברת "נסטלה" (Nestlé) וייהנו משיעורים של פסנתר.  

 

 

 

 

4/2/2009