 |
||||||||||
 |
|
 |
||||||||
 |
||||||||||
|
הפַּסְיוֹנָרִיָה עם הסָארי הוָרוֹד
"לא חוויתי בחיי שום דבר יוצא דופן ולא סבלתי יותר מאשר כל האחרות. נולדתי במשפחה ענייה ממוצא אחת הקסטות הבזויות ביותר ולא קיבלתי שום השכלה, אני בסך הכל אשה אחת מיני מיליוני אחרות בהודו. כפו עלי את בעלי; משך זמן רב סבלתי מהסביבה הקרובה אלי; וכמו אחרות יכולתי להפוך הקורבן שלה. ואולם, יום אחד אמרתי 'לא' לחוקים של הגברים. זה לא היה קל, אך אני הצלחתי לקבוע איך יהיו חיי. כיום אני מנהיגה של חבורה ואני מגינה על כל קורבנות אי-הצדק: האנשים העניים, המנוצלים, החלכאים, אלה שהוחרם רכושם, הבזויים על ידי החברה, קורבנות האלימות השרירותית ואנשי הממשל המושחתים. אני יודעת שאני מגינה על עניין צודק. הביטחון בצדקת דרכי מסיר ממני כל פחד. הסמכות אינה מרשימה אותי. אני פונה למפקד משטרה כשם שאני פונה לאכר מהקסטה של הרועים. אני מאיימת עליו באותה חריפות, מציקה לו באותה החלטיות. אני לא גדולה מאוד, אך אני חסונה ואני יודעת להשתמש במבט שלי כדי לכפות את עצמי. קולי אדיר, האנשים מקשיבים לי. אני אשה: כדי שיקשיבו לי אני חייבת לצעוק חזק יותר מאחרים. בדרכי שלום במידת האפשר. עם האגרופים אם יש בכך צורך".
במילים אלו סיכמה סמפאט פאל את הפרולוג של ספרה, "אני, סמפאט פאל, מנהיגת חבורה עם סארי ורוד" שראה אור ב-2008 בצרפתית בעזרתה של הסופרת אן ברטוד*.
סמפאט פאל דווי, הודית בת 41 מעיירה כפרית נידחת במדינת אוּטָאר פְּרָדֵש (Uttar Pradesh) בצפון-מזרח הודו, ייסדה בשנות ה-80 של המאה שעברה חבורת נשים לבושות בסארי בצבע ורוד ומכאן שמן "החבורה בורוד" (Gulabi Gang). החבורה, המונה כמאתיים נשים, מגינות על זכויותיהן של הנשים אשר לרוב נגזלות מהן על ידי הגברים בארצן, לעתים תוך שימוש בכוח. כלי הנשק שלהן הוא ה"לאטי", מקל רועים. בקבוצות, הן מתאמנות להשתמש בו. בחבורה שלהן נשים בגילאים שונים, חלקן אף קרוב ל-70. השלטונות מפחדים מנשים אלו. ז'אי פראקאש (Jai Prakash) היא יד ימינה של המנהיגה, סמפאט פאל דווי המצטיירת כדמות כריזמטית ועקשנית.
 חבורת הנשים נלחמת נגד מכת תופעת האלימות במשפחה הנפוצה מאוד בהודו; נגד השחיתות של ראשי הכפרים והשוטרים בכל הדרגות, של הבירוקרטים, העובדים הסוציאליים והמתווכים הממשלתיים; נגד ההשפלה הממוסדת כלפי בני הקסטות הנמוכות; נגד האידיאולוגיה, והפרקטיקה, של עליונות הגבר על האשה, הגוזרת על אשה ללא נדוניה, על אשה שיולדת רק בנות, או על אשה שאינה מוצאת חן בהורי הגבר - להיזרק מביתה לרחוב. מאבקיהן של הנשים עם הסארי הורוד משפיעים על החיים באזור פעולתן. בזכות התמדתן אושרו חוקים לטובת זכויות הנשים. גברים מסוימים תומכים בהן.
במסורת ההודית תמיד התייחסו לנשים כאל יצורים נחותים. לנשים אין כל זכויות והן נתונות לחסדי הגברים. בהודו קיימים חוקים מתקדמים הנוגעים לזכויות הנשים, אך ברוב המקרים אין מכבדים אותם ואין מיישמים אותם. הנשים חייבות ציות מוחלט לבעלים שלהן, ואינן רשאיות לעזוב את ביתן ללא האישור בעליהן. לעתים הן קורבנות אונס ואינן יכולות להתלונן על כך. זו הסיבה שבשת 2007 אושר בהודו חוק נגד אלימות כלפי נשים. מחקר בנושא העלה שמדי חצי שעה בממוצע נאנסת אשה בהודו, ומדי 75 דקות בבמוצע נרצחת אשה אחת. מָאיָאוָואטִיקומאר (Mayawatti Kumar), אשה ממוצא אחת הקסטות הנמוכות נבחרה לעמוד בראש מדינת אוטאר פרדש, אחת המדינות העניות ביותר בהודו. על פי המסורת אמורים היו להציב פסל בדמותה במרכז הבירה; ואולם, במקום זה הוצב פסל בדמותו של גבר.
סמפאט פאל יודעת מהו אי-צדק חברתי, ומהי משמעותן של מצוקה והשפלה מהן סובלים אנשים עניים ומחוסרי- כל. היא באה משם, זהו מאבק חייה. כמו שלושת רבעים של הבנות בשכבה החברתית בה היא צמחה לסמפאט פאל לא התמזל מזלה ללכת לבית ספר. היא אינה מציגה את עצמה כעובדת סוציאלית וגם לא כמנהיגת NGO. היא רואה את עצמה מנהיגת חבורת לוחמות, וכך אומנם מזהים אותם האנשים הבאים במגע עימה. כחברותיה למאבק היא אינה חיה בהודו של הבום הכלכלי ושל המתעשרים בעריה הגדולות של הודו.
כשהחליטה לכונן את חבורת הנשים שלה, לנגד עיניה עמדה דמותה של ראני לח'מיבאי (Rani Laxmibai), מלכה שבשנת 1887 עמדה בראש צבא שנלחם בכובשים הבריטים ויכל להם משך שנה. למרות טיפולה בחמש ילדיה, וההצעות השונות שהופנו אליה להיכנס לפוליטיקה אותן היא דחתה - סמפאט פאל אינה מרפה, היא מתכוונת להמשיך ולהתקדם הלאה, עד הסוף - להראות לגברים מה בכוחה של חבורת הנשים לעשות ולשנות. היה כבר מי שאיים על חייה להרגה, אך זה לא הרתיע אותה. בני משפחת בעלה שנכפה עליה בגיל ילדות התנכרו לה, היא הושמצה והושפלה על ידם. לנשים, אחיותיה לגורל, היא פונה כמו לאסירות הכבולות בכבלים בלתי נראים, והיא מעודדת אותן ליטול את גורלן בידיהן ולהתקומם. בזכות ה"לאטי", מטה הרועים שבידה, היא מצליחה להפוך נשים בסחבות ללוחמות הנלחמות על זכויותיהן. אחד המבקרים של הספר שכתבה הגדיר את סמפאט פאל "הפסיונריה עם הסארי הורוד".
------------
* Moi, Sampat Pal, chef de gang en sari rose, En collaboration avec Anne Berthod, document, Oh ! Editions, 2008. |
6/8/2009 |
