מאמרים
היסטוריה, זיכרונות
תרבות
Français English عربى  Etc.

לא מאמינים לצה"ל

 

ב-22.4.2009  צה"ל פרסם  את המסקנות של חמישה תחקירים שנערכו על-ידי צוותים שלו. לטענת התחקירים, "צה"ל פעל בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, תוך שמירה על רמה ערכית ומקצועית גבוהה, מול אויב אשר ביצע באופן מכוון פעולות טרור נגד אזרחים ישראלים; במהלך התחקירים התגלו מספר מועט ביותר של מקרים בהם אירעו טעויות מודיעיניות או מבצעיות תוך כדי לחימה".

בתגובה, שני ארגוני זכויות אדם בינלאומיים: Amnesty International  ו- (HRW) Human Rights Watch הגדירו את התחקירים שערך צה"ל לעצמו כבלתי אמינים והדגישו מחדש את ההכרח בחקירה בינלאומית בלתי-תלויה. תחקיר שערך HRW  הסיק כי כוחות צה"ל ביצעו הפרות חמורות של חוקי המלחמה. בין השאר הם השתמשו בארטילריה כבדה ובזרחן לבן באזורים מאוכלסים בצפיפות ופגעו במטרות אזרחיות. בין המטרות האזרחיות שנפגעו במרכז העיר עזה  בית חולים והמטה הכללי של סוכנות הסעד לפליטים של האו"ם אונר"א UNWRA.

פעולות אלו הוגדו על-ידי HRW פשעי מלחמה. עוד הוא קבע, כי ארגון חמאס ביצע הפרות חמורות של חוקי המלחמה בכך שירה במתכוון וללא אבחנה רקטות "קסאם" ו"גראד" לעבר אזורים מאוכלסים בישראל. חמאס לא גילה שום נכונות לחקור ולהעמיד לדין את האחראים לביצוע פשעי מלחמה אלו, ודובריו ממשיכים להצדיק את התקפות הטילים על מטרות אזרחיות.

HRW קרא לישראל ולחמאס לשתף פעולה עם ועדת החקירה בראשותו של השופט ריצ'רד גולדסטון שמונתה לחקור את ההפרות החמורות של חוקי המלחמה במהלך מלחמת עזה האחרונה.

בעקבות פרסום התחקירים של צה"ל, ארגון "בצלם" בישראל פרסם הודעה בה הוא הדגיש, כי צה"ל  אינו יכול לחקור את עצמו. אף גוף, גם לא הצבא, אינו יכול לחקור את עצמו בנסיבות כה מורכבות ואין בעובדה שבראש צוותי החקירה עמדו קצינים "שלא היו מעורבים באופן ישיר בשרשרת הפיקוד" כדי לשנות זאת. בנוסף, מעוררת המסגרת הצבאית בעיות נוספות, שכן קצינים אלה כפופים לשרשרת הפיקוד של הצבא ומכירים באופן אישי את האחראים למבצע. ברור שרק נסיבות חריגות במיוחד, שנראה כי לא התקיימו כאן, יוכלו להביא לקביעה כי קצינים אחרים, לעתים בכירים מהם, פעלו בניגוד לחוק. בנוסף, לצבא אין כל יכולת לאסוף ראיות בשטח ולראיין עדים פלסטינים שנפגעו מפעולות הצבא. לכן, התחקירים התבססו בעיקר על מסמכים צבאיים וראיונות עם חיילים. תחקירים המבוססים על מידע כה חלקי אינם יכולים להגיע לחקר האמת

רצח באסם אבו רחמה מבילעין

שוב פעם ירו חיילי צה"ל במפגינים בשטחים הכבושים והרגו אדם נוסף. זה קרה ביום שישי (17.4.2009) בהפגנת המחאה נגד גדר ההפרדה המתקיימת מזה כארבע שנים מדי שבוע בבילעין. הפגנת מחאה מקבילה מתקיימת גם בכפר נעלין.

ההרוג,  באסם  אבו רחמה (30), היה מוכר בכינוי "פיל". הוא נפגע מרימון גז שנורה לעברו ממרחק קצר ובכינון ישיר בידי אחד החיילים.  רימון הגז פער חור באמצע בית החזה של באסם. הפציעה הקשה הכניסה אותו למצוקה נשימתית ולהלם. הוא הובהל לבית החולים ברמאללה, שם מת מפציעתו הקטלנית. אחיו של ההרוג, אבראהים אבו רחמה, הוא המפגין הפלסטיני שנורה ברגלו  על ידי חייל, כמעט ממרחק אפס, לאחר שנעצר והיה כפות.

להגנתו, צה"ל טען שהמפגינים יידו אבנים וניסו להרוס את הגדר.

כעיתונאי ותיק ("קול העם") וכמי שעוקב אחר הנעשה בשטחים הכבושים מאז סוף 1967 ("זו הדרך" ו"הארץ"), גם כפעיל הליגה לזכויות האדם, למדתי שאין לתת אמון בהודעות של צה"ל. העובדות בשטח מצביעות על כך שצה"ל משכלל כל העת את אמצעי ההרג שבידיו ויורה במפגינים לא חמושים בכוונה  להרוג.

לפני מספר שבועות, ב-10 באפריל, נפגע בבילעין מפגין אחר, אזרח אמריקאי, טריסטן אנדרסון, המאושפז עדיין במצב קשה מאוד.

                                                     

יוסף אלגזי

 

 

      

 

 

                                  באסם אבו רחמה באחת ההפגנות הקודמות בבילעין (צילום: www.activestills.org);

 

5/8/2009