הפּסח הזה כוּלוֹ מרוֹר

ואכן, לרבים מדי אנשים בישראל הפסח הזה כולו מרור – כלשון הכרזה שהתנוססה מעל שולחן סדר הפסח המחאתי שנערך ביום א' (26.3.2009) בחצר של בית המשפט העליון בירושלים ביוזמת עמותת המוקד לביטחון תזונתי ולמאבק ברעב. ליד השולחן,  עליו היו מונחות צלחות מנייר מלאות חול ואבנים, הסבו למעלה ממאה מסובים שקראו אגדה של פסח שחוברה ברוח הזמן ושהועתקה בחלקה מהגדת השכונות של תנועת קול בשכונות.

תפריט ארוחת החג שהגישה מסעדת "מדינת ישראל" כללה:

מנה ראשונה לבחירתך: אבטלה ברוטב מר של הקטנת קצבאות,

או,

אבטלה עם נגיעות של שירותים ציבוריים קצוצים דק;

מנה עיקרית: עוני על מצע של שכר מינימום מבזה;

קינוח על-חשבון הבית: רעב עם קציפה סמיכה של חוסר יכולת להתקיים.

 צילום: ליאור מזרחי

המסובים – מרביתם צעירים, סטודנטיות וסטודנטיות, בעיקר מאוניברסיטת באר שבע, עובדות ועובדים סוציאליים וקבוצת נשים מהיישוב הבדואי חוּרה בנגב -  ביקשו בעזרת שירת הָא לַחְמָא עַנְיָא לבטא את המחאה על החרפה שבישראל :

- יותר ממיליון וחצי אנשים סובלים מחוסר ביטחון תזונתי ו/או סימני רעב;

- שיעור הסובלים מחוסר בטחון תזונתי ו/או מסממני רעב, בישראל (כ- 20%) כפול מאשר בארצות הברית (כ -10%);

- למעלה מ- 200 אלף ילדים שהיו זכאים לארוחה חמה בבית-הספר נשארו רעבים, כיוון שהם גרים בבתים עניים ובישובים עניים;

- בשנת 2008 , בשכונה בבאר-שבע, סובלים מחוסר בטחון תזונתי ו/או מסממני רעב, למעלה מ 50% מהתושבים: ילדים משפחות וזקנים, קצבאים, עובדים ופנסיונרים, ותיקים ועולים (על פי סקר שנערך בקרב 500 תושבים).

- ממשלה וכנסת המרשות למצב שכזה להתקיים ובמקום לספק פתרון, זונחות את תושביהן לחסדיהן של עמותות ובתי תמחוי.

בפרק מה נשתנה הלילה הזה ?! שבאגדה קראו המסובים:

שבכל הלילות אנו אוכלים לחם ושאר פחמימות כי כסף אין!

הלילה הזה קיבלנו תרומות מזון ועל כן יש מה לאכול!

מה נשתנה בארצנו הקטנה?

יותר ויותר מפוטרים נכנסים כל יום למעגל האבטלה, מחירי המזון רק עולים ועולים, והמשכורות והקצבאות רק הולכות ומידלדלות...

מה לא נשתנה הלילה הזה?

שגם בלילה הזה, כמו לפני שבוע, כמו בעוד שבוע, אנו לא בטוחים כי יהיה מספיק אוכל בשבוע הבא!

מה לא נשתנה בארצנו הקטנה?

שגם השנה הדרישה לבתי תמחוי גדולה!

והמדינה? איפה היא?

איפהההההההההההההה?

במנותם את עשר המכות שהביאה ממשלת ישראל על תושביה ציינו המסובים:

א)     קיצוץ בשירותים הציבוריים והפרטתם;

ב)      חברות כוח אדם המנצלות את עובדיהן;

ג)      קיצוץ אכזרי של הקצבאות;

ד)     שכר מינימום עלוב;

ה)     רעב בארצנו ורבבות אנשים שנאלצים לאכול בבתי תמחוי;

ו)       התייקרות מחירי המזון באופן משמעותי ואי סבסוד מוצרים בסיסיים ע"י המדינה;

ז)       חוק פנסיה שאינו אפקטיבי ואינו מכיל את כולם;

ח)     אי אכיפת חוקי עבודה כגון ציות מעסיקים לחוק שכר מינימום ולחוק פנסיה חובה;

ט)     מפעל הזנה לא אחיד בבתי הספר;

י)       אבטלה המקיפה מאות אלפים והפקרת המובטלים ומשפחותיהם.

ואחרי שקראו די די דיינו די די דיינו דיינו דיינו דיינו הוענקה תעודת עניות לראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, ולממשלתו.

אך נזכיר, ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, הוא זה שבקדנציה הקודמת בראשות הממשלה ומאוחר יותר כשר האוצר הפיל עלינו שורה של מכות כמו קיצוץ קצבאות הילדים, הקצבאות לאמהות חד-הוריות, את הרפורמה הפנסיונית שפגעה בפנסיונרים, עוד ועוד.