מבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות שעדיין בחיים:
זִכרוּ גם אתם את מַכּוֹת בנימין נתניהו!

בדיונים ובוויכוחים בנושא: האם לספק רשת ביטחון (למי, ממתי, רטרואקטיווי, עתידי וכו') למבוטחי קרנות הפנסיה החדשות בישראל שנפגעו קשה ועוד עלולים להיפגע עוד יותר קשה בשל המשבר הכלכלי העולמי החמור שאת סופו איש אינו רואה, נשכחו לחלוטין מבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות שעדיין בחיים. אלה ממשיכים לסבול מהמכות שהנחית עליהם שר האוצר, בנימין נתניהו, באמצעות הרפורמה שהנהיג בביטוח הפנסיוני. נזכיר למי ששכח משום מה כי מדיניותו הכלכלית פגעה בצורה אנושה בקצבאות הביטוח הלאומי, לזקנים, לילדים, לאמהות החד-הוריות, לנכים – ומי לא. כמי שנימנה עם מבוטחי קרנות הפנסיה הוותיקות אני רוצה לתרום את חלקי בהבאת רשימה שהתפרסמה בזמנו ב"הארץ" (11.3.2005) ובה הציג הכלכלן דן שפרינצק, מומחה בתחום הביטוח הפנסיוני, בה הוא מנה מקצת הפגיעות בפנסיונרים. את דבריו הביא העיתונאי ביאור חיים בכתבה שזו לשונה (ההדגשות של המלב"ד)):

בבוקר חם של יולי 2003, במבצע שלא פורסם מראש, התייצבו חמישה אנשים בלשכותיהם של מנהלי קרנות הפנסיה הוותיקות שבשליטת ההסתדרות: מבטחים, מקפת, קרן הגמלאות של עובדי ההסתדרות (קג"מ), נתיב וקרן הפנסיה של הפועלים החקלאים. הם הגיעו בשליחותו של הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, איל בן שלוש, והודיעו למנהלים המופתעים כי עליהם לעזוב מיידית את לשכותיהם בקרן. מאותו רגע, אנשיו של בן שלוש החלו לכהן כמנהלי הקרנות. עשרות שנים של שליטת ההסתדרות בקרנות הפנסיה הגיעו אל קיצן.
החילופים שביצע בן שלוש באותו בוקר בצמרת קרנות הפנסיה הוותיקות היו רק הקדמה לצעדים המשמעותיים שהוא יזם בנוגע לזכויות הפנסיה של מאות אלפי המבוטחים בקרנות אלה, רובם שכירים מעשירוני ההכנסה הבינוניים.
המטרה המוצהרת של האוצר היתה להציל את קרנות הפנסיה מהגירעונות האקטואריים הרובצים עליהן, בהיקף בלתי נתפס של 100 מיליארד שקל.
עד לסילוק ההסתדרות מענף הפנסיה נהגו הקרנות הוותיקות בנדיבות רבה בקביעת זכויות הפנסיה של המבוטחים - נדיבות שנבעה מהחולשה של הנהלות הקרנות אל מול הלחצים של הוועדים החזקים שנציגיהם כיהנו בדירקטוריונים של הקרנות.
היתה זו אחת הסיבות להיווצרות הגירעונות בקרנות. קבוצות של "מקורבים לצלחת", כמו עובדי סולל בונה וקונצרן כור, זכו לעתים לפנסיה המרבית גם אם לא השלימו 35 שנות עבודה. ועדות ערר שהפעילה ההסתדרות (ואשר בוטלו בינתיים, לפי הוראת בן שלוש) אישרו תנאי פנסיה חריגים לקבוצת מבוטחים, בעיקר בקביעת זכאותם לפנסיית נכות. בעידודו של שר האוצר בנימין נתניהו, יריב מושבע של ההסתדרות, יזם בן שלוש מהפכה שפגעה בזכויות הפנסיה של מבוטחי הקרנות הוותיקות.
הכלכלן דן שפרינצק, המרבה לעסוק בתביעות משפטיות בתחום הפנסיה, אומר כי הפגיעה בזכויות הפנסיה של מבוטחי הקרנות הוותיקות מגיעה ל-40%-25%, בהתאם למצבו האישי של המבוטח. בראיון עמו מפרט שפרינצק את הפגיעות העיקריות בזכויות הפנסיה.
*  העלאת גיל הפרישה: כחלק מהרפורמה הועלה גיל הפרישה לגמלאות ל-67 שנה לגבר (לעומת 65 שנה) ול-64 שנה לאשה (לעומת 60 שנה), בנימוק שתוחלת החיים בישראל מתארכת. העלאת גיל הפרישה לא הונהגה בבת אחת, אלא בתהליך הדרגתי שהחל בינואר 2004 ויימשך שלוש שנים לגברים (עד סוף 2008) ו-21 שנה לנשים (עד 2017). כלומר, השינוי חל במלואו על מבוטחים בקרנות שב-2004 היו בני 61 ומטה (גברים) או 50 ומטה (נשים). פרישה בגיל 60 לנשים או בגיל 65 לגברים נחשבת לפרישה מוקדמת.בעקבות דחיית גיל הפרישה, מבוטחי קרנות הפנסיה נדרשים לשלם במשך שנתיים נוספות פרמיה לקרנות ובמקביל מתקצרת בשנתיים התקופה שבעבורה הם יתחילו ליהנות מתשלומי פנסיה. "אם ממוצע השנים שבהן אדם מקבל תשלומי פנסיה היה 17 שנה, הרי שלפי החוק החדש ממוצע השנים שבהן הוא מקבל פנסיה ירד ל-15 שנה", אומר שפרינצק. הפגיעה בזכויות הפנסיה של הנשים חריפה יותר, מכיוון שגיל הפרישה שלהן נדחה בארבע שנים, לעומת שנתיים אצל גברים.
 * ייקור הפרמיה: דמי הגמולים (הפרמיה) המשולמים לקרן הפנסיה עלו ב-3%, ל-20.5% מהשכר, לעומת 17.5% עד לרפורמה. 2% מהגידול בהפרשה לקרן מוטלים על העובד ורק 1% על המעסיק. הגידול בתשלומים הוא הדרגתי ויגיע לשיעור מרבי של 20.5% בסוף 2007. לפי ההיגיון, העלאת הפרמיה אמורה להגדיל את זכויות המבוטחים בקרנות - אך זכויות הפנסיה, כאמור, דווקא קוצצו.
 * הענשת עמיתים שעברו למסלול חיסכון אחר: פגיעה נוספת, ששפרינצק מכנה "נבזית", נוגעת למי שביטחו את משכורתם במשך שנים בקרן פנסיה ויום אחד, נניח כעבור 15 שנה, החליטו לבטח מחצית מהמשכורת במסלול חיסכון אחר, כגון ביטוח מנהלים. בעקבות הרפורמה, התקנות של מבטחים - קרן הפנסיה הגדולה ביותר - קובעות שהפנסיה של האיש תחושב רק לפי השנים המאוחרות שבהן שילם פרמיה לקרן ממחצית שכרו; כמובן, שהפנסיה שלו תיפגע בהתאם.
 * "חטא" העבודה בחצי משרה (לפני צבירת 35 שנה במשרה מלאה): מבוטח שעבד בחמש השנים הראשונות בהיקף של חצי משרה בלבד, גם אם עבר לאחר מכן למשרה מלאה והתמיד בה במשך 35 שנה - תקופת העבודה הנדרשת לצורך קבלת פנסיה מרבית של 70% - מוענש על חטא העבודה בחצי משרה. בצאתו לגמלאות הוא יקבל פנסיה שאינה נגזרת מ-100% משרה שבה עבד ב-35 השנים האחרונות, אלא רק מ-93.75% משרה. למה? ככה.
"פניתי למשרד האוצר והצבעתי על טעות שככל הנראה נפלה בתקנוני הקרנות - אך בתשובה הסבירו לי שזו אינה טעות", מספר שפרינצק.
 * פגיעה ברצף הזכויות: עד לרפורמה בענף הפנסיה, שכיר שעבר מקרן פנסיה ותיקה אחת לקרן ותיקה אחרת, למשל בגלל החלפת מקום עבודה, היה זכאי לפנסיה המחושבת לפי השכר שקיבל בעת שהיה חבר בקרן האחרונה אליה הצטרף. כיום זה לא כך. הפנסיה נקבעת לפי השכר האחרון ששולם לעובד כשהיה מבוטח בקרן הראשונה. הסכום של שכר זה, המשמש בסיס לחישוב הפנסיה, צמוד למדד המחירים במקרה שהעובד היה מבוטח בקרן הראשונה פחות מ-10 שנים, או צמוד להתקדמות השכר הממוצע במשק במקרה שהיה מבוטח בה 10 שנים ויותר. בכל מקרה, זו פגיעה במבוטח.
* מעבר לפנסיה צמודה למדד במקרה של הקפאת זכויות בקרן: עד להפעלת הרפורמה, אדם שהקפיא את זכויותיו - הפסיק לשלם הפרמיה, למשל בעקבות פיטורים מהעבודה - היה רשאי לקבל פנסיה מהקרן בגיל הפרישה בהתאם לזכויות שצבר בה עד להפסקת התשלומים, כשהן צמודות להתקדמות השכר הממוצע במשק. כיום הוא רשאי לממש את זכויותיו ולקבל תשלומי פנסיה כשהם צמודים למדד בלבד, בלא ריבית. הצמדה לשכר הממוצע כדאית בהרבה לעומת הצמדה למדד, מכיוון שהשכר במשק עולה בדרך כלל מהר יותר.
* הנהגת שיטת הממוצעים: פגיעה זו מכוונת לאלה מבין מבוטחי קרנות פנסיה שתשלומי הפנסיה המגיעים להם חושבו בשיטת "שלוש השנים האחרונות", הנגזרת משכרם הממוצע בשלוש השנים האחרונות לפני שפרשו מעבודתם. לפי החלטת האוצר, מחשבות הקרנות כיום את הפנסיה לפי "שיטת הממוצעים", המתבססת על שכרו הממוצע של המבוטח במשך 35 שנות עבודתו האחרונות - שהוא נמוך יותר, כמובן, לעומת שכרו בשלוש השנים האחרונות לעבודתו.
למרות הרעת התנאים הגורפת הזו לא לכולם מומלץ לוותר על רעיון החיסכון בקרן פנסיה ותיקה ולעבור לתוכנית חלופית. לדברי שפרינצק, עמיתים בקרן ותיקה שגילם 40 ומעלה, רצוי שיישארו בקרן וימשיכו לצבור זכויות בה ולא יעברו לתוכנית חיסכון אחרת, גם לא לקרן פנסיה חדשה. הסיבה - הם הספיקו לצבור זכויות פנסיה רבות יחסית בקרן במשך השנים.

יוסף אלגזי