ערב הזִכָּרוֹן לשוֹאָה

קָרוֹן הרַכֶּבֶת "המֶדוּזָה"

מאת חיים-וידאל ספיחה

לציון יום השואה שחל השנה ביום ג' 21.4.2009, מתפרסם כאן טכסט קצר שחיבר ניצול אושוויץ הפרופסור חיים-וידאל ספיחה (פאריס) בחודש ינואר 2005. פרופ' חיים-וידאל ספיחה הוא לינגויסט וחוקר-חלוץ של שפת הג'ודיאו-אספניול (ספניולית). הטכסט נכתב במקור בצרפתית, בג'ודיאו-אספניול ובספרדית. אלה מתפרסמים במדור השפות באתר.

עבורי חודש ינואר הוא חודש של אבל. בחודש זה לפני 60 שנה גססתי על ערימת גוויות אדם יבשות עליהן מצאתי מחסה מפני אנשים חיים שנלחמו  ביניהם על פירור לחם. זה התרחש בתוך קרון רכבת פתוח שנתתי לו את השם, "המדוזה". שכבתי שם מכוסה בשמיכות שהותירו אחריהם המתים. לא הפריעה לי העובדה שהשמיכות רחשו כינים או היו מגואלות בדם. למרות הרעב, החידלון, הקור והיותי מת-חי - השתדלתי לחסוך את כוחותי בתקווה לצאת מזה. באותו יום, ה-28 בינואר, נתליתי כמו טובע הנאחז בקרש הצלה, חזרתי ושיננתי לעצמי, "אוי לא, אוי לא, וידאל הרי לא תתפגר ביום הולדתך ה-22 !?... אוי לא, אוי לא, וידאל הרי לא תתפגר ביום הולדתך ה-22 !?" בחצי נים, חלמתי את החלומות היפים ביותר שלי חיי, חלומות על נחמה שתבוא.     

(27.1.1945) השמחה ביום שחרור מחנה אושוויץ בידי הצבא האדום