בין הפטיש והסדן:

סבלותיהם של הפליטים מאריתריאה בישראל ובמצרים

בישראל -

בשבוע השלישי של חודש דצמבר 2008 התקיימה מול משרד הביטחון בתל אביב הפגנה, שארגנה קהילת מבקשי המקלט מאריתריאה, בדרישה להפסיק את ההתעמרות הנמשכת בה. הצלחתה של קהילת מבקשי המקלט בישראל לאזור עוז, להתארגן ולעמוד על זכויותיה היא מרשימה ביותר, אף על פי שהיא בלתי נתפשת, ממש מחוצפת, בעיני משרד הפנים. בשנה שעברה, לאחר שהתקיים מצעד בו השתתפו מאות מבקשי מקלט, יעקב גנות, ראש רשות האוכלוסין וההגירה, הסתובב במשך חודשים, מתקשה להאמין שזה קורה, וחזר שוב שוב כמו מאנטרה על המילים "שוהים שלא כדין הפגינו באמצע תל אביב! שוהים שלא כדין הפגינו באמצע תל אביב!". הפעם משרד הפנים שחרר הודעה לעיתונות, בה טען כי נעשה "שימוש ציני בפעילות הרשויות" עבור מבקשי המקלט מאריתריאה. "אזרחי אריתריאה לא הוכרו כפליטים על-ידי הגופים המוסמכים" המשיך משרד הפנים בהודעתו "ועל אף אי הכרה זו, הוחלט ברשות האוכלוסין וההגירה לסייע להם ומתוך הכרה הומניטארית ניתנו להם אשרות עבודה, למען יוכלו להתקיים כחוק ובכבוד בישראל".

פעמים רבות משרדי ממשלה מכופפים מעט (או הרבה) את האמת בהודעות לעיתונות או מציגים אמת משלהם בצורה מעט מגמתית. הפעם, עצוב לומר, משרד הפנים פשוט משקר. נכון, אזרחי אריתריאה לא הוכרו עדיין כפליטים על ידי הרשויות, אך משרד הפנים לא מציין מדוע – האמת הפשוטה היא שמדינת ישראל לא ביצעה ולא מבצעת הליכי מיון לבחינת טענותיהם של מבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה. עד היום מדינת ישראל לא בחנה באופן פרטני את טענותיו של מבקש מקלט אריתראי או סודני אחד. למרות זאת היא מתיימרת לטעון בהליכים משפטיים ובהודעות טוקבקיסטיות לעיתונות שכל מבקשי המקלט בישראל אינם פליטים אלא מהגרים כלכליים בלבד ("מסתנני עבודה"). אולמרט, בנאום הצונאמי הידוע לשמצה שלו שנישא מעל בימת הכנסת לפני למעלה משנה, השתתף במשחק ההטעיה של משרד הפנים, כשטען שנציבות האו"ם לפליטים בחנה את עניינם של כל מבקשי המקלט, ורק 498 מהם נמצאו זכאים למעמד פליט. כל היתר, המשיך אולמרט להטעות את קהל שומעיו, הם "מסתנני עבודה". משרד הפנים ממשיך למכור ולמחזר את השקר הזה שוב ושוב לעיתונות.

חלקו השני של המשפט ששחרר משרד הפנים בהודעתו לעיתונות הוא שקר בוטה עוד יותר. "ניתנו להם אשרות עבודה", טוען משרד הפנים. לא נכון. לפני כשנה ניתנו לכ-2,000 מבקשי מקלט אריתראים רישיונות עבודה לפרק זמן של חצי שנה. משרד הפנים סירב לחדש את רישיונות העבודה הללו לאחר שפקעו, ובניגוד להוראות אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים, האוסרת להתייחס אל מבקשי מקלט, שהציגו עצמם בפני הרשויות וביקשו להכיר בהם כפליטים, כאל שוהים שלא כדין, הוציא צווי גירוש ומעצר לכולם. מבקשי המקלט, הנמצאים ברובם מחוץ לכלא, משוחררים בתנאים ללא רישיון עבודה. בפועל משרד התמ"ת התחייב עד לאחרונה שלא לאכוף את האיסור על העסקתם, אולם המדיניות הנוגעת ליחס הרשויות אל מבקשי המקלט משתנה כל שני וחמישי. תחילה מבקשי המקלט מאריתריאה "נכבלו" אל מעסיקים חקלאיים, שרבים מהם התייחסו אליהם כאל עבדים נטולי זכויות; בהמשך, לאחר התרת הכבילה, גורשו כל מבקשי המקלט משטחה של העיר תל-אביב ונאסר עליהם לשהות מצפון לגדרה או מצפון לחדרה; כעת נאסר עליהם לשהות בעיר אילת, בה רבים מהם מתגוררים ומתפרנסים מזה כשנתיים, החלטה שנגדה הגישו בשבוע שעבר מספר ארגוני זכויות אדם עתירה לבג"ץ.

הימנעות מדינת ישראל מביצוע הליכי מיון לצורך הכרעה בבקשותיהם של מבקשי המקלט, שלמרבה הצער אינה זוכה לגינוי ראוי ומספק של נציבות האו"ם לפליטים, משמשת לה כתואנה להתעמרות במבקשי מקלט. בכל העולם מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן, שעברו הליכי מיון, מוכרים כפליטים בשעור המתקרב ל-90 אחוזים. אם מדינת ישראל תקיים את החובה המוטלת עליה לבצע בדיקה פרטנית היא תתקשה להמשיך ולמכור את השקר, לפיו "כולם מסתנני עבודה". מבקשי המקלט אף הם מבינים זאת, ולכן אחת הדרישות המרכזיות של המפגינים האריתראים היא זו שנכתבה על רבים מן השלטים שנשאו מבקשי המקלט – "תנו גישה להליכי קביעת מעמד פליט".  (מתוך דו"ח שפורסם ב- www.mehagrim.org).

במצרים -

          שלטונות מצרים מחזיקים במחנה מעצר נח'יל בצפון סיני סמוך לעיר אלעריש 98 מבקשי מקלט מאריתריאה. חלקם הודיעו שהם אינם רוצים לשוב לארצם, ואילו האחרים ביקשו לקבל מקלט מחוץ לארצם מאחר וחייהם שם נתונים בסכנה.

שלטונות מצרים שמנעו מנציגות נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) בקהיר לפגוש את מבקשי המקלט מאריתריאה הכלואים בנח'יל ובמתקני מעצר נוספים לבדיקת זכאותם למקלט, הם אפשרו לנציגים של שגרירות אריתריאה כן לפגוש חלק מהם, לצלם אותם ואף למלא עבורם טפסים כהכנה להחזרתם לארצם.

ארגון Human Rights Watch  הגדיר מדיניות זו של שלטונות מצרים כשערורייתית. בחושפם את מבקשי המקלט מאריתריאה בפני נציגי שגרירות ארצם, השלטונות המצרים הפרו את זכותם לבדיקה חשאית של בקשות המקלט שלהם והם מסכנים את בני משפחותיהם שהם הותירו אחריהם. החזרת מבקשי המקלט לארצם מסכנת אותם. עם שובם לארצם השלטונות עלולים להאשים אותם בבגידה, לכלוא אותם, לענות אותם ואף לאיים על חייהם. ביוני 2008 שלטונות מצרים החזירו לאריתריאה 1,200 מבקשי מקלט בלתי רשומים מאריתריאה שהגיעו למצרים דרך סודאן. לפי מקורות שונים, כ-740 מבין המוחזרים עצורים בבתי כלא צבאיים באריתריאה.

 שלטונות מצרים גם מנעו מנציגי נציבות האו"ם לפליטים בקהיר לפגוש 139 מבקשי מקלט מאפריקה שחצו את סיני, נכנסו לשטחה של ישראל וממנה הוחזרו למצרים. שלטונות מצרים מחזיקים מאות של פליטים ומבקשי מקלט במתקני כליאה באסואן, בצפון סיני ועל חופי ים סוף.