מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

 

עקרונות להצעת-חוק נגד גזענות ואפליה

מאת מרדכי אבי שאול ויוסף אלגזי

אוגוסט 1981

 

באוגוסט 1981, נשיא הליגה לזכויות האדם והאזרח, הסופר והמשורר מרדכי אבי שאול, ואני מזכיר הליגה, ניסחנו מסמך בשם "עקרונות להצעת-חוק נגד גזענות ואפליה" אותו העברנו לחברי הכנסת, לשרי הממשלה, ליועץ המשפטי לממשלה ולאמצעי התקשורת בתיקווה שהיוזמה תזכה לאהדתם ולתמיכתם.
הצעד שלנו נתקל באדישות. בתשובתו, מי שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה, הפרופסור יצחק זמיר, היפנה לנו כתף קרה ובתשובתו טען שהצעתנו מיותרת. לצערי הגדול אינני מוצא את מעט התשובות שקיבלנו בזמנו.
נוכח ביטויי הגזענות החריפים בהם אנחנו נתקלים בארץ בשנים האחרונות החלטתי לפרסם מחדש את אותו מסמך ככתבו וכלשונו:

במערכת הבחירות לכנסת [העשירית]  היינו עדים לשורה של התבטאויות בעלות אופי גזעני, ובהן איומים במעשי אלימות; קריאות לפגיעה בזכויות האדם; ותעמולה לחקיקת חוקים שמטרתם לקפח זכויותיהם של אזרחים, על רקע גזעי, לאומי, דתי ועדתי. התברר, כי בספר החוקים הישראלי נעדר חוק האוסר פעולות גזעניות ואפליה בין אדם לאדם.
במדינת ישראל, בה חיים ניצולי שואה רבים, אשר סבלו בשל חוקי-גזע, ואשר בה קיים רקע לסכסוכים ולמתחים על רקע לאומי, דתי ועדתי – חוק כזה הוא הכרחי. אנו מציעים בזה שורה של עקרונות לחוק נגד גזענות ואפליה בכוונה לעורר דיון ציבורי ובמגמה להביא בסופו של דבר לחקיקת חוק כזה בכנסת העשירית.

עקרנות להצעת-חוק נגד גזענות ואפליה

איסור הסתה –
• דברים הקוראים ללעג, ללשון רע, לשנאה, לאפליה ולאלימות כלפי קיבוץ אנשים או אדם בשל השתייכותו או אי-השתייכותו לגזע, ללאום, לדת ולעדה כלשהי – ייחשבו כדברי הסתה ויהיו אסורים על-פי חוק כעבירה פלילית;
• איסור הסתה כזו בכתב (ספר, כרוז, עתון, מודעה, כרזה, סמל, מחזה, שיר, קריקטורה ועוד); בעל-פה (נאום, הצהרה, הרצאה, דברים בפומבי ועוד), אודיאו-ויזואלי (רדיו, טלוויזיה, קולנוע ועוד);
• האיסור חל על הארגון ועל היחיד, על הדובר, המחבר, המפרסם והמפיץ;
• המדינה תהיה חייבת, תוך פרק זמן המוגדר בחוק, להעמיד לדין כל מי שחשוד בהפרת איסור זה;
• כל ארגון וכל יחיד החשים שהם נפגעים מהפרת איסור זה רשאים לתבוע לדין כל מי שחשוד בהפרת איסור זה ולתבוע תשלום דמי נזיקין;
• בכל מקרה בו המדינה ממאנת לתבוע לדין חשוד בהפרת איסור זה – רשאי כל ארגון וכל יחיד, בין אם חשים נפגעים ישירות מהפרת איסור זה ובין אם לאו, לתבוע לדין את החשוד בהפרת איסור זה;
• בית-משפט מחוזי יהיה הערכאה השיפוטית הראשונה בפניה יובא כל מקרה של הפרת איסור זה;
• העונש הצפוי למפר איסור זה ידורג בהתחשב בחומרת ההסתה ובהישנות העבירה;
• מנהיגי ארגון שיימצא אשם בהפרת איסור זה יהיו חייבים בהתנצלות פומבית, בתשלום פיצויים, בקנס כספי, במאסר על תנאי, במאסר בפועל, ובמקרים חוזרים ונשנים: תיאסר פעילות הארגון;
• יחיד שיימצא אשם בהפרת איסור זה יהיה חייב בהתנצלות פומבית, בתשלום פיצויים, בקנס כספי, במאסר על תנאי, במאסר בפועל.

איסור אפליה –
• מעשה של כל מוסד ממשלתי, מוסד ציבורי, תאגיד, חברה פרטית ובעל עסק פרטי המספקים שירות כלשהו (בין בתשלום ובין בחינם), או הנמנעים לעשות כן כלפי קיבוץ אנשים או יחיד בשל השתייכותו או אי-השתייכותו לגזע, ללאום, לדת, לעדה כלשהי – ייחשב הדבר לאפליה ויהיה אסור על-פי חוק כעבירה פלילית; האחראים להפרת איסור זה יועמדו לדין;
• האיסור חל גם על תחום יחסי העבודה;
• המדינה תהיה חייבת תוך פרק זמן המוגדר בחוק להעמיד לדין כל מי שחשוד בהפרת איסור זה;
• כל ארגון וכל יחיד החשים שהם נפגעים מהפרת איסור זה – רשאים לתבוע לדין כל מי שחשוד בהפרת איסור זה ולתבוע תשלום דמי נזיקין;
• בכל מקרה בו המדינה ממאנת לתבוע לדין חשוד בהפרת איסור זה – רשאי כל ארגון וכל יחיד, בין אם חשים נפגעים ישירות מהפרת איסור זה ובין אם לאו, לתבוע לדין את החשוד בהפרת איסור זה;
• בית-משפט מחוזי יהיה הערכאה השיפוטית הראשונה בפניה יובא כל מקרה של הפרת איסור זה;
• העונש הצפוי למפר איסור זה ידורג בהתחשב בחומרת האפליה ובהישנות העבירה;
• כל מי שנמצא אשם בהפרת איסור זה יהיה חייב: בתיקון העוול, בתשלום פיצויים, בקנס כספי, במאסר על תנאי, במאסר בפועל;
• ארגון שיכלול במצע או בתקנון שלו סעיף או סעיפים שיש בהם הפרה של האיסור להסתה ו/או האיסור לאפליה – יהיה חייב בביטול סעיף או סעיפים אלה; במקרה שיסרב לעשות כן, יועמדו מנהיגיו לדין, ופעילות הארגון תיאסר.

*
 
עד כאן המסמך משנת 1981 ועתה עם פרסומו מחדש הוא עומד לשיפוטכם.
 

 

 

12/1/2008