לא, לא נשכח את גלעד שליט !

בנאומיהם בטכסים הממלכתיים  ליום העצמאות, נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון, אהוד ברק, והרמטכ"ל, גבי אשכנזי, הצהירו, כל אחד בסגנונו,  "לא נחסוך מאמצים להשיב  את גלעד שליט הביתה". מה לעשות, אין לתת אמון בהצהרותיהם בעניין שחרורו של גלעד שליט. גם ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, פיזר הבטחות כזב דומות.

הממסד השלטוני בישראל נוהג בעניין שחרורו של גלעד שליט מהשבי באכזריות, בהפקרות ובחוסר יושר. אנשיו מתמקחים ומתמקחים – על מה ? עד מתי ? למה הם מחכים - למהדורה חוזרת של פרשת רון ארד ? נדגיש, גלעד שליט נמק בשבי המבודד מזה קרוב ל-3 שנים, ואיש אינו יודע מה מצבו.

רבים בישראל, אף כאלה המשתייכים לממסד, דוחים את הטיעון הרשמי שאין לשחרר את גלעד שליט תמורת אסירים עם דם על הידיים. אליהם  הצטרף לאחרונה גם ד"ר צבי סלע ששירת עד לפני כמה שנים כקצין מודיעין ראשי בשירות בתי הסוהר.

בראיון שהתפרסם עימו ("הארץ", 17.4.2009) אמר ד"ר סלע: "אני לא חושב שיש בעיה לשחרר מחבלים עם דם על הידיים תמורת גלעד שליט. אני מרגיש כאילו המדינה מחכה לגופה שלו. לי ברור שיש לפעמים קרבות שצריך לסגת מהם. לא צריך להרוג את הילד הזה, לחכות לגופה שלו. כך או כך לא נצא מנצחים בסיפור הזה. מהניסיון שלי, רוב המחבלים שאנחנו משחררים לא חוזרים לפעילות טרוריסטית. גם האסירים שעליהם רבים ברשימות למען שחרור שליט לא מהווים סכנה אסטרטגית לישראל, רק פגיעה באגו של המנהיגים שלנו".

שוביו של גלעד שליט מנהיגי חמאס נוהגים בעניינו של גלעד שליט בצורה נפשעת ומעוררת סלידה. הם מפירים את כל הכללים המקובלים  לגבי שבוי: הם מונעים ממנו כל קשר, לרבות של מכתבים, עם בני משפחתו; הם מונעים מנציגי ארגון הצלב האדום הבינלאומי לבקר אצלו, לדבר איתו, לברר מה שלומו; הם נוהגים בסחטנות חסרת רסן ולא איכפת להם אם מחיר התנהגותם הבלתי אנושית הוא המשך מאסרם של מאות ואף יותר אסירים פלסטינים והמשך סבל לבני משפחותיהם.

שוב מפגין הציבור בישראל אדישות לגורלו של גלעד שליט. אמרנו אדישות... לא רק, חלק ממנו אף נוהג בקשיחות-לב הראויה לכל גנאי. ב-12 באפריל 2009 התפרסם ברשת האינטרנט מכתב גלוי מעורר חלחלה לראש ממשלת ישראל. כותב המכתב, החותם בשם עופר מורג-ברין (28), קרא  לבנימין נתניהו לערוך "שינוי כיוון". האיש כתב: "לא ייתכן שהשיח הציבורי בעניין גלעד שליט ימשיך להתנהל תחת ההנחה כי כל חייל שבוי בהכרח יוכל לשוב לביתו. 'שבו בנים לגבולם' הוא ערך עליון, אבל הוא אינו הערך הבלעדי. אילו היינו מתנהלים על-פי אותו היגיון ביחס להבטחת בריאותו ושלמותו של כל חייל שנשלח לקרב, לא הייתה קמה המדינה, ולא הייתה ממשיכה להתקיים. חייבים לבחון את נקודת המוצא מחדש".

גם הפעם אני נדרש לבקר בחריפות פעולה חסרת אחריות עליה נמסר בתקשורת ולפיה קבוצת אנשים התייצבה ב-27.4.2009 ליד כלא השרון בכוונה להעביר "מסר למשפחות האסירים [הפלסטינים] שכל עוד [גלעד שליט] לא מקבל ביקור של הצלב האדום בכלאו בעזה – אנו נשבש את ביקורי המשפחות [הפלסטיניות] אצל האסירים ואף נעצים את פעולות המחאה אל מול בית הכלא". פעולה זו היא  לא נכונה בעליל ואף מזיקה מאוד. יש להפסיק לאלתר פעולות מסוג זה.

ישוחרר גלעד שליט ! ישוחררו אסירים פלסטינים !

יוסף אלגזי