י

סכנת התלקחות בסילוואן

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, מאיים להרוס 88 בתים בעיירה סילוואן הסמוכה לעיר העתיקה במזרח ירושלים. גורמים שונים בארץ, בשטחים ובעולם מתריעים מפני הסכנה שמימוש האיום עלול להצית התלקחות עקובה מדם. על הפרשה קראו סקירה שהכינה עמותת עיר עמים ופרסמה אותה בחודש נובמבר 2008. לאחרונה העמותה פרסמה גם דו"ח מפורט: ירושלים 2008 – תמונת מצב (ראו: www.ir-amim.org.il)

הריסות בתים באזור אל-בוסתאן בסילוואן:

התרעה וסקירה

סקירה

ביום רביעי, 5 בנובמבר, בעוד תשומת הלב העולמית נתונה לתוצאות הבחירות בארה"ב, כוחות ביטחון ישראליים רבים הסתערו בצהרי היום לאזור אל-בוסתאן שבסילוואן, הסמוכה לעיר העתיקה במזרח ירושלים, בכדי לאפשר את הריסתם של שני בתים פלסטיניים. ההריסה, שהובילה למטח אבנים מצד התושבים המקומיים ולירי גז מדמיע, כדורי גומי וייתכן שאף אש חיה מצד כוחות הביטחון, מציינת שלב חדש במדיניות הישראלית באזור - שלב המאיים להוביל להריסת 80-90 בתים פלסטיניים ולעקירתם של מאות תושבים, בכדי לאפשר את הרחבת תוכנית עיר-דוד הישראלית.

הריסת בתים באזור רגיש ושנוי במחלוקת זה עלולה להוביל להתלקחות ולהשלכות חמורות ביותר על יציבות העיר.

כמו כן, הדבר יגרום לקביעה דרמטית של "עובדות בשטח", תוך הרחקת אוכלוסיה פלסטינית וחיזוק האופי הישראלי של אזור מרכזי זה במזרח ירושלים. משמעות הדבר היא פעולה ישראלית חד-צדדית מרחיקת לכת במטרה לסכל את האפשרות להגיע לפתרון מוסכם לסכסוך הישראלי-פלסטיני בירושלים.

רקע

1967-2004

לאחר שישראל סיפחה את מזרח ירושלים ב-1967, רשויות התכנון של ממשלת ישראל הכינו תוכניות מתאר חדשות לאזור שמסביב לעיר העתיקה. מטרתן של תוכניות אלה, ובמיוחד תוכנית מתאר עמ/9 אשר אושרה ב-1976, היתה לבסס את האינטרסים הישראליים באגן ההיסטורי. אזור זה כולל שכונות פלסטיניות מרכזיות כגון סילוואן, א-טור, ושיח' ג'ראח. רכיב מפתח בתוכניות אלה היה ייעוד כל האזור שמסביב לחומות העיר העתיקה כשטח ציבורי פתוח - אזור המגיע בקצה הדרום-מזרחי לוואדי קדרון, באזור הידוע כ'עמק המלך' או אל-בוסתאן. 

במרוצת השנים, לאור האילוצים הדמוגרפיים החמורים (האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים גדלה מ-70,000 איש ב-1967 למעל 250,000 איש כיום) וההגבלות שהטילה ישראל על בניה פלסטינית במזרח ירושלים, שורות של בתים פלסטינים נבנו ללא היתרי בניה באזור הפתוח של אזור אל-בוסתאן שבסילוואן.

עד לשנת 1994, הרשויות הישראליות לא נקטו בצעדים כלשהם כנגד בעלי הבתים הפלסטינים. לאחר 1994, ננקטו הליכים משפטיים כנגד 23 בתים.

2004-2008

ב-11 בנובמבר 2004, במכתב רשמי למנהל המחלקה לפיקוח על הבנייה, מהנדס העיר אורי שטרית הורה על פינוי הבתים הפלסטינים מאזור אל-בוסתאן. הוראה זו נחשפה ב-2005, והתושבים הפלסטינים פנו ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעצור את ההריסות המתוכננות אשר איימו על 88 בתים באזור.

ראש העיר [לשעבר], אורי לופוליאנסקי, הסכים לדחות את תוכניות ההריסה - בעיקר בשל התנגדויות בינלאומיות, ולאפשר לתושבים להציג תוכנית בנייה (תב"ע) חלופית אשר תביא בחשבון את צרכי הפיתוח של התושבים, כמו גם את הצורך בשטח ציבורי ירוק. תוכנית חלופית זו (תב"ע 11641) הוצגה בפני מחלקת התכנון בעירייה באוגוסט 2008.

באותה תקופה, העירייה יזמה תוכנית בנייה משלה לאזור (תב"ע 11555), בהתאם לתפיסה המחודשת של אזור בוסתאן כחלק מגן לאומי. ב-11 באוגוסט 2008, מהנדס העיר הוציא מסמך רשמי בו נכתב כי התוכנית שהגישו התושבים לא תזכה להתייחסות בחודשים הקרובים, מכיוון שהתוכנית שהגישה העירייה עצמה נמצאת כעת תחת דיון.

החשיבות המדינית של האזור

כל האזור של סילוואן/ראס אל-עמוד מדרום וממזרח לעיר העתיקה הוא בעל חשיבות עליונה בכל משא ומתן ישראלי-פלסטיני בנוגע לירושלים.

על פי מתווה קלינטון, אזור זה, על כ-50,000 תושביו, יהווה בעתיד חלק מהבירה הפלסטינית. יחד עם זאת, בשל קרבתו לרובע היהודי שבעיר העתיקה, ולאור חשיבותו ההיסטורית כאתר בו ישבה ירושלים המקראית מתקופתו של דוד המלך, בעשורים האחרונים נעשו מאמצים ישראליים חד-צדדיים בכדי לחזק את אופיו היהודי של האזור. מאמצים אלה כוללים פעילות ממשלתית ישראלית, כמו גם פעילות מצד ארגוני מתנחלים דתיים, ובראשם עמותת אלע"ד ועטרת כוהנים, בחסות הממשלה.

בשנים האחרונות הואץ קצב הפעילויות הללו, כולל ייעוד חלק נכבד משכונת סילוואן, ובכללה אזור אל-בוסתאן, כגן לאומי. נכון לעכשיו, הגן הלאומי 'עיר-דוד', אשר הוקם סביב ובתוך הבתים הפלסטינים הסמוכים לאזור בוסתאן, מופעל על ידי עמותת אלע"ד. בנוסף, עמותת אלע"ד מנהלת מזה זמן - בתיאום עם רשות העתיקות הישראלית - חפירות שנויות במחלוקת מסביב ומתחת לבתי תושבים פלסטינים בסילוואן. לבסוף, הרשויות העירוניות מפקיעות לאחרונה אדמות פלסטיניות בכדי להקים חניונים ושירותים אחרים עבור פרוייקט עיר-דוד; וכן קודמו תוכניות לבניית מוסדות יהודיים בתוך שכונה זו, הסובלת גם כך מצפיפות-יתר.

בו בזמן, הרשויות הזניחו והתכחשו לצרכי הפיתוח של האוכלוסיה הפלסטינית בסילוואן בכלל ובאזור אל-בוסתאן בפרט. מציאות זו יצרה מצב בו לתושבים הפלסטינים, אשר רבים מהם חיים כיום בתנאי העוני והצפיפות מהקשים ביותר במזרח העיר, אין כל אפשרות חוקית שתענה על צרכי הדיור שלהם.

עמדת עיר-עמים

בשל חשיבות האזור, יש לנהוג במשנה זהירות על מנת לשמר את היציבות ואת האפשרויות המדיניות העתידיות באזור סילוואן/ ראב אל-עמוד בכלל, ובאזור אל-בוסתאן בפרט.

במיוחד לאחר הפתיחה המחודשת של המשא-ומתן הישראלי-פלסטיני לפני שנה בוועידת אנאפוליס, חשוב לשמור על העיקרון לפיו יש להימנע מצעדים חד-צדדיים רשמיים או הנעשים בחסות הרשויות, אשר נועדו לקבוע "עובדות בשטח" העלולות להטות או לסכל את המשא ומתן.

בהתאם לעיקרון זה, להלן הצעות לצעדים העשויים לשמר את היציבות כמו גם את האפשרות לניהול משא ומתן הוגן על עתיד העיר:    

1.     לעצור את כל הריסות הבתים באזור אל-בוסתאן.

2.     לפתוח בהליך הדדי למתן מענה לצרכי התושבים הפלסטינים, תוך שימור אתרים היסטוריים ישראליים.

3.     לעצור את הפעילות הממשלתית הישראלית – ואת תמיכתה בארגונים פרטיים – אשר נועדו לחזק באופן חד-צדדי את האופי הישראלי של אזור סילוואן/ ראס אל-עמוד, ולהחליש את האופי והתושבים הפלסטיניים באזור.