עזרא נאווי עומד להיזרק לכלא באשמת אכפתיות

מאת נווה גורדון*

עזרא נאווי הושם ללעג ונעצר כשניסה להגן על בתיהם של בני-אדם. רק  התערבות בינלאומית יכולה לעזור לו עכשיו.

נאווי איננו פעיל זכויות אדם טיפוסי. הוא חבר בארגון היהודי-ערבי, תעאיוש, יהודי ישראלי ממוצא עיראקי, דובר ערבית שוטפת. הוא הומוסקסואל, בשנות החמישים לחייו, ושרברב במקצועו. ייתכן שמשום שבא משולי החברה, הוא רגיש לאלה שנדחקו – לרוב בכוח – לשוליים.

עזרא נאווי בחברת ילדים מטובא

"פשעו" – ניסיונו לעצור בולדוזר צבאי מהריסת בתיהם של בדואים פלסטינאים מאום אלח'יר בדרום אזור חברון. פלסטינאים אלה נמצאים תחת כיבוש ישראלי במשך כמעט 42 שנה. הם חיים עדיין ללא חשמל, ללא מים זורמים ושירותים בסיסיים אחרים ונתונים להתנכלויות בלתי פוסקות מצד המתנחלים והצבא – שתי זרועות שהתאחדו במטרה לנשל את הפלסטינאים מהאדמה ושללא ספק זכו לברכת הדרך מצד הממשלה.

במקרה נקלט האירוע בעדשות המצלמה של הערוץ הראשון והסרטון, באורך שלוש דקות, שודר.  בסרטון נראה נאווי, האיש בבטלדרס ירוק, כשהוא לא רק מוחה באומץ כנגד ההרס אלא גם אומר לאיש משמר הגבול, לאחר שהבולדוזר הורס את המבנים, מה דעתו על מעשיהם. שעה שישב אזוק ברכב צבאי, לאחר מעצרו, הוא קורא: "כן, הייתי חייל, אך לא הרסתי בתים...הדבר היחיד שיישאר כאן זו שנאה".

לאחר מכן, מראה הסרטון את אנשי משמר הגבול צוחקים על האיש. הם לא הסתפקו בלעג ובצחוק לאיד, אלא, לנוכח העזתו, החליטו להאשימו בתקיפת שוטר. בניגוד לעובדות הגלויות (כפי שנקלטו כאמור בעין העדשה) מצא בית המשפט הישראלי את נאווי אשם בתקיפה באירוע שהתרחש ב-2007, וביולי הקרוב הוא עומד להישלח לכלא. אלא, אולי, אם תבוא זעקה ציבורית.

המקרה של נאווי אינו נוגע רק לאיש. הוא נוגע לישראל ולחברה הישראלית ולו רק משום שניתן ללמוד הרבה מאד על הארץ מהאופן שבו מטפלים בפעילי זכויות האדם ולוחמי הדמוקרטיה שבתוכה.

רוב האנשים אינם ממש מופתעים בקוראם על מעצרים, רדיפות, הצקות ומאסרים של פעילי זכויות אדם  כדבר שבשגרה בסוריה, מצרים, ערב הסעודית, מרוקו ומדינות נוספות במזרח התיכון. אלה דברים ידועים ובמשטרים רודניים אלה האזרחים מסתכנים כשנוטלים חלק פעיל במאבק לזכויות אדם.

מבחינה זו, ישראל שונה מרוב שכנותיה. בניגוד לעמיתיהם במצרים ובסוריה, פעילי זכויות אדם ישראליים, ובמיוחד היהודיים שבהם, יכולים לבקר את המדיניות הפוגעת בזכויות האדם של ממשלתם ללא פחד מפני כליאה. עד כה, הנטיות הבלתי דמוקרטיות של החברה הישראלית באו לידי ביטוי לרוב ביחס המדינה לאזרחיה הפלסטיניים, לתושבים הפלסטיניים שתחת כיבוש ולקבוצה מצומצמת של יהודים סרבני מצפון.

ניתן היה לחשוב שביצוע גזר הדין של מאסרו הקרב, כמו גם התפתחויות מעוררות חלחלה אחרות (כמו מעצרם של פעילים של "פרופיל חדש" המואשמים בסיוע למשתמטי גיוס) הנם פועל יוצא מהתבססותה של ממשלה ימנית קיצונית בישראל. אך למען האמת, עלייתו של הימין הקיצוני משקף את צמיחתה של נוכחות פרוטו-פשיסטית בחברה הישראלית, יסודות שהלכו וצברו כוח ולגיטימציה זה שנים רבות.

במקרה של נאווי מצויים כל המרכיבים – הן במה שמסומל במישור האישי כמו גם במישור החברתי – של המציאות הנוכחית בישראל.  חבריו יצאו במבצע של פניות לאנשים לכתוב מכתבים לנציגויות הישראליות ברחבי העולם. כיום רק תשומת לב והתערבות בינלאומיים יכולים לחולל שינוי.

----------------

* פורסם בעיתון "גרדיאן" הבריטי (6.5.2009); עברית: פ"ר. באותו נושא ראו גם:

www.notes.co.il/danl/56036.asp