מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

יש כן  להעמיד לדין את שליט סודאן אלבשיר

וגם להעמיד לדין שליטים של מדינות נוספות שביצעו פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת-עם

בית הדין הפלילי הבינלאומי ה-CPI קיבל 213 פניות לחקור את פעולות צה"ל במלחמה האחרונה בעזה

 

החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי (International Criminal Court-CPI) להוציא צו מעצר בינלאומי נגד נשיא סודאן המכהן, הגנרל עֻמר  חסן אחמד אלבשיר, ממשיכה להכות גלים ולעורר תגובות מנוגדות. שליט סודאן מואשם בתכנון פעולות צבאיות שכוונו נגד אזרחים במחוז דרפור ושבמסגרתן בוצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. זהו צו המעצר הבינלאומי הראשון שהוציא בית הדין נגד ראש מדינה מכהן. סודאן  נדרשת לעצור את נשיאה ולהסגירו לידי בית הדין. הדרישה לעצור את אלבשיר ולהסגירו לידי בית הדין מופנית גם לשאר המדינות השותפות ב-CPI אם וכאשר יגיע אליהן. ההחלטה להוציא את צו המעצר הבינלאומי נתקבלה בתום חקירה שהתנהלה על פי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בשנת 2005. במלחמת האזרחים המתנהלת משנת 2003 בדרפור במזרח סודאן  נהרגו כ-300,00 בני אדם ונעקרו ממקומותיהם למעלה מ-2.7 מיליון בני אדם נוספים.

הגנרל אלבשיר (65) תפס את השלטון בסודאן ב-1989 על-ידי הפיכה צבאית. בעקבות הוצאת צו המעצר נגדו, אלבשיר פתח במסע תקיף נגד ההחלטה. בהזדמנות אחת הוא הכריז, "אין להחלטה [של בית הדין] כל ערך אצלנו. הם (ה-CPI) יכולים לטבול במים את ההחלטה ולשתות את מימיה". ובהזדמנות נוספת הוסיף, "אני דורך בנעל שלי כל מי שמתייצב לימין בית הדין".

 

כפעולת נקמה על הוצאת צו המעצר, שלטונות סודאן הורו לכמה עשרות ארגוני סעד בינלאומיים לא-ממשלתיים (NGO) המסייעים לעקורי דרפור לעזוב מייד את המדינה. הפסקת הפעילות של OXFAM למשל תפגע בצורה קשה בלמעלה מ-600,000 סודאנים להם הוא מספק  סיוע הומניטארי חיוני ביותר, בתוכם כ-400,000 החיים בסודאן והשאר  במחנות עקורים במדינת צ'אד השכנה. עד היום ממשיכים  רבבות תושבים ממחוז דרפור להימלט ממקומותיהם בשל האלימות המופעלת נגדם (רצח, עינויים, קטיעת איברים, אונס) ובשל המחסור החמור של מוצרי מזון וטיפול רפואי.

 

*

 

התגובות להוצאת צו המעצר הבינלאומי  נגד נשיא סודאן  מנוגדות. כשבוחנים את הנימוקים של המתנגדים, מדינות ומנהיגים (כגון לוב, מצרים, אלז'יריה, מאוריטניה, חמאס, חיזבאללה,  הליגה הערבית, רוסיה, סין, לוב, אתיופיה, אוגנדה) בולטים שני אִפיונים: אחד, מכנה משותף אתני, לאומי, דתי או אזורי, ושניים, חשש שמא בעתיד גם הם עלולים לעמוד במצב דומה ולהיות מואשמים בביצוע פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת-עם שהם בתחומי סמכותו של ה-CPI. ואילו אצל התומכים  בהחלטת ה-CPI, מדינות ומנהיגים (כגון ארצות-הברית, בריטניה, צרפת) בולטת  הצביעות שלהם. בשל עוצמתם המדינית, הכלכלית והצבאית הם עד היום הם הצליחו להימלט מלתת את הדין על פשעיהם הנוראיים. כללי הצדק  מחייבים להעמיד לדין  שליטים ומנהיגים בהווה ובעבר הלא רחוק של מדינות ומשטרים ובראשם ארה"ב (ג'ורג' בוש האב והבן, הנרי קיסינג'ר, כמה מראשי הסי.אי.איי), בריטניה (מרגרט טאצ'ר), רוסיה (ולדימיר פוטין), סין, שגם ידיהם עמוסות בפשעי מלחמה, בפשעים נגד האנושות והשמדת-עם בעיראק, באפגניסטן, באירלנד, בצ'צניה, בטיבט, וזו רק רשימה חלקית.

חומר קריאה מומלץ :

William Blum, Killing Hope – US Military and CIA Interventions Since World War II, 2003.

*

 

במסגרת המסע להבאשת ריחו של בית הדין הפלילי הבינלאומי פורסמו בין השאר גם התקפות אישיות חריפות נגד התובע הכללי של ה-CPI, לואיס מורנו-אוקמפו  Luis Moreno Ocampo מארגנטינה שנודע בארצו ובעולם כלוחם זכויות אדם המקדיש את עצמו לרדיפה אחרי ארכי-פושעים ברחבי תבל. את דרכו זו הוא החל במשפטים שהתנהלו בשנות ה-80 של המאה שעברה נגד תשעה ראשי הכת הצבאית בארצו שהשליטו בארצם בשנים 1983-1976 משטר  טרור בו נעלמו כ-15,000 בני אדם ! משפטם נמשך כששה חודשים והעידו בו למעלה מ-800 בני אדם. מאז החל לפעול ב-CPI, מורנו-אוקמפו היה מעורב בהוצאת צווי מעצר בינלאומיים נגד 12 חשודים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מאוגנדה ומהרפובליקה המרכז אפריקאית. מורנו-אוקמפו סיפר כי בימים בהם התנהל משפטם של ראשי הכת הצבאית הארגנטינית הזדעזעה אמו הכיצד הוא תובע לדין את הגנרל חורחה רפאל וידלה, "קתולי טוב זה" כהגדרתה, שהיא נהגה לפגוש במדי כל יום ראשון בשעת המיסה בכנסייה...

יריביו של מורנו-אוקמפו מזכירים נגדו שבעבר הוא שימש כיועץ של הבנק העולמי, שהיה סנגורם של ידוענים לעתים שנויים במחלוקת כמו שחקן הכדורגל דייגו מרדונה, ושהיה מרצה באוניברסיטאות יוקרתיות כמו זו של הרווארד.

 

*

 

ימים אחדים אחרי הוצאת צו המעצר נגד הגנרל אלבשיר מסודאן הודיע התובע מורנו-אוקמפו כי ה-CPI קיבל 213 פניות לחקור את פעולותיו של צה"ל במלחמה האחרונה בעזה.  בית הדין לא נקט עד כה שום פעולה בעקבות קבלת פניות אלו מאחר ומדינת ישראל אינה חתומה על אמנת רומא (2002) שהחליטה על הקמת ה-CPI.

ואולם בראיון שהעניק לעיתון Perfil בבואנוס-איירס אמר מורנו-אוקמפו: "אנחנו מנתחים את הנושא. טרם החלטנו אם נפתח בחקירה, אך קיימת אפשרות שזה יקרה".

ברשימת הגורמים שפנו לבית הדין נמצאת הרשות הפלסטינית המאשימה  בין השאר את צה"ל בשימוש בפצצות זרחן בלב ריכוזים של אוכלוסיה אזרחית. שר המשפטים שלה ביקר לצורך זה במשרדי ה-CPI בהאג. העיתון הארגנטיני העיר שאם ה-CPI יחליט לקיים את החקירה הזו על בסיס התלונה של הרשות הפלסטינית זו תהווה תקדים מאחר והרשות הפלסטינית לא הוכרה מעולם כמדינה עצמאית על ידי שום גורם מדיני. על כך הגיב מורנו-אוקמפו, "הפלסטינים הבטיחו לספק לנו חומרים שיוכיחו שהם  מהווים מדינה עצמית ושעל שטחה בוצעו הפשעים". הפלסטינים הודיעו שהם גם יספקו מסמכים מטעם הליגה הערבית וארגון "אמנסטי אינטרנשיונל".

*

    ב-5 במארס 2009 נמסר בבריסל על הקמת בית דין בינלאומי ע"ש ברטרנד ראסל בעניין פלסטין. בית הדין יפעל בחסות למעלה ממאה אישים בעולם. היוזמים להקמת בית הדין הם קן קואטס, נשיא קרן השלום ע"ש ברטרנד ראסל, לילה שהיד, נציגת פלסטין באיחוד האירופי, וד"ר נורית פלד-אלחנן, מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים.   

 

 

4/2/2009